צנתור בחולי סוכרת

צנתור בחולי סוכרת – תרופות שצריך להפסיק לפני הצנתור

מטופל סוכרתי שעומד לעבור צנתור נדרש להיות בצום של כ-4 שעות טרם הפרוצדורה. בנוסף, הצנתור לפתיחת עורק חסום CTO עלול להמשך מספר שעות (בממוצע שעתיים ולפעמים גם יותר מ-3 שעות), וביחד תקופת צום יכולה להגיע לכ- 6-7 שעות ואף יותר מכך. הפסקת אוכל ארוכה הינה משמעותית עבור מטופל סוכרתי ועלולה להשפיע על איזון רמות הסוכר בדם, ובמקרי קיצון, לגרום לירידה של רמת הסוכר בדם ולהתפתחות היפוגליקמיה.

תרופות לסוכרת שבשימוש נרחב כיום ניתן לחלק לתרופות דרך הפה או בהזרקה תת-עורית.

התרופות שניתנות בכדורים דרך הפה:

1. משפחת הסולפונילאוראה: גלימפיריד, גליפיזיד וגליבנקלמיד. השמות המסחריים: אמריל, גלימפיריד־טבע, גלוקו־רייט, גלובן. התרופות המשתייכות למשפחה הזאת פועלות ישירות על הלבלב וגורמות להפרשת אינסולין. השפעתן לא מבוקרת, ולכן בעת צום הן עלולות לגרום להיפוגליקמיה.
2. משפחת המגליטינידים: רפגליניד. השמות המסחריים: נובונורם, ריפליד, רפגליניד־טבע. בדומה לתרופות מקבוצת ההסולפונילאוראה, התרופה פועלת ישירות על הלבלב וגורמת להפרשת אינסולין. למרות שטווח הפעילות שלה קצר יותר, היא עדיין עלולה לגרום לירידה משמעותית ברמות הסוכר בדם בזמן הצום.
3. משפחת מעכבי SGLT2 : אמפגליפלוזין ודפגליפלוזין. השמות המסחריים: ג’רדיאנס, פורקסיגה או תכשירים משולבים כמו, ג’רדיאנס דואו, קסיגדואו וגליקסמבי. התרופות האלה גורמות להפרשת סוכר בשתן ועלולות לגרום להיפוגליצמיה בצום.
4. משפחת מעכבי אנזים DPP4 : סיטגליפטין, לינגליפטין, וילדגלפטין וסקסגליפטין. השמות המסחריים: ג’נוביה, טרג’נטה, גלבוס ואונגלייזה או בתכשירים משולבים כמו ג’נואט, טרג’נטה דואו, יוקריאס, קומביגלייז וגליקסמבי. תרופות אלו גורמות להפרשת אינסולין מהלבלב בתגובה למזון שעובר במעיים. התרופות האלה נחשבות לבטוחות עם מעט תופעות לוואי.

תרופות ותיקות ופחות שכיחות היום הן:

1. פיוגליטזון. השם המסחרי: אקטוס. תרופה זו משפרת את הרגישות של התאי הגוף לאינסולין ומפחיתה את ייצור הסוכר (גלוקוז) בכבד. השימוש בתרופה פחת בגלל תופעות הלוואי של עלייה במשקל, הצטברות בצקות, והחמרה של אי ספיקת הלב.
2. אקרבוז. השמות המסחריים: פרנדז, אקרוז. תרופה זו מונעת את ספיגת הפחמימות במעי. יעילותה באיזון הסוכרת יחסית נמוכה, והשימוש בה מצומצם גם בשל תופעות הלוואי השכיחות שלה, ובהן שלשולים, כאבי בטן וגזים במערכת העיכול.

תרופות שניתנות בהזרקה תת־עורית:

1. תרופות ממשפחת האנלוגים של GLP: לירגלוטיד, דולגלוטיד, אקסנטייד, ליקסיסנטיד. השמות המסחריים: ויקטוזה, טרוליסיטי, ביידוריון, ליקסומיה, אוזמפיק, סאקסנדה. התרופות האלה גורמות להפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה למזון שעובר במעיים לאחר ארוחה. הפרשת האינסולין היא מבוקרת ותלויה במזון שעובר במעי. התרופה נחשבת כבטוחה.
2. אינסולין: קיימים סוגים שונים של אינסולין. מקובל לשלב בטיפול בסוכרת מסוג 2 תכשיר אינסולין שיש לו משך פעילות ארוך (כמו לנטוס, בסגלר, טרגלודק, טוג’או או לבמיר), לעיתים ביחד עם תכשיר אינסולין בעל משך פעילות קצר. הטיפול בסוכרת מסוג 1 מבוסס על שילוב של סוגים שונים של אינסולין או לעיתים על טיפול באינסולין קצר טווח שניתן באינפוזיה מתמשכת איטית דרך משאבה מיוחדת.
3. משפחת הביגואנידים. השם הגנרי: מטפורמין. השמות המסחריים: גלוקומין, גלוקופאג’ ומטפורמין־טבע. התרופה משוּוקת גם בתכשירים משולבים כמו ג’נואט, טרג’נטה דואו, ג’רדיאנס דואו, קסיגדואו, קומביגלייז ויוקריאס. לכשעצמה, התרופה לא גורמת להיפוגליקמיה, אבל השימוש בתרופה בנוכחות חומר ניגודי עלול לגרום להצטברות חומצת חלב בדם, לחמצת מטבולית ולפגיעה בתפקוד הכליה.

אז כיצד לנהוג עם התרופות לסוכרת לפני הצנתור?

אני ממליץ להפסיק טיפול בתרופות שמכילות מטפורמין, כמו גלוקומין, גלוקופאג’, ג’אנואט, ג’ארדיאנס דואו, קסיגדואו 24-48 שעות לפני הצנתור.

ביום הצנתור, ממליץ להימנע מתרופות ממשפחות הסולפונילאוראה וריפגליניד: אמריל, גלימפיריד־טבע, גלוקו־רייט, גלובן, נובונורם, ריפליד, רפגליניד־טבע; וגם, ממשפחת SGT2: ג’רדיאנס, פורקסיגה, גליקסמבי.

למטופלים עם סוכרת מסוג 2 שמטופלים ע”י אינסולין עם משך פעילות ארוך – לנטוס, בסגלר, טרגלודק, טוג’או או לבמיר – ממליץ לא לשנות מינון הטיפול. לגבי מינון אינסולין עם צשך השפעה קצר ולגבי המטופלים עם סוכרת מסוג 1 – יש להיוועץ ברופא מטפל ולהתאים מינון לרמות הסוכר בבדיקה במכשיר אוטומטי.

בכל מקרה, אני מאוד ממליץ על מעקב קפדני אחר רמות הסוכר, במיוחד לקראת הצנתור. יש לבצע בדיקות דם תכופות על ידי מכשיר אוטומטי, כדי לאבחן תנודות רמות הסוכר ולהתאים טיפול לפיהן. צוות הצנתורים ער לחשיבות ולמורכבות של איזון הסוכרת במטופלים שעוברים צנתור, יערוך בדיקות לניטור רמות הסוכר ויתן מענה טיפולי לכל מצב.