בדיקת אקג במאמץ, בדיקת מאמץ, ארגומטריה.

מקור המילה ארגומטריה מיוונית: ergos עבודה, metry מדידה – מדידת פעילות הלב במאמץ.

הבדיקה נעשית בדרך כלל בתצורה של מאמץ רגלי – הליכה או ריצה על מסילת כושר, או דיווש על אופני כושר, או מאמץ ידיים. השיטה הקלאסית – הליכה או ריצה על מסילה, עם מכשירי אקג ומד לחץ דם צמודים לגוף, במהלך הבדיקה נמדדים ונרשמים פרמטרים שונים, כגון לחץ דם, מהירות הדופק וכמובן, מבוצע תרשים אקג רציף.

מטרה הבדיקה – לאתגר את הלב, לגרום ללב להתאמץ, להעלות דופק ולחץ דם ולהגביר עומס על שריר ומסתמי הלב, ובכך, להגביר צריכת החמצן לחשוף בעיה.

לכאורה, הכל ידוע ופשוט.

מה פחות יודעים על בדיקת המאמץ?

1. למרות שבדיקת הארגומטריה נועדה לחשוף מחלות הלב בשיטה של הגברת העומס על השריר המסתמים ועורקי הלב , הבדיקה הינה בטוחה מאוד. סיבוכים קרדיאליים קשים מתרחשים בשיעור של אחד ל10-30 אלף בדיקות אם כי הפרעות קצב לא מסוכנות ניתן לזהות בכ 1.5% מכלל הבדיקות.
2. קיימות התוויות נגד הבדיקה, לא מומלץ לבצע זמן קצר לאחר אירוע לב חריף או דלקת שריר הלב, מסוכן לבצע בנוכחות מחלות מסתמיות משמעותיות ומחלות אאורטה, בנוכחות לחץ דם לא מאוזן וגבוה והפרעות מסוכנות של קצב הל.
3. אבחון תעוקת חזה או אירוע לבבי אלו לא התוויות היחידות לבדיקת הארגומטריה. הבדיקה משמשת לאבחון ומעקב אחר חולי אי ספיקת הלב, לאבחון הפרעות קצב או בעיות בהולכה חשמלית בלב, לאבחון ובירור יתר לחץ דם, וגם, משמשת להערכת סיכון לבבי ולמתן אישור לביצוע מאמצים והשתלבות בפעילות ספורט למטופלים אחרי אירוע לב או בנוכחות מחלת לב ידועה. התוויה נוספת ומאוד חשובה לתחום שלי – הטיפול בחולי לב עם עורק כלילי חסום כרוני, הCTO , היא הפקת סימפטומים איסכמיים במאמץ.
4. בהיחשב לאוכלוסיית הנבדקים המגוונת והתוויות מגוונות לביצוע ארגומטריה, ברור שיש צורך להתאים סוג ואינטנסיביות של המאמץ לכל מטופל ולכל אינדיקציה ספציפית. לכן, חשובה הבחירה הנכונה של פרוטוקול המאמץ והתאמת המהירות ועומס למצב מטופל, יכולת פיסית שלו, מגבלות אורתופדיות ולסוג המאמץ שהוא רגיל אליו (אימון הליכה או תרגילי כח ומשקולות) וביצוע הבדיקה לפי הפרוטוקול, הקפדה על כל הכללים ללא דילוג בין השלבים לשם חסכון הזמן. הבדיקה לא נועדה רק “להקפיץ” דופק, אלא להגביר צריכת החמצן על ידי שריר הלב ולבדוק סיבולת הלב.
5. אילו פרמטרים שנמדדים ומתועדים במהלך הבדיקה מעבר לשינויים באקג? אלו זמן הבדיקה, עומס הכללי שאליו נחשף הנבדק, לחץ דם, מהירות בה הדופק חוזר לבסיסי בסיום המאמץ, בשלב של התאוששות, שינויים בפעילות חשמלית כמו הפרעות קצב בעיקר בשיא המאמץ ובשלב של התאוששות, הולכה חשמלית, התפתחות חסם הולכה, “בלוק”, וכמובן, הסימפטומים: לחץ בבית חזה, קוצר נשימה, סחרחורת, שינוי צבע עור, חולשה ועוד.
6. למה מבחן מאמץ כל כך חשוב לאבחון ולמעקב אחר מטופלי CTO ? עורק כלילי חסום כרוני הוא סימן לאירוע לב ישן שעבר ללא זיהוי, “פוספס” בגלל סיבות שונות. החסימה מתגלה בדרך כלל במהלך צנתור לב (או CT לב) שמבוצע בהתוויה אחרת. חסימה כלילית כרונית לא מסתמנת בתעוקה קלאסית ולא אחת, מטופלים שוללים סימפטומים בכלל, ורק לאחר תשאול מודים בירידה ביכולת לבצע מאמץ, קוצר נשימה וחולשה שהם מייחסים לגיל או עלייה במשקל, ובעקבות כך, הם מסגלים לעצמם אורח חיים יותר פסיבי, נמנעים ממאמץ. דוגמא של התשובה הנפוצה ‘האם את/ה מתקשה לעלות במדרגות? -לא, אין קושי, אני עולה במעלית.’ בדיקת ארגומטריה מווסתת עומס על פני שלבים של הפרוטוקול ובכך, עוזרת לחשוף סימפטומים של התעוקה ושינויים איסכמיים באקג ולאימוד חומרתם לפי זמן הופעתם ודרגת המאמץ. לאחר הצנתור ופתיחת החסימה ניתן לבצע ארגומטריה נוספת לפי אותו הפרוטוקול כדי להשוות יכולת תפקודית וסימפטומים של המטופל.
7. כל כמה זמן יש לבצע בדיקת מאמץ? קיימות התוויות ברורות לבדיקה, אחת מהן – סקר מחלת הלב. בהינתן בטיחות וזמינות הבדיקה , ובהיעדר התוויות נגד, אין הגדרה לזמן המומלץ בין שתי בדיקות הארגומטריה. מה שחשוב – להתאים שיטת הבדיקה והפרוטוקול של המאמץ לשאלה הקלינית, ליכולת הפיסית של המטופל ולמצבו הבריאותי.
8. שילוב המאמץ עם בדיקת האקוקרדיוגרפיה של לב, הסטרס-אקו, משפר באופן משמעותי את יכולת לאבחן מחלת הלב. במרבית המקרים, זוהי הבדיקה המועדפת למטופל פעיל גופנית עם חסימת עורק כלילי כרונית – הCTO.