פריצת דיסק: תסמינים, גורמים, אבחון ודרכי טיפול

מה זה פריצת דיסק?

פריצת דיסק (Herniated Disc) היא מצב שבו חלק מחומר הליבה הפנימית של הדיסק הבין־חולייתי פורץ דרך המעטפת החיצונית שלו. פריצת דיסק יכולה להופיע באזורים שונים של עמוד השדרה, ובעיקר בעמוד השדרה המותני והצווארי.

התופעה יכולה להופיע בגילאים שונים, אך שכיחה במיוחד בגילאי הביניים. חשוב לדעת כי עצם קיומה של פריצת דיסק בבדיקת הדמיה אינו מעיד בהכרח על מחלה המחייבת טיפול. אצל חלק מהאנשים קיימים בלטים או פריצות דיסק שאינם גורמים לתסמינים כלל.

תוכן עניינים

• מה זה פריצת דיסק?
• פריצת דיסק בגב התחתון
• פריצת דיסק בגב החזי
• פריצת דיסק צווארית
• פריצת דיסק תסמינים
• מהם גורמי הסיכון לפריצת דיסק?
• כיצד מטפלים בפריצת דיסק?
• סוגי ניתוחים לטיפול בפריצת דיסק
• פריצת דיסק וזכויות – ביטוח לאומי, נכות ופיצויים
• שאלות נפוצות על פריצת דיסק

מבנה הדיסק הבין־חולייתי ותפקידו בעמוד השדרה

עמוד השדרה בנוי מחוליות, ובין מרבית החוליות נמצאים דיסקים בין־חולייתיים. כל דיסק מורכב מליבה פנימית בעלת מרקם ג’לטיני, הנקראת גרעין הדיסק (Nucleus Pulposus), וממעטפת חיצונית סיבית וקשיחה יותר, הנקראת הטבעת הסיבית (Annulus Fibrosus).

הדיסקים מסייעים לבלימת זעזועים, לחלוקת עומסים בין החוליות ולשמירה על גמישות ותנועתיות עמוד השדרה.

עם השנים מתרחשים בדיסקים שינויים ניווניים טבעיים, הכוללים בין היתר ירידה בתכולת המים ושינויים במבנה ובאלסטיות של הדיסק. שינויים אלה עשויים להפוך את הדיסק לפגיע יותר לעומסים ולקרעים.

איך נוצרת פריצת דיסק?

פריצת דיסק מתפתחת כאשר המעטפת החיצונית של הדיסק נחלשת או נקרעת, ובכך מאפשרת לחלק מתוכן הליבה הפנימית לבלוט או לפרוץ מעבר לגבולותיו התקינים.

התהליך קשור בדרך כלל לשינויים ניווניים הדרגתיים בדיסק, ולעיתים גם לעומסים מכניים, תנועות חוזרות או חבלה.

כאשר חומר הדיסק בא במגע עם שורש עצב או מפעיל עליו לחץ, עלולים להופיע כאב המקרין לגפה, נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים. במקרים מסוימים, בעיקר בעמוד השדרה הצווארי או החזי, פריצת דיסק משמעותית עלולה לגרום גם ללחץ על חוט השדרה.

חומרת התסמינים אינה תלויה רק בגודל הפריצה. יש משמעות גם למיקומה, למבנה תעלת השדרה, לשורש העצב המעורב ולמידת הלחץ על המבנים העצביים. לכן פריצה גדולה יחסית יכולה לעיתים לגרום לתסמינים מועטים, בעוד שפריצה קטנה יותר במיקום מסוים עלולה לגרום לכאב משמעותי.

פריצת דיסק לפי אזורים

ניתן לתאר פריצת דיסק לפי האזור בעמוד השדרה שבו היא מופיעה, לפי כיוון הפריצה ולפי צורתה בבדיקת ההדמיה.

פריצת דיסק בגב התחתון

פריצת דיסק מותנית (Lumbar Disc Herniation) מתרחשת בעמוד השדרה המותני והיא הצורה השכיחה ביותר. היא עלולה לגרום לכאב בגב התחתון ולכאב המקרין לישבן ולרגל.

כאשר נוצר לחץ על שורש עצב, יכולים להופיע גם נימול, ירידה בתחושה וחולשת שרירים בהתאם לשורש העצב המעורב.

פריצת דיסק בגב החזי

פריצת דיסק חזית (Thoracic Disc Herniation) נדירה יחסית. היא עלולה לגרום לכאב באזור הגב החזי ולעיתים לכאב המקרין בצורה חגורתית סביב בית החזה או הצלעות.

כאשר פריצת הדיסק גורמת ללחץ על חוט השדרה, עלולות להופיע הפרעות תחושה, חולשה או נוקשות ברגליים והפרעות בהליכה.

פריצת דיסק צווארית

פריצת דיסק צווארית (Cervical Disc Herniation) עלולה לגרום לכאב בצוואר ולהקרנת כאב לכתף, לזרוע, לאמה ועד לאצבעות.

כאשר קיים לחץ על שורש עצב, עלולים להופיע נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים ביד.

במקרים שבהם נוצר לחץ משמעותי על חוט השדרה הצווארי, עלולות להופיע הפרעות בהליכה ובשיווי המשקל, ירידה בתפקוד הידיים והפרעה בביצוע פעולות עדינות.

סיווג לפי כיוון הפריצה בתעלת השדרה

פריצה פארא־מרכזית (Paracentral Disc Herniation): פריצה הממוקמת מעט לצד קו האמצע ועלולה לגרום ללחץ על שורש עצב. בהתאם למיקום הפריצה עלולים להופיע כאב המקרין לגפה, נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים.

פריצה מרכזית (Central Disc Herniation): פריצה המכוונת לאחור אל מרכז תעלת השדרה. כאשר היא משמעותית, היא עלולה לגרום ללחץ על מספר שורשי עצב או, בהתאם למיקומה, על חוט השדרה.

צורות שונות של שינוי בדיסק

חשוב להבדיל בין מספר מונחים המתארים את צורת הדיסק בבדיקות ההדמיה.

בלט דיסק (Disc Bulge): התרחבות רחבה יחסית של היקף הדיסק מעבר לגבולותיו הרגילים. בלט דיסק אינו בהכרח פריצת דיסק.

בליטה ממוקדת של הדיסק (Disc Protrusion): מצב שבו חומר הדיסק בולט בצורה ממוקדת מעבר לגבולותיו.

פריצת דיסק מסוג אקסטרוזיה (Disc Extrusion): מצב שבו חומר מתוך הדיסק פורץ דרך המעטפת החיצונית בצורה משמעותית יותר.

פריצת דיסק עם מקטע חופשי (Disc Sequestration): מצב שבו חלק מחומר הדיסק נפרד מהדיסק המקורי ונמצא כמקטע חופשי בתעלת השדרה.

תיאורים אלו מתייחסים למבנה הדיסק בבדיקת ההדמיה ואינם בהכרח שלבים עוקבים של אותו תהליך.

פריצת דיסק תסמינים

התסמינים משתנים בהתאם למיקום פריצת הדיסק ולמידת המעורבות של שורשי העצבים או חוט השדרה.

התסמין השכיח הוא כאב בצוואר או בגב התחתון, ולעיתים כאב המקרין לגפה. כאשר קיים גירוי או לחץ על שורש עצב, עלולים להופיע תחושת שריפה, נימול, עקצוץ, ירידה בתחושה ואף חולשת שרירים.

לעיתים הכאב מחמיר בזמן שיעול, עיטוש, מאמץ או בתנוחות מסוימות.

עם זאת, פריצת דיסק יכולה להיות ללא תסמינים כלל ולהתגלות במקרה בבדיקת הדמיה.

פריצת דיסק בגב התחתון תסמינים

פריצת דיסק מותנית עשויה לגרום לכאב בגב התחתון ולכאב המקרין לישבן, לירך, לשוק ולעיתים לכף הרגל. כאב המקרין לאורך הרגל מכונה לעיתים כאב שורשי (Radicular Pain) או סיאטיקה (Sciatica).

בנוסף לכאב עלולים להופיע נימול, תחושת שריפה, ירידה בתחושה או חולשת שרירים.

במקרים נדירים וחמורים, לחץ משמעותי על מספר שורשי עצב עלול לגרום גם להפרעה בתפקוד שלפוחית השתן או המעיים.

פריצת דיסק בגב החזי תסמינים

פריצת דיסק חזית עשויה לגרום לכאב באזור הגב החזי ולעיתים לכאב המקרין סביב בית החזה או הצלעות.

כאשר יש לחץ על חוט השדרה עלולות להופיע הפרעות תחושה, חולשה או נוקשות בגפיים התחתונות, הפרעות בשיווי המשקל וקושי בהליכה.

פריצת דיסק בצוואר תסמינים

פריצת דיסק צווארית עשויה לגרום לכאב בצוואר ולהקרנת כאב לכתף, ליד ועד לאצבעות.

כאשר קיים לחץ על שורש עצב צווארי, יכולים להופיע גם נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים.

כאשר קיים לחץ על חוט השדרה הצווארי, עלולות להופיע הפרעות בשיווי המשקל ובהליכה, ירידה בתפקוד הידיים, קושי בביצוע פעולות עדינות ולעיתים נוקשות או חולשה בגפיים.

כמה זמן נמשך התקף פריצת דיסק?

משך התסמינים משתנה בין מטופלים. אצל רבים חל שיפור הדרגתי במהלך מספר שבועות, ולעיתים תהליך ההחלמה נמשך מספר חודשים.

משך ההחלמה תלוי בין היתר במיקום הפריצה, מידת הגירוי או הלחץ על העצב, חומרת התסמינים ומצבו הכללי של המטופל.

האם פריצת דיסק עוברת מעצמה?

במקרים רבים התסמינים של פריצת דיסק משתפרים בהדרגה גם ללא ניתוח. בחלק מהמקרים אף מתרחשת עם הזמן נסיגה חלקית של חומר הדיסק שפרץ.

לכן הטיפול הראשוני ברוב המטופלים הוא טיפול שמרני הכולל התאמת פעילות, טיפול תרופתי ופיזיותרפיה.

כאשר התסמינים משמעותיים או ממושכים ניתן לשקול טיפולים נוספים, כגון הזרקות לעמוד השדרה או, במקרים המתאימים, טיפול ניתוחי.

סיבוכים אפשריים של פריצת דיסק

במרבית המקרים פריצת דיסק אינה גורמת לסיבוכים חמורים. עם זאת, לחץ משמעותי על מבנים עצביים עלול לגרום לירידה בתחושה או לחולשת שרירים.

במקרים נדירים, לחץ משמעותי על מספר שורשי עצב בגב התחתון עלול לגרום לתסמונת זנב הסוס (Cauda Equina Syndrome). מצב זה עלול להתבטא בהפרעה במתן שתן או צואה, ירידה בתחושה באזור המפשעה והעכוז ולעיתים חולשה בגפיים התחתונות.

בעמוד השדרה הצווארי, פריצת דיסק משמעותית עלולה לגרום ללחץ על חוט השדרה ולהתפתחות פגיעה בחוט השדרה – מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy).

מהם גורמי הסיכון לפריצת דיסק?

פריצת דיסק קשורה במקרים רבים לשינויים ניווניים טבעיים המתרחשים בדיסק עם השנים. הדיסק מאבד בהדרגה מתכולת המים ומהאלסטיות שלו ונעשה פגיע יותר לעומסים ולקרעים.

פריצות דיסק שכיחות במיוחד בגילאי הביניים, אף שהן יכולות להופיע גם בגילאים צעירים או מבוגרים יותר.

עבודה הכרוכה בהרמת משאות כבדים או חוזרים, ובמיוחד שילוב של הרמת משקל עם כיפוף וסיבוב של הגב, עשויה להגביר את העומס על הדיסקים.

גם חבלות משמעותיות, לרבות פציעות ספורט, נפילות ותאונות, עשויות במקרים מסוימים להיות קשורות להופעת פריצת דיסק.

עודף משקל עשוי להגביר את העומסים המופעלים על עמוד השדרה.

עישון נמצא בקשר עם תהליכי ניוון בדיסק ועם פגיעה באיכות הרקמות ובתהליכי ההחלמה.

מי מאבחן פריצת דיסק ואיך מתבצע האבחון?

אבחון פריצת דיסק מבוסס על שילוב בין הסיפור הרפואי, הבדיקה הגופנית ובמידת הצורך בדיקות הדמיה.

כאשר קיים חשד לפריצת דיסק משמעותית, ניתן לפנות לאורתופד עמוד השדרה או לנוירוכירורג העוסק בתחום עמוד השדרה.

במהלך הבדיקה הרופא מעריך בין היתר את אופי הכאב והקרנתו, טווחי התנועה, כוח השרירים, התחושה, הרפלקסים ותפקוד הגפיים.

בהתאם לממצאים ניתן להפנות לבדיקת תהודה מגנטית (MRI), המאפשרת להדגים את הדיסקים, שורשי העצבים, חוט השדרה ומבנים נוספים.

במקרים מסוימים נעזרים גם בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בבדיקות נוספות.

חשוב להדגיש כי יש להתאים בין הממצאים בבדיקת ההדמיה לבין התסמינים והבדיקה הגופנית. ממצא של פריצת דיסק בבדיקת תהודה מגנטית אינו בהכרח הסיבה לכאב.

פריצת דיסק – אבחון עצמי: האם זה אפשרי או כדאי?

לא ניתן לקבוע על סמך התסמינים בלבד האם קיימת פריצת דיסק ומה משמעותה. כאב גב, כאב צוואר או כאב המקרין לגפה יכולים לנבוע ממספר מצבים שונים.

לכן כאשר התסמינים משמעותיים, ממושכים או מלווים בהפרעה נוירולוגית, מומלץ לעבור הערכה רפואית מסודרת.

מתי לפנות לטיפול רפואי?

מומלץ לפנות להערכה רפואית כאשר כאב הצוואר או הגב אינו משתפר, כאשר הוא גורם להפרעה משמעותית בתפקוד, כאשר קיימת הקרנה ליד או לרגל, או כאשר מופיעים נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים.

הערכה רפואית מאפשרת לקבוע האם יש צורך בבדיקות נוספות ולהבדיל בין מצב שניתן להמשיך ולטפל בו באופן שמרני לבין מצב המחייב בירור או טיפול מהיר יותר.

מתי חייבים לפנות בדחיפות לרופא?

יש לפנות בדחיפות כאשר מופיעה חולשה חדשה או מתקדמת ביד או ברגל, אצירת שתן או קושי חדש ומשמעותי בהטלת שתן, אובדן שליטה על שתן או צואה, ירידה בתחושה באזור המפשעה והעכוז, או הפרעה חדשה ומשמעותית בהליכה.

תסמינים אלו עלולים להעיד על לחץ משמעותי על מבנים עצביים ודורשים הערכה רפואית דחופה.

מה לא לעשות כשיש פריצת דיסק?

ברוב המקרים אין צורך להימנע לחלוטין מתנועה. להפך, רצוי לשמור ככל האפשר על רמת פעילות סבירה בהתאם ליכולת ולחומרת התסמינים.

מומלץ להימנע באופן זמני מהרמת משאות כבדים, מפעילות מאומצת ומתנועות שמחמירות באופן ברור את הכאב או את התסמינים הנוירולוגיים.

מנוחה ממושכת במיטה אינה מומלצת בדרך כלל, מאחר שהיא עלולה לגרום לחולשת שרירים, לירידה בכושר ולעיכוב בחזרה לתפקוד.

אין איסור גורף על כיפוף או סיבוב של עמוד השדרה. ההגבלות צריכות להיות מותאמות למצבו של המטופל ולפעולות שמחמירות את תסמיניו.

כמו כן, מומלץ להימנע מנטילת תרופות או מביצוע טיפולים שאינם מתאימים למצב הרפואי ללא ייעוץ מתאים.

כיצד מטפלים בפריצת דיסק?

ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני. מטרת הטיפול היא להפחית את הכאב, לשפר את התפקוד ולאפשר חזרה הדרגתית לפעילות.

הטיפול המתאים נקבע בהתאם למיקום הפריצה, חומרת התסמינים, משך הזמן שבו הם קיימים, מידת הפגיעה בתפקוד והאם קיימת פגיעה נוירולוגית.

1.טיפול שמרני ללא ניתוח והקלה על הכאב

התאמת פעילות

בתקופה החריפה ניתן להפחית באופן זמני פעילויות שמחמירות את התסמינים, אך מומלץ ככל האפשר להמשיך בתנועה ובפעילות מתונה בהתאם ליכולת.

הליכה ופעילות גופנית מותאמת עשויות להיות חלק מתהליך החזרה לתפקוד.

טיפול תרופתי

ניתן להשתמש במשככי כאבים ובתרופות נוגדות דלקת בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ולהמלצת הרופא.

במקרים מסוימים ניתן לשקול תרופות נוספות בהתאם לאופי הכאב ולמצבו של המטופל. הטיפול התרופתי צריך להיות מותאם באופן פרטני, תוך התייחסות למחלות רקע, תרופות אחרות ותופעות לוואי אפשריות.

פיזיותרפיה

פיזיותרפיה עשויה לכלול תרגול לשיפור התנועה, חיזוק השרירים, התאמת עומסים והדרכה לחזרה הדרגתית לפעילות.

מטרת הטיפול אינה “להחזיר את הדיסק למקום”, אלא לסייע בהפחתת התסמינים, בשיפור התפקוד ובחזרה לפעילות.

טיפול במסגרת מרפאת כאב

כאשר הכאב משמעותי או ממושך ואינו מגיב במידה מספקת לטיפול הראשוני, ניתן במקרים המתאימים לשקול טיפול במסגרת מרפאת כאב.

הטיפול עשוי לכלול התאמת טיפול תרופתי ולעיתים ביצוע פעולות פולשניות זעירות, בהתאם למקור הכאב.

2.הזרקות לעמוד השדרה תחת שיקוף

כאשר קיים כאב שורשי המקרין מהגב או מהצוואר לאורך הרגל או היד ואינו משתפר במידה מספקת בטיפול שמרני, ניתן במקרים המתאימים לשקול הזרקה לעמוד השדרה תחת שיקוף רנטגן.

בין האפשרויות קיימות זריקה אפידורלית (Epidural Steroid Injection) או חסם סלקטיבי של שורש עצב (Selective Nerve Root Block).

ההזרקה יכולה לכלול חומר מאלחש וסטרואיד, ומטרתה להפחית את התהליך הדלקתי סביב שורש העצב ולהקל על הכאב.

חשוב להבין כי הזרקה אינה מחזירה את הדיסק למקומו ואינה מתקנת את הפריצה עצמה. מטרתה העיקרית היא להפחית את הכאב ולאפשר שיפור בתפקוד ובתהליך השיקום.

טיפול בגלי רדיו (Radiofrequency Ablation) אינו טיפול שגרתי בפריצת דיסק עצמה ומשמש בעיקר במצבים אחרים של כאבי גב, כגון כאב שמקורו במפרקי הפאסט.

3. ניתוח פריצת דיסק

ברוב המקרים אין צורך בניתוח.

טיפול ניתוחי נשקל כאשר קיימים כאבים משמעותיים המקרינים לגפה ואינם משתפרים לאחר טיפול שמרני מתאים, כאשר קיימת חולשת שרירים משמעותית או מתקדמת, או כאשר מופיעים סימנים למצב נוירולוגי דחוף.

ההחלטה על ניתוח אינה מבוססת על גודל פריצת הדיסק בבדיקת ההדמיה בלבד. יש להתייחס לתסמינים, לבדיקה הנוירולוגית, לממצאי ההדמיה, למשך התסמינים ולמידת הפגיעה בתפקוד.

בחשד לתסמונת זנב הסוס נדרשת הערכה רפואית דחופה. כאשר נמצא לחץ משמעותי המתאים לתמונה הקלינית ולהדמיה, נדרש בדרך כלל טיפול ניתוחי דחוף.

סוגי ניתוחים לטיפול בפריצת דיסק

כריתת דיסק

כריתת דיסק (Discectomy) היא ניתוח שבו מסירים את חלק הדיסק הלוחץ על שורש העצב או על מבנים עצביים אחרים.

הניתוח יכול להתבצע במספר גישות, לרבות גישה פתוחה, גישה זעיר־פולשנית או גישה אנדוסקופית.

כריתת למינה

כריתת למינה (Laminectomy) היא פעולה שבה מוסר חלק מהקשת האחורית של החוליה לצורך הרחבת תעלת השדרה ושחרור הלחץ מהמבנים העצביים.

פעולה זו אינה נדרשת בכל ניתוח של פריצת דיסק, והיקף שחרור הלחץ נקבע בהתאם לממצאים ולסוג הניתוח.

ניתוח אנדוסקופי

ניתוח אנדוסקופי של עמוד השדרה (Endoscopic Spine Surgery) הוא ניתוח זעיר־פולשני המתבצע דרך חתך קטן באמצעות צינורית עבודה ייעודית.

דרך הצינורית מוחדר אנדוסקופ המצויד במערכת אופטית ובמצלמה, המאפשר למנתח צפייה ישירה ומוגדלת באזור הניתוח.

דרך אותה צינורית ניתן להעביר כלי ניתוח ייעודיים ולהסיר את חומר הדיסק הלוחץ על העצב בצורה ממוקדת, תוך צמצום היקף החתך והפגיעה ברקמות הסובבות.

לא כל פריצת דיסק מתאימה בהכרח לטיפול אנדוסקופי, והבחירה בגישה הניתוחית נקבעת בהתאם למיקום הפריצה, מבנה עמוד השדרה ומצבו של המטופל.

ניתוח פריצת דיסק – אחוזי הצלחה

תוצאות הניתוח תלויות בין היתר בסוג התסמינים, במשך הזמן שבו הם קיימים, במיקום פריצת הדיסק, בחומרת הפגיעה העצבית ובמצבו הכללי של המטופל.

כאשר ההתווייה לניתוח מתאימה, אחת המטרות המרכזיות היא לשחרר את הלחץ משורש העצב ולהפחית את הכאב המקרין לגפה.

חשוב להבין כי כאב המקרין לגפה וכאב גב אינם בהכרח מגיבים לניתוח באותה מידה, ולכן חשוב לתאם ציפיות בהתאם למקור התסמינים ולסוג הניתוח המתוכנן.

גם לאחר ניתוח מוצלח קיימת אפשרות לפריצת דיסק חוזרת. שיעור ההישנות משתנה בין מחקרים ובהתאם למשך המעקב, ולכן אין שיעור אחד המתאים לכל המטופלים.

החלמה מניתוח פריצת דיסק

תקופת ההחלמה לאחר ניתוח פריצת דיסק משתנה ממטופל למטופל ותלויה בסוג הניתוח, במצב עמוד השדרה טרם הניתוח ובמצבו הכללי של המטופל.

לרוב, תהליך החזרה לשגרה נמשך מספר שבועות, ובחלק מהמקרים עשוי להימשך מספר חודשים.

אחת המטרות החשובות לאחר הניתוח היא ניידות מוקדמת ככל האפשר. בהתאם להחלטת המנתח ולמצבו של המטופל, השאיפה היא להתחיל בירידה מהמיטה ובהליכה כבר ביום הניתוח או ביום שלאחריו.

במהלך תקופת ההחלמה מומלץ להימנע ממאמץ גופני משמעותי ומהרמת משאות כבדים בהתאם להנחיות המנתח.

החזרה לעבודה, לנהיגה, לפעילות גופנית ולשגרה מלאה מתבצעת בהדרגה ובהתאם לסוג הניתוח, למהלך ההחלמה ולעיסוקו של המטופל.

פריצת דיסק וזכויות – ביטוח לאומי, נכות ופיצויים

פריצת דיסק – ביטוח לאומי ואחוזי נכות

מטופלים הסובלים מפריצת דיסק עשויים, בהתאם לחומרת מצבם ולנסיבות המקרה, להיות זכאים לקביעת אחוזי נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

קביעת הנכות אינה מתבססת על ממצאי ההדמיה בלבד. יש חשיבות לממצאים הקליניים, למידת ההגבלה בתנועות עמוד השדרה ולשאלה האם קיימת פגיעה נוירולוגית ומהי חומרתה.

כאשר קיימת פגיעה עצבית, כגון חולשת שרירים, הפרעה תחושתית או סימנים נוירולוגיים אחרים, עשויה להיות לכך משמעות בקביעת הנכות.

בנוסף, להשלכות התפקודיות של הפגיעה עשויה להיות משמעות בהליכים הרלוונטיים, בהתאם למסלול שבו נבחנת הזכאות.

כאשר פריצת הדיסק נגרמה או הוחמרה בעקבות תאונת עבודה, ניתן במקרים המתאימים לפנות למוסד לביטוח לאומי.

במקרה של תאונת דרכים ופריצת דיסק עשויה להתעורר זכאות לפיצויים בהתאם לנסיבות התאונה, הקשר בין התאונה לפגיעה, חומרת המצב והאם נותרה נכות.

גובה הפיצוי ואחוזי הנכות נקבעים באופן פרטני בהתאם לנסיבות ולמכלול הנתונים הרפואיים והתפקודיים.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להישנות פריצת דיסק?

לא ניתן למנוע לחלוטין פריצת דיסק חוזרת, אך ניתן לנקוט צעדים שעשויים להפחית את הסיכון להישנות התסמינים ולסייע בשמירה על תפקוד עמוד השדרה.

חיזוק שרירי הליבה: תרגול מותאם של שרירי הבטן, הגב והשרירים התומכים בעמוד השדרה עשוי לשפר את היכולת להתמודד עם עומסים.

פעילות גופנית מותאמת: מומלץ לשמור על פעילות גופנית סדירה ולחזור לפעילות באופן הדרגתי בהתאם למצב הרפואי.

התנהלות נכונה עם עומסים: מומלץ להימנע ככל האפשר מהרמת משאות כבדים בצורה לא מבוקרת, ובפרט משילוב של הרמת משקל משמעותי עם כיפוף וסיבוב של הגב.

התאמת סביבת העבודה: אצל אנשים שעבודתם כרוכה בישיבה ממושכת, עבודה פיזית או הרמת משאות, התאמת סביבת העבודה והעומסים עשויה לסייע.

שמירה על אורח חיים בריא: שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מעישון הן חלק מהצעדים שעשויים לתרום לבריאות עמוד השדרה.

חשוב לזכור כי שינויים ניווניים בדיסק, גיל, מבנה עמוד השדרה וגורמים נוספים משפיעים גם הם על הסיכון. לכן אין דרך להבטיח שפריצת דיסק לא תחזור.

לסיכום

פריצת דיסק היא מצב שכיח, אך המשמעות שלה שונה מאוד ממטופל למטופל. ממצא של פריצת דיסק בבדיקת הדמיה אינו בהכרח מעיד על בעיה המחייבת טיפול, ולכן חשוב להתייחס לתמונה הקלינית המלאה ולא רק לממצאי הבדיקה.

ברוב המקרים ניתן להשיג שיפור משמעותי באמצעות טיפול שמרני וחזרה הדרגתית לפעילות. כאשר התסמינים אינם משתפרים, כאשר קיימת חולשה משמעותית או כאשר מופיעים סימני אזהרה נוירולוגיים, יש צורך בהערכה של מומחה עמוד שדרה ובבחינת אפשרויות טיפול נוספות.

בחירת הטיפול המתאים צריכה להיעשות באופן פרטני, תוך התייחסות לתסמינים, לבדיקה הגופנית, לממצאי ההדמיה ולצרכים התפקודיים של המטופל.

שאלות נפוצות על פריצת דיסק

איך מרגישה פריצת דיסק?

התסמינים משתנים בהתאם למיקום הפריצה ולמידת הלחץ על מבנים עצביים. פריצת דיסק עשויה לגרום לכאב בצוואר או בגב התחתון ולעיתים לכאב המקרין לאורך היד או הרגל.

כאשר קיים לחץ או גירוי של שורש עצב, עלולים להופיע גם נימול, תחושת שריפה או עקצוץ, ירידה בתחושה ואף חולשת שרירים.

חשוב לציין כי קיימות גם פריצות דיסק שאינן גורמות לתסמינים כלל ומתגלות במקרה בבדיקות הדמיה.

איך ניתן להקל על כאבים הנובעים מפריצת דיסק?

ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני שעשוי לכלול טיפול תרופתי, התאמת פעילות ופיזיותרפיה.

מומלץ להימנע באופן זמני מפעולות שמחמירות את הכאב, אך בדרך כלל אין צורך במנוחה ממושכת במיטה.

כאשר הכאב משמעותי ואינו משתפר, ניתן במקרים המתאימים לשקול טיפולים נוספים כגון הזרקות לעמוד השדרה, בהתאם לתסמינים ולממצאים הקליניים וההדמייתיים.

האם מותר לעשות ספורט עם פריצת דיסק?

ברוב המקרים ניתן ואף מומלץ להמשיך בפעילות גופנית מותאמת.

סוג הפעילות ועוצמתה צריכים להיקבע בהתאם לתסמינים, למצבו של המטופל ולשלב ההחלמה. מומלץ להימנע מפעילות הגורמת להחמרה משמעותית בכאב או בתסמינים הנוירולוגיים ולחזור בהדרגה לפעילות מלאה.

במקרה של חולשה, חסר נוירולוגי או כאב משמעותי, מומלץ לעבור הערכה רפואית לפני חזרה לפעילות מאומצת.

איך לישון עם פריצת דיסק צווארית?

אין תנוחת שינה אחת המתאימה לכל המטופלים.

ככלל, מומלץ לבחור בתנוחה נוחה שאינה מחמירה את הכאב ולהשתמש בכרית המספקת תמיכה מתאימה לצוואר ושומרת עליו במנח נוח וניטרלי ככל האפשר.

אצל חלק מהמטופלים שינה על הגב או על הצד נוחה יותר. שינה על הבטן עלולה להחמיר את התסמינים אצל חלק מהאנשים בשל הסיבוב הממושך של הצוואר.

פריצת דיסק בגב התחתון – מה המשמעות וכיצד מטפלים?

בפריצת דיסק מותנית חלק מחומר הדיסק עלול לפרוץ ולגרום לגירוי או ללחץ על שורש עצב.

מצב זה עשוי לגרום לכאב בגב התחתון ולכאב המקרין לישבן ולרגל, ולעיתים גם לנימול, הפרעה בתחושה או חולשת שרירים.

ברוב המקרים הטיפול הראשוני הוא שמרני וכולל טיפול תרופתי, התאמת פעילות ופיזיותרפיה. במקרים המתאימים ניתן לשקול גם הזרקות לעמוד השדרה.

טיפול ניתוחי נשקל כאשר הטיפול השמרני אינו מביא לשיפור מספק, כאשר הכאב משמעותי ומתמשך, או כאשר קיימת פגיעה נוירולוגית משמעותית או מתקדמת.

האם פריצת דיסק יכולה לגרום לשיתוק?

ברוב המכריע של המקרים פריצת דיסק אינה גורמת לשיתוק.

עם זאת, במקרים נדירים לחץ משמעותי על מבנים עצביים עלול לגרום לחולשה נוירולוגית משמעותית.

בפריצת דיסק מותנית, לחץ משמעותי על מספר שורשי עצב עלול לגרום לתסמונת זנב הסוס. סימני אזהרה כוללים חולשה חדשה או מתקדמת ברגליים, הפרעה במתן שתן או צואה וירידה בתחושה באזור המפשעה והעכוז.

בפריצת דיסק צווארית משמעותית עלול להיווצר לחץ על חוט השדרה. הופעת חולשה מתקדמת, הפרעה בהליכה, ירידה בשיווי המשקל או ירידה בתפקוד הידיים מצריכה הערכה רפואית.

מתי חובה לפנות למיון בעקבות פריצת דיסק?

יש לפנות בדחיפות לחדר מיון כאשר מופיעה חולשה חדשה או מתקדמת, קושי משמעותי בהליכה, אצירת שתן, אובדן שליטה על שתן או צואה, או ירידה בתחושה באזור המפשעה והעכוז.

אין צורך להמתין לאובדן מוחלט של השליטה בגפיים או בסוגרים. הופעת סימנים אלו מחייבת הערכה רפואית דחופה.

האם פריצת דיסק חוזרת אחרי טיפול או ניתוח?

כן. פריצת דיסק עלולה להישנות גם לאחר שיפור בעקבות טיפול שמרני וגם לאחר ניתוח מוצלח.

לא ניתן למנוע לחלוטין הישנות, אך שמירה על פעילות גופנית מותאמת, חיזוק השרירים, שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מעישון והתנהלות מתאימה עם עומסים עשויים לסייע בהפחתת הסיכון.

האם אפשר לנסוע ולטוס עם פריצת דיסק?

במקרים רבים ניתן לנסוע ולטוס גם עם פריצת דיסק, בהתאם לחומרת התסמינים ולמצב הרפואי.

בנסיעות ממושכות מומלץ לשנות תנוחה מדי פעם, לקום ולהתהלך כאשר ניתן ולהימנע משהייה ממושכת בתנוחה שמחמירה את הכאב. ניתן להשתמש בכרית או בתמיכה לגב אם הדבר משפר את הנוחות.

במקרים של כאב חריף מאוד, חולשה חדשה, תסמינים נוירולוגיים משמעותיים או בתקופה שלאחר ניתוח, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני טיסה או נסיעה ממושכת.

מאמר זה נכתב ע"י ד"ר דמיטרי איזנשטיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית ומנתח עמוד שדרה.

**המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי,