דלקת אוזניים בקיץ

אחת התקופות העמוסות ביותר במרפאת א.א.ג היא תקופת הקיץ, זאת הודות לעליה בשכיחות דלקות האוזניים בחודשים יולי אוגוסט. הסיבה העיקרית לעליה בשכיחות הדלקות היא כמובן חשיפה למים. שהיה ממושכת בבריכה, ים או אפילו שכשוך בגיגית או השתעשעות במשחקי מיים מובילים לדלקות אוזניים.

מדובר בדלקת אוזן חיצונית, כלומר התהליך הדלקתי מוגבל לתעלת השמע החיצונית ואינו מערב את האוזן התיכונה. גיל הוא איננו פקטור בדלקות מסוג זה, אם כי שהיה ממושכת במיים אופיינית יותר בילדים מאשר במבוגרים.

הסימנים העיקריים לדלקת אוזן חיצונית הם: כאב מקומי מוחמר בהפעלת לחץ קדמית לפתח תעלת האוזן ובעת לעיסה, תחושת אטימות באוזן, הפרשה, ירידה בשמיעה. לעתים עשויה להופיע הזדקרות של האפרכסת או חום, במקרים אלו יש לשלול דלקת אוזן תיכונה ומסטואידיטיס.

הגורם המחולל הוא לרוב חיידקי והטיפול המתאים הינו טיפול מקומי באמצעות טיפות המכילות שילוב של אנטיביוטיקה וסטרואידים. לעתים, כאשר הדלקת מפושטת יותר או כאשר מדובר באדם עם מחלות רקע כגון סוכרת או מחלות אוטואימיוניות, יש להוסיף טיפול אנטיביוטי סיסטמי נוסף על הטיפול המקומי. כאשר הדלקת אינה מטופלת באופן מיידי, עלולה להתפתח בצקת משמעותית (נפיחות) בתעלת האוזן אשר תביא להצרות משמעותית בקוטר התעלה, דבר זה לא יאפשר חדירות מספקת של אנטיביוטיקה מקומית. במקרים אלו ניתן להשתמש בפתיל ספוגי המוחדר על ידי רופא א.א.ג תחת מקרוסקופ לתעלת השמע ויאפשר מעבר של הטיפות דרכו באופן יעיל יותר.

בחלק קטן מהמקרים הגורם המחולל איננו חיידקי כי אם פטרייתי. התסמינים עלולים להיות זהים לדלקת חיידקית, אולם טיפול מקומי בטיפות אנטיביוטיקה וסטרואידים עשוי להחמיר את המצב.

מה כדאי לעשות ובעיקר מה כדאי לא לעשות?

לא מומלץ להתחיל טיפול טרם בדיקה קפדנית על ידי רופא א.א.ג.

השתדלו להמנע משימוש בטיפות שנשארו בבית מאירועים קודמים, סבירות גבוהה שאינן בתוקף.

שימוש בטיפות שאינן מתאימות לסוג הדלקת עלול לא רק לא לתרום למצב אלא אף להחמירו.

ניתן לתת משככי כאבים (אקמול/נורופן), זה הרבה יותר יעיל מאשר טיפות לשיכוך כאבים במצבי דלקת פעילה.

מומלץ להמנע מהמשך שהיה במיים למשך מספר ימים.

נסו לייבש היטב את האוזניים באמצעות מגבת, ניתן לייבש את האוזניים בעדינות באמצעות מייבש שיער (כוונו את מייבש השיער לעוצמת פן נמוכה, ללא חום, במרחק של כ-20 ס”מ מפתח תעלת האוזן).

יש לפנות לבדיקת א.א.ג בהקדם האפשרי לצורך בדיקה וקבלת טיפול, אם לא הצלחתם למצוא תור פנו לרופא הילדים/משפחה, בחלק המהמקרים ניתן לאבחן גם ללא בדיקה במקרוסקופ, במידה ולא יוכל לעזור תופנו להמשך טיפול במיון בית החולים הקרוב לביתכם.