מיגרנה: תסמינים, סוגים, אבחון ודרכי טיפול

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית כרונית המתבטאת בהתקפים חוזרים של כאבי ראש חזקים, בדרך כלל בצד אחד של הראש ובתחושה פועמת. ההתקף עשוי להימשך בין 4 ל-72 שעות ולעיתים מלווה בבחילות, בהקאות וברגישות מוגברת לאור ולרעש.

תוכן עניינים:

• מה זה מיגרנה?
• תסמינים במיגרנה
• סוגי מיגרנות
• מה עשוי לעורר התקף מיגרנה?
• שלבי המיגרנה
• מתי כאב הראש צריך טיפול ומתי צריך לפנות לבירור?
• איך מאבחנים מיגרנה
• טיפול במיגרנה
• איך למנוע התקפי מיגרנה?
• מיגרנה לאורך החיים ומצבים מיוחדים
• שכיחות מיגרנה ופרופיל דמוגרפי
• מיגרנה - שאלות נפוצות

במאמר זה נדבר על מיגרנה כולל הסוגים השונים, הטיפולים, מתי צריך לפנות לרופא/ה או לחדר מיון ומיגרנה במצבים שונים בחיים.

מה זה מיגרנה?

מיגרנה (Migraine) היא לא רק כאב ראש, אלא בעיה נוירולוגית נפוצה הפוגעת בכ-15% מהאוכלוסייה וגורמת לכאבי ראש אופייניים בעוצמה קלה, בינונית עד קשה מאוד יחד עם תסמינים נוספים ובעיקר קושי בתפקוד. ידוע כי מיגרנה נפוצה פי שתיים בקרב נשים לעומת גברים ולכן מאמר זה נכתב בפנייה לנשים, אך חשוב לזכור שיש גם לא מעט גברים הסובלים ממיגרנה. ידוע כי הסיבה להופעת מיגרנות היא פעילות מוחית חריגה הכוללת הפרעות בהולכת הסיגנלים לכאב, אומנם מנגון הכאב ידוע, אך הסיבה להיווצרותו טרם ידועה במלואה. ידוע שמיגנרה היא בעיה תורשתית, אבל יש הרבה מטופלות ומטופלים ללא רקע משפחתי.

מילת המפתח בטיפול במיגרנה היא תפקוד. בהתקף מטופלת לא מאוזנת תעביר את היום בחדר חשוך ושקט, תשתה מים, תימנע מגירויים כמו מסכים, אור חזק ורעש, ותיטול משכך כאבים שיש בבית. מיגרנה פוגעת בתחומים רבים בחיים; בעבודה, בגידול הילדים, פספוס של אירועים חברתיים בשל התקף ועוד. זה לא חייב להיות כך. בעזרת אורח חיים וטיפול נכון אפשר להקל על החיים ולהחזיר את התפקוד.

תסמינים במיגרנה

· כאבי ראש: כאב ראש לוחץ או הולם חד-צדדי או דו"צ, המופיע בעוצמה קלה עד חמורה, לרוב יערב את המצח והרכות, אך יכול לערב את כל הראש, הצוואר והשכמות. ללא טיפול מתאים, כאב ראש מיגרנוטי יכול להימשך בין 4 ל-72 שעות, ובמהלכו חלה פגיעה תפקודית נרחבת.
· בחילות והקאות: בחילה או חוסר תאבון, היא תסמין שכיח המלווה לעיתים קרובות לכאב ראש המיגרנוטי, ובמקרים קשים יותר גם מוביל להקאות.
· רגישות לאור: פוטופוביה היא תסמין אופייני למיגרנה, הגורם לרתיעה מאורות בהירים אשר מחמירים את הכאבים וחוסר הנוחות.
· רגישות לרעש: הפונופוביה מגיעה בדרך כלל ביחד עם פוטופוביה, ולכן אנשים שמצויים בהתקף נוטים להעדיף סביבה שקטה ואף להסתגר בחדר חשוך ושקט.

· פגיעה בתפקוד: התקף מיגרנה מתאפיין בקושי בביצוע מאמץ פיזי קל יומיומי ופוגע במהלך היום של המטופלת

סוגי מיגרנות

מיגרנה ללא אאורה

סוג המיגרנה הנפוץ ביותר בקרב 70-80%, מתאפיין בכאב ראש ותסמינים נלווים אך ללא הפרעה נוירולוגית.

מיגרנה עם אאורה (Aura)

המופע הקלאסי אך פחות נפוץ של מיגרנה. מתאפיין באותו כאב ראש ותסמינים נלווים, אך גם מתאפיינת בתסמינים נוירולוגיים המקדימים או מלווים את הכאב ראש. תסמינים אלו כוללים הפרעות ראייה, כמו הופעת הבזקי אור וכתמים בשדה הראייה, נימול עקצוץ, סחרחורת, קשיי דיבור ואף חולשת צד. התסמינים ימשכו לרוב בין 5 ל-60 דקות, ולעיתים לא יופיעו כאבי ראש כלל.

מיגרנה כרונית / מיגרנה יומיומית

מצב מתמשך של מעל 3 חודשים של כאבי ראש המופיעים בתדירות של מעל חצי חודש לפחות כאשר לפחות במשך 8 ימים יש התקף בינוני או חזק. מיגרנה כרונית יומיומית היא מצב חמור במיוחד שבו ההתקפים מופיעים כמעט מדי יום.

מיגרנה וסטיבולרית

מיגרנה המלווה בתסמינים נוירולוגיים בולטים כמו סחרחורות קשות, וורטיגו ובעיות ביציבות ובשיווי המשקל. התסמינים יכולים ללוות את כאבי הראש אך יהיו יותר משמעותיים מהכאב, ואף להופיע ללא כאב ראש כלל.

מיגרנה עינית/ רטינלית

מצב נדיר למדי של כאב ראש מיגרנוטי המלווה בכאב ממוקד סביב העיניים, אשר מופיע מיד לאחר הפרעה פתאומית בראייה בעין אחת בלבד. ההפרעה האוקלרית הטיפוסית היא עיוורון זמני, חלקי או מלא. סוג זה של מיגרנה דורש התחייסות טיפולית מיוחדת.

מיגרנה בטנית

תופעה הנפוצה בעיקר בקרב ילדים, ומתאפיינת בהתקפים תכופים של כאבים עזים במרכז הבטן, המלווים בבחילות, חוסר תיאבון והקאות. ילדים שסובלים מההפרעה עלולים לפתח כאבי ראש מיגרנוטיים בהמשך החיים.

מיגרנה המיפלגית

סוג נדיר מאוד ולרוב משפחתי המאופיין בסימפטומים נוירולוגיים זמניים וקיצוניים כמו חולשה, אובדן תחושה ושיתוק מקומי בצד אחד של הגוף או הפנים, בעיקר בשלב שקודם להופעת כאב הראש.

מה עשוי לעורר התקף מיגרנה?

לרוב התקף מיגרנה יופיע ללא סיבה ובאופן ספונטני, אך בקרב חלק מהמטופלות, יש טריגרים/ נסיבות מעוררות המשתנות בין מטופלת למטופלת, כגון: חוסר שינה, שתיית מים לא מספיקה, פספוס של ארוחה, סטרס, אלכוהול, שינוי הורמונלי כמו וסת/מחזור, שינויי מזג אוויר קיצונים כגון סופת ברקים או חמסין, ריחות. הטריגרים הם אישיים, חשוב שכל מטופלת תזהה את הטריגרים שלה, כל אחת שונה.

שלבי המיגרנה

לפני הכאב ראש

פרודרום- Prodrome- שעות או ימים לפני הופעת הכאב ראש, מטופלת עלולה לחוש תסמינים כגון; עייפות, קושי לישון, ירידת מצב רוח, פיהוק, קושי להתרכז, חשק למזון מסוים, נוקשות שרירים ועוד.

אאורה- Aura- בקרב מי שסובלת ממיגנרה עם אאורה, לפני הכאב ראש יכולים להופיע תסמינים ראייתים כגון הבזקי אור צבעוני, הפרעות תחושה כגון נימול ואף קושי לדבר. תסמינים אלו נמשכים 5 עד 60 דקות ולאחר שחולפים יגיע הכאב ראש. לפעמים הם יגיעו במקביל לכאב ראש.

הכאב ראש

כאב ראש שיכול לכלול את הפנים, צוואר ושכמות, אשר לרוב יהיה הולם ויופיע יחד עם תסמינים הנלווים כפי שפורטו מעלה, לרבות רגישות לאור ורעש, בחילות והקאות ופגיעה בתפקוד.

אחרי הכאב ראש

פוסטדרום- Postdrome- גם לאחר שהכאב ראש והתסמינים הנלווים חלפו, במשך 24 עד 48 שעות מטופלת עלולה לחוש עייפות, קשיי ריכוז, מצב רוח ירוד ועוד.

מתי כאב הראש צריך טיפול ומתי צריך לפנות לבירור?

התקף מיגרנה ארוך

התקף מיגרנה ללא טיפול נמשך כמה שעות עד 3 ימים. ההתקף אינו מתבטא רק בכך שהכאב “נמשך הרבה זמן”, אלא בכך שהגוף כולו נכנס למעגל מתיש של כאב, קושי לתפקד, רגישות לאור ולרעש, בחילות, ירידה בתיאבון. עדיף לקחת תרופה משככת כאבים ולנוח עד שהתקף יעבור. אם לקיחה של משכך כאבים רגיל כגון פרצטמול או איבוברופן מפסיק את ההתקף בזמן סביר ומאפשר למטופלת לתפקד במשך היום אין צורך לפנות לטיפול. עם זאת, אם הכדור "רק עוזר" ועדיין יש קושי לתפקד, או שיש צורך בנטילה של משכך כאבים פעמים רבות לאורך היום, או שיש תופעות לוואי לכדור, עדיף לפנות לרופא/ת המשפחה לקבל תרופה אחרת. מטופלות רבות, לא נוטלות משכך כאבים, אלא הולכות לישון כדי להעביר את ההתקף. זה בהחלט טיפול טבעי יעיל, אבל עדיין יש פגיעה בתפקוד, המטופלת מאבדת חלק מהיום שלה.

עומס גדול של כאבי ראש

תדירות ההתקפים מאוד משתנה בין המטופלות. יש מטופלות שיסבלו מהתקף אחד בחודש ויש כאלה שאף יחוו התקף רק אחת לשלושה או שישה חודשים. כאשר יש עד 4 ימים של כאב ראש בחודש אפשר להתנהל עם טיפול יעיל להפסקת התקף בלבד. אם יש 5 ימים ומעלה של כאב ראש בחודש, יש לפנות לרופא/ת המשפחה או לניורולוג/ית לדון על אפשרויות הטיפול למניעה וכמו כן לנהוג בדרכים טבעיות לשפר את המצב, שיפורט בהמשך.

תסמינים חדשים או שינוי משמעותי בתסמינים

כל התקף מיגרנה יהיה קצת שונה מקודמו, לפעמים הבחילות יהיו יותר קשות, לפעמים יהיו גם הקאות ולפעמים לא. רמת רגישות לאור ורעש והן רמת הכאב יכולות להשתנות. עם זאת, אם מופיע תסמין חדש שמטופלת לא חוותה בעבר, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.
כמו כן חשוב להבדיל בין מיגרנה חזקה שמוכרת למטופלת מהעבר לבין כאב ראש חריג בעוצמתו או באופי שלו. שהכאב מופיע בפתאומיות רבה או כאב שמוגדר "ככאב הראש החזק ביותר שהיה אי פעם" בין אם מלווה או לא מלווה בתסמינים נוספים כגון חולשה בצד אחד של הגוף, בלבול, קושי בדיבור, חום, נוקשות בצוואר או שינוי חריג בראייה - מחייב בדיקה רפואית דחופה. כלומר, העוצמה חשובה, אבל השינוי מהדפוס חשוב באותה מידה.

התקף שלא עובר- סטטוס מיגרנוטי

משך התקף של מיגרנה ללא טיפול יכול להימשך עד 72 שעות. אם התקף נמשך מעבר לכך ללא טיפול, או שיש צורך בשימוש תכוף בתרופות, או התרופות בהתחלה עזרו ואז כבר לא עובדות, ועברו יותר מ-3 ימים, מצב זה מוגבר סטטוס מיגרנוטי. לא מדובר במצב רפואי מסוכן, אך אין צורך לסבול וכדאי לפנות לרופא/ה ולא להסתפק בהתמודדות נקודתית. בירור נכון יכול לכלול בדיקה של דפוס ההתקפים, גורמים מעוררים, תרופות שנלקחו, מחלות רקע, שינה, עומס נפשי, שינויים הורמונליים וצורך בטיפול מניעתי. המטרה היא לא רק להפסיק את ההתקף הנוכחי, אלא לצמצם את הסיכוי שהמצב יהפוך לדפוס חוזר.

איך מאבחנים מיגרנה

איזה רופא מאבחן מיגרנה?

אבחנת מיגרנה היא ברובה קלינית ומבוססת על תולדות המטופלת, דיווח עצמי של מהלך המחלה והתסמינים, ובדיקה נוירולוגית בקליניקה. ברוב המקרים אין צורך בבדיקות עזר, אך במקרים חריגים עשויים להידרש CT, MRI , בדיקת עיניים ובדיקות מעבדה.

האבחנה הראשונית נעשית לרוב על ידי רופאי ורופאות המשפחה בקהילה שיכולים לתת טיפול טוב מאוד. במקרים של מיגרנה עמידה לטיפול, כרונית או מורכבת, תופנה המטופלת להמשך בירור וטיפול אצל נוירולוג/ית מומחה/ית בכאבי ראש.

טיפול במיגרנה

איך לטפל בהתקף מיגרנה?

הקו הטיפול הראשון במיגרנות הוא תרופות לשיכוך כאבים ללא מרשם ותרופות מרשם ייעודיות (יפורט בהמשך). בשנים האחרונות התרחבו אפשרויות הטיפול במיגרנה, וכיום ניתן להציע במקרים מתאימים גם טיפולים מתקדמים.
טיפול יעיל להתקף מיגרנה הוא טיפול שהמטופלת יכולה לסמוך עליו, שיש לה בבית או בתיק והיא יודעת שהטיפול יעביר לה את ההתקף תוך שעתיים, שהיא תוכל להמשיך את היום מבלי חשש שההתקף יחזור ביממה הקרובה ושלא יעשה לה תופעות לוואי.

כדורים לכאב לא ספציפיים לכאב, ללא מרשם

· פרצטמול: מוכר בציבור כאקמול Ⓡ, אחד ממשככי הכאבים הנפוצים שיש כמעט לכל אחד בבית. ישנם תכשירים גנריים ללא מרשם המשלבים פרטצמול, אספירין וקפאין, שהוכחו כבעלי יעילות משמעותית יותר בהקלה על מיגרנות בהשוואה לפרצטמול בלבד.
· איבופרופן: מוכר בציבור כנורופןⓇ או אדווילⓇ. תרופה נוגדת דלקת שאינה סטרואידית הנמכרת ללא מרשם.

כדורים ספציפיים להתקף מיגרנה, דרוש מרשם

· טריפטנים: משפחת תרופות קו ראשון ייעודיות לעצירת התקף מיגרנה. מדובר בתרופות ותיקות ובטוחות לרוב האוכלוסייה, היעילות שלהם להפסקת התקף מיגרנה מוכחת. ישנם כמה סוגי טריפטנים בשוק הישראל וכל מטופלת תגיב יותר טוב לטריפטן שונה, לכן אם מטופלת לא מגיבה לטריפטן אחד בהחלט יש לנסות טריפטן אחר.
טריפטנים מגיעים לרוב בצורת כדור אך גם כזריקה או ספריי לאף. כמו כל תרופה, גם לטריפטנים יכולים להיות תופעות לוואי כגון עייפות או כאבי שרירים, במקרה כזה יש לדווח לרופא/ה.

· ג'פנטים: משפחת תרופות ייעודיות לעצירת התקף מיגרנה. תרופות יחסית חדשות שנכנסו לשוק בשנים האחרונות והוכחו יעילות ובטוחות. תרופות אלו כלולות בשב"ן של הקופות ולא בסל הבריאות. מדובר בטיפול קו שני למטופלות סבלו מתופעות לוואי או לא הגיבו ל-2 טריפטנים שונים או יותר. ניתן לקבל מרשם מהרופא/ת משפחה או נוירולוג/ית.
בקרב אוכלוסייה עם גורמי סיכון כגון לאחר אירוע מוחי או לבבי ועוד, שאסור להם ליטול טריפטנים, ג'פטנים נחשבים טיפול קו ראשון יעיל ובטוח הכלול בסל הבריאות. הרישום של ג'פטנים במקרים אלו נעשה על ידי נוירולוג/ית בלבד ולא רופאי משפחה.

איך למנוע התקפי מיגרנה?

כפי שהוזכר מעלה יש מקרים בהם יש צורך בטיפול מניעתי של מיגרנה. המטרה של טיפול מניעתי היא להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים. יש טיפולים שלא דורשים מרשם ויש תרופות הדורשת מרשם, הבאות בצורה של כדור, זריקה או פעולה על ידי נוירולוג/ית.

כדורים ללא מרשם- טיפול "טבעי"

· מגנזיום: נטילה של מגנזיום באופן יומיומי, הוכחה במספר מחקרים כיעילה במניעה של מיגרנה.

· ויטמין B2 (ריבופלאבין): תוסף תזונה שהוכח במחקר כיעיל למניעה של מיגרנה.

טיפולים "קלאסיים"- דורשים מרשם

תרופות שהומצאו לטפל במצב רפואי אחר, אך הוכחו במחקרים כיעילים למניעה של מיגרנה. מדובר בתרופות ממשפחות שונות כגון; תרופות נגד יתר לחץ דם, תרופות למצב רוח או תרופות לטיפול באפילפסיה. כמו כל תרופה, גם לתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי ובמצב כזה חשוב לדווח לרופא/ה.

זריקות וטיפולים מתקדמים:

ההתפתחויות הרפואיות הביאו לכך שקיימות כיום שיטות טיפול מתקדמות שהומצאו ספציפית לצורך מניעה של מיגרנה. לרבות הזרקות חומרים, תרופות ביולוגיות וכדורים. בישראל, הטיפול בתרופות אלו מאושר במסגרת השב"ן של קופות החולים בתנאי שמוצו קווי הטיפול האחרים, או במסגרת הביטוח הפרטי.

· תרופות ביולוגיות: טיפולים חדשניים ממשפחת ה- Anti-CGRP שאושרו בשנים האחרונות למניעת מיגרנות, וניתנות לרוב באמצעות הזרקות תת-עוריות שהמטופלות מבצעות באופן עצמאי או בעירוי במרכזיים אמולטוריים של הקופות או בתי חולים.
· ג'פנטים: גם כן תרופות ממשפחת ה- Anti-CGRP שאושרו בשנים האחרונות למניעת מיגרנות והן לטיפול בהתקפים של מיגרנה כפי שהוזכר מעלה. תרופות אלו ניטלות באופן עצמאי באמצעות כדור או כדור מסיס.

· זריקות למיגרנה: ניתן להזריק את רעלן הבוטליניום A, למטופלות עם מיגרנה כרונית בלבד, כלומר יותר מ-15 ימים חודש של כאבי ראש. הטיפול מתבצע אחת ל-12 שבועות על ידי נוירולוג/ית, ובמהלכו מזריקים את הבוטוקס הרפואי לנקודות מסוימות בשרירי העורף, השכמות, המצח, הרקות והאחורי הראש.

הגישה ההוליסטית וטבעית למיגרנה

השיטה הטבעית והיעילה ביותר למניעה של מיגרנה היא אורח חיים בריא, לתת לגוף מה את מה שהוא צריך. אורח חיים בריא אינו רק טרנד אלא ענף מוכר ברפואה. האיגוד האמריקאי לרפואת אורח חיים הוקם ב-2004 ומוכר כענף רשמי בעולם הרפואה. ידוע לפי מחקרים שמטופלות עם מיגרנה רגישות יותר למצב של התייבשות, לפספס ארוחה או שנת לילה לא מיטבית.
שמירה על שתייה נאותה של מים (ככל ששותים יותר קפה צריך לשתות יותר מים) אכילת 3 ארוחות ביום, שמירה על שינה מספיקה ואיכותית ופעילות גופנית הן עמודי הטווח באיזון של מיגרנה. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על 150 דקות בשבוע של פעילות גופנית בינונית עד עצימה, וידוע מחקרית שפעילות גופנית עוזרת להפחית את העומס של מיגרנה.
כל מטופלת צריכה להתאים לעצמה את הפעילות הגופנית שלה לפי יכולת והכי חשוב הנאה.

מיגרנה לאורך החיים ומצבים מיוחדים

מיגרנה לילדים:

מיגרנות בקרב ילדים מתבטאות בדרך כלל בצורות שונות בהשוואה למבוגרים. הסוג הנפוץ ביותר בגילאי הילדות והנערות היא מיגרנה בטנית, שמתאפיינת בתופעות של מערכת העיכול (בחילות, הקאות) וכאבים באזור הבטן, ולאו דווקא כאבי ראש. עם זאת, מדובר בהפרעה עצבית לכל דבר, ולכן ילדים שסובלים ממיגרנה בטנית מצויים בסיכון מוגבר לפתח מיגרנה טיפוסית בחייהם הבוגרים. ילדים הם לא מבוגרים קטנים, ונכון לפנות לרופא/ה ילדים או ניורולוג/ית ילדים.

מיגרנה בהיריון ולידה

רוב הנשים ההרות שסובלות מהתקפי מיגרנה בהריון סבלו מהם עוד לפני ההיריון. במשך ההריון רוב המטופלת עם מיגרנה יחוו הטבה של המיגרנה החל מהשליש השני להריון, אך אצל חלק מהנשים המיגרנות ימשיכו ללא שינוי ואצל חלק נוסף המיגרנות אפילו יחמירו בהריון. הסיבות למיגרנות סביב היריון קשורות לשינויים הפיזיולוגים שאישה עוברת בהריון לרבות לשינויים ברמות האסטרוגן.
מיגרנה בהחלט יכולה להופיע לראשונה בחייה של אישה בהריון. עם זאת, אם מופיע כאב ראש חדש ולא מוכר בהריון, זהו דגל אדום ויש לפנות לעזרה רפואית לפני שניתן לקבוע שמדובר במיגרנה. רק מעטות מהתרופות הייעודיות כנגד מיגרנה בטוחות לשימוש בהיריון ומומלץ לפנות לנוירולוג/ית להתייעץ בנושא.
בתקופת הפוסט-פארטום (6 שבועות לאחר הלידה), גוף האישה עובר שינויים הורמונליים קיצוניים. בשילוב עם טריגרים נוספים האופייניים לתקופה זו, כמו איכות שינה ירודה, התוצאה עלולה להיות החמרה של מיגרנות. מיגרנות לאחר לידה נפוצות פחות בקרב נשים מניקות, ויותר בקרב נשים שסבלו בעבר ממיגרנות סביב הווסת.

מיגרנה והורמונים

נשים נוטות לסבול ממיגרנה בסבירות גבוהה פי שלוש בהשוואה לגברים, כאשר קבוצת הסיכון המרכזית היא נשים בגילאי 20 עד 40. גוף האישה עובר תהליכים הורמונליים משמעותיים לאורך חייה החל מהמחזור (וסת) הראשון, הריון, לידה וגיל המעבר, אשר משפיעים בתורם על ההולכה העצבית וכך מעלים ומורידים את הסיכון לפתח כאבי ראש מיגרנוטיים.

מיגרנה לפני או אחרי הוסת (מחזור)

כאמור, השינויים החדים ברמות ההורמונים בלפני, בזמן או אחרי הוסת יכולים להשפיע על המסלולים העצביים, באופן שעשוי לעיתים לעורר מיגרנות.

מיגרנה רק בוסת (מחזור)

מצב זה מכונה לעיתים מיגרנה וסתית טהורה. מדובר בנשים שחוות התקפי מיגרנה סביב הוסת בלבד וללא התקפים נוספים שאר החודש. מצב הנגרם מטריגרים הורמונליים אשר משפיעים על הפעילות העצבית והמוחית.

מיגרנה בגיל המעבר

בזמן גיל המעבר כאשר יש שינויים חדים ברמות ההורמונים בגוף האישה, אישה יכולה לחוות החמרה של המיגרנה יחד עם תסמינים אחרים של גיל המעבר. עם גמר גיל המעבר וסיום קבלת המחזור/וסת החודשי, רוב הנשים יפסיקו לחוות התקפי מיגנרה, אך יש נשים שימשיכו לחוות התקפי מיגנרה הדורשות טיפול.

שכיחות מיגרנה ופרופיל דמוגרפי

היקף תופעה עולמי: כ-1.1 מיליארד בני אדם בעולם סובלים ממיגרנה (כ-12%-15% מהאוכלוסייה). לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מיגרנה היא הגורם השני בחשיבותו בעולם לשנות חיים שחיים עם מוגבלות (YLDs).

הפער המגדרי: נשים סובלות ממיגרנה פי 3 מגברים (כ-18% מהנשים לעומת כ-6% מהגברים). המחקרים מקשרים זאת לתנודות הורמונליות (אסטרוגן) לאורך המחזור החודשי והחיים.

גילאי שיא: המחלה מופיעה לרוב בגיל 10 עד 14 והאבחון מגיע באיחור בגילאי 20 עד 50.

מיגרנה - שאלות נפוצות

מיגרנה טיפול מיידי - מה עושים בזמן התקף?

כאשר מתחיל התקף מיגרנה, הזמן שבו מתחילים לטפל בו יכול להשפיע מאוד על עוצמת ההתקף ועל משך הסבל. אצל רבים, טיפול שנלקח בשלב מוקדם - כשהכאב עדיין מתחיל ולא הגיע לשיא - עשוי להיות יעיל יותר מאשר ניסיון “לכבות” התקף שכבר התפתח במלואו.

האם מיגרנה זה גנטי?

כן, העדויות המחקריות והקליניות מראות שלמיגרנה יש מרכיב תורשתי, כאשר ל-70% מהחולים יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מהמחלה. הסיכוי של קרוב משפחה ממדרגה ראשונה ללקות במיגרנה גדול פי 1.5 עד 4 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

האם מיגרנה זה מסוכן?

המיגרנה איננה מוגדרת כמחלה מסוכנת, אך השפעתה השלילית על איכות החיים והתפקוד היומיומי היא משמעותית ביותר. בנוסף, מיגרנות מקושרות לשכיחות מוגברת לשבץ איסכמי, בעיות בכלי דם ומצבים רפואיים אחרים.

מתי מיגרנה מצריכה פנייה דחופה לרופא או למיון?

מומלץ לפנות לרופא לצורך בדיקה והערכה בכל מקרה שבו חל שינוי משמעותי, פתאומי או חריג בתדירות ההתקפים ובחומרת התסמינים. בהופעת תסמין חדש ולא מוכר, מומלץ לפנות למיון.

איך נפטרים ממיגרנה?

נכון להיום, אין טיפול המעלים את המיגרנה לצמיתות, אך באמצעות שילוב של אורח חיים וטפיול תרופתי ניתן להפחית את תדירות ההתקפים וחומרת התסמינים באופן שמאפשר לנהל שגרת חיים באיכות טובה.

האם קיים קשר בין מיגרנה לבין שבץ מוחי או בעיות לב?

קיים קשר מסוים. מטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה נמצאים בסיכון מוגבר יחסי ללקות בשבץ מוחי איסכמי, אך אבסלוטית הסיכון עדיין נמוך. הסיכון עולה משמעותית מטופלות עם גורמי סיכון כגון עישון.

האם שימוש תכוף מדי במשככי כאבים עלול לגרום לכאבי ראש כרוניים?

אכן, צריכת יתר של תרופות גנריות נגד כאב (אקמול, נורופן וכדומה) עלולה להפוך את המיגרנה למצב כרוני. כאבי ראש על רקע צריכה עודפת מעל חצי חודש של משככי כאבים היא תופעה ידועה בספרות הרפואית ובקליניקה.

האם פעילות גופנית סדירה יכולה להפחית את תדירות המיגרנות?

כן. למעשה, אימוץ אורח חיים בריא הכולל עיסוק קבוע בפעילות גופנית אירובית או אנאירובית (הליכה, ריצה, שחייה או רכיבה על אופניים, אימוני כוח) הוא חלק בלתי נפרד מהמלצות הטיפול עבור חולי מיגרנה. עם זאת, יש לעשות זאת בהדרגה, שכן מאמץ יתר עלול כשלעצמו להוות טריגר להתקף מיגרנה. הכי חשוב לבצע פעילות גופנית שנהנים ממנה.

כיצד הרגלי שינה משפיעים על התקפי מיגרנה?

שינה לקויה בשעות בלתי סדירות ובאיכות ירודה מהווה טריגר משמעותי להחמרת תסמיני המיגרנה ותכיפות ההתקפים. מנגד, הקפדה על הרגלי שינה מיטיביים מסייעת במניעת מיגרנות, וכנראה שגם בהקלה סימפטומטית בעת התקף.

האם שינויי מזג אוויר ולחץ אטמוספרי יכולים לעורר מיגרנה?

כן, תנודות ברמות הלחות, בטמפרטורה או בלחץ הברומטרי עלולים לעורר התקף מיגרנה אצל אנשים הרגישים לכך.

האם מיגרנה משתנה עם הגיל - משתפרת או מחמירה?

קבוצת הסיכון העיקרית לפתח מיגרנה היא נשים בגילאי 20 עד 40. עם הפסקת הווסת בגיל המעבר, לרוב מתחילה מגמה של ירידה בשכיחות המיגרנה ככל שעולה הגיל. בקרב גברים מגמת הירידה מתחילה לרוב בגיל 60.

האם יש קשר בין מיגרנה לבין מתח נפשי, חרדה או דיכאון?

בהחלט, ולמעשה מדובר בקשר הדוק. מצבי דחק (סטרס), חרדה, מתח ודיכאון נחשבים לטריגרים נפשיים שיכולים לעורר מיגרנות ולהחמיר את ההתקפים. ככל הנראה מדובר בהשפעה דו-כיוונית, שכן השכיחות של חרדה ודיכאון גבוהה יותר בקרב חולי מיגרנה.

כיצד מנהלים יומן מיגרנה וכיצד הוא מסייע באבחון ובטיפול?

תיעוד מדוקדק של מועדי ועוצמת ההתקפים יכול לסייע בזיהוי טריגרים להתקפים (פעולות, מאכלים, משקאות או גירויים סביבתיים), מה עשוי לתרום לאבחון והתאמת הטיפול.