צניחת רחם: תסמינים, דרגות, גורמים ודרכי טיפול

מה זה צניחת רחם?

צניחת רחם (Uterine Prolapse) היא מצב גניקולוגי שבו הרחם יורד מטה לכיוון חלל הנרתיק, ולעיתים אף מבצבץ החוצה מעבר לפתח הנרתיק, עקב התרופפות הרצועות התומכות (ליגמנטים) שמקבעות אותו לדפנות האגן.

בדרך כלל צניחת הרחם מתרחשת בתהליך הדרגתי, כאשר תיתכן האצה לקראת המנאופוזה (התקופה שבה מפסיקה הווסת). שורשי הבעייה קשורים על פי רוב בהריונות ובלידות, אך באופן טיפוסי התהליך אורך שנים עד שמגיע לדרגת חומרה בה האישה מתחילה לחוש בתסמינים. עלולים לתרום לכך גורמים נוספים כמו עלייה במשקל ומאמץ פיזי ממושך לאורך השנים.

צניחת רחם נחשבת לתופעה נפוצה יחסית. השכיחות גוברת עם העלייה בגיל, אם כי קיימים גורמי סיכון נוספים להאצת התהליך. תסמיני הצניחה עלולים לגרום להפרעה ניכרת לאיכות החיים.

תוכן עניינים

• מה זה צניחת רחם?
• צניחת רחם תסמינים
• ממה נגרמת צניחת רחם?
• צניחת רחם והריון/לידה
• האם צניחת רחם מסוכנת? מתי לפנות בדחיפות לרופא?
• איך מאבחנים צניחת רחם?
• צניחת רחם טיפול
• שאלות נוספות על צניחת רחם:

צניחת רחם תסמינים

צניחת הרחם עלולה לגרום לשורה של תסמינים קליניים, כאשר בדרך כלל הם יופיעו בצורה קלה ויוחמרו הדרגתית לאורך חודשים ואף שנים ארוכות. התסמינים לעיתים מורגשים ביתר שאת בפעולות מסוימות המאופיינות בעליית הלחץ התוך-בטני כמו שיעול, עיטוש, מתן שתן והרמת משקלים כבדים. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים, התופעה עשויה להיות נטולת תסמינים מורגשים על אף שהנזק הראשוני כבר התרחש במהלך הלידות.

הסימפטומים האפשריים של צניחת רחם כוללים:

● חוסר נוחות בנרתיק: למשל תחושת לחץ, מלאות, גוף זר או כאבים בדרגות חומרה משתנות.
● צניחת רחם דימום: דימום קל או הכתמה דמית עקב שפשוף ופציעה של רקמת הנרתיק והרקמה העוטפת את צוואר הרחם כתוצאה מתנועת הרחם הצנוח פנימה והחוצה לאורך היום (אופייני במיוחד בדרגת צניחה מתקדמת ובגיל מבוגר).
● קשיים במתן שתן וצואה: קושי בהתרוקנות השלפוחית (כתוצאה מחסימה חלקית של צינורית השתן), תכיפות ו/או דחיפות במתן שתן, קושי במעבר הצואה ועצירות. דליפת שתן אינה תוצר של צניחת רחם, אך לעיתים מופיעה במקביל ומהווה עדות לחומרת הפגיעה בכלל מנגנוני התמיכה ברצפת האגן.
● אי-נוחות וכאב ביחסי מין: תחושת צריבה, מלאות בנרתיק (כמו בנוכחות טמפון מלא), תחושה של נרתיק 'פעור' ואף כאבים באזור הנרתיק והאגן בעת קיום יחסי מין ובכלל.

דרגות החומרה של צניחת רחם

מה מרגישה אישה עם צניחת רחם?

ממה נגרמת צניחת רחם?

להלן הגורמים העיקריים לצניחת רחם:
● נזק במהלך לידה : עצם ההריון והלידה הוגינלית מהווים אתגר למערכת התמיכה ברצפת האגן ועלולים לגרום לנזק. מעבר לכך מצבים כמו לידה מכשירנית או כזו שהתארכה ודרשה מהיולדת ללחוץ לאורך זמן ממושך וגם לידה של וולד במשקל גבוה עלולים גם כן להחליש את הרצועות שמחזיקות את הרחם במקומו.

● עלייה בגיל באישה: בדרך כלל כתוצאה משינויים הורמונליים כגון ירידה ברמות האסטרוגן (בעיקר לאחר חדילת המחזור), שמקושרת להיחלשות רקמות החיבור, כולל הרצועות התומכות את הרחם. בנוסף, גם כשהנזק הראשוני נגרם במהלך לידות לוקח לעיתים שנים עד להופעת הביטוי הקליני בדמות צניחת רחם שניתן לחוש בה.
● גנטיקה ותורשה: אצל חלק מהנשים קיימת נטייה גנטית או פגם מולד שגורם לחולשת רקמות החיבור. בקרב נשים אלה נצפה להופעת צניחת רחם כבר בגיל צעיר יחסית ובקרב מספר נשים באותה המשפחה.
● פעולות פיזיות מאומצות: לעיתים הצניחה עלולה להיגרם או להאיץ בעקבות פעילות עצימה לאורך זמן כמו קפיצות ונשיאת משקלים כבדים, ו וכן מצבים הכרוכים בעלייה כרונית בלחץ התוך-בטני כמו שיעול כרוני, מחלת ריאה חסימתית (אסטמה, אמפיזמה) או עצירות כרונית.
● משקל עודף: השמנה ועודף משקל נמצאו כמקושרים לסיכון מוגבר לצניחת רחם.

באיזה גיל מופיעה צניחת רחם?

צניחת רחם יכולה להופיע בכל שלב בחיי האישה, אז השכיחות גוברת בקרב נשים לאחר היריון ולידה ובעיקר בנשים בגיל המעבר.

צניחת רחם בגיל מבוגר נובעת לרוב משילוב של מספר תהליכים פיזיולוגיים אופייניים: התדלדלות והיחלשות רקמות החיבור, ירידה במסת השריר ועומס מצטבר על רצפת האגן.

מנגד, צניחת רחם בגיל צעיר קשורה בדרך כלל לטראומות סביבה הלידה, לחולשה מולדת של הרקמות או למאמץ גופני ממושך - בעיקר כזה הכולל הרמת משאות כבדים באופן חוזרני, לאורך זמן וללא תמיכה מספקת.

צניחת רחם והריון/לידה

חשוב להבהיר את הקשר האפשרי שבין צניחת הרחם לבין הריון ולידה:
● צניחת רחם וכניסה להריון: צניחת רחם קלה לא קשורה בהכרח לפגיעה בפוריות, אך מצבים מתקדמים יותר עלולים להקשות על קיום יחסי מין, מה שבאופן טבעי עלול לעכב או למנוע את ההפריה.
● צניחת רחם בהריון: הריון בנוכחות צניחת רחם אפשרי, אך מצריך מעקב גיניקולוגי הדוק, שכן העומס והלחץ המוגבר על הרחם עלולים להחמיר את המצב. סכנת ההחמרה גוברת ככל שמתקדמים בהריון. חשיפה של צוואר הרחם בפתח הנרתיק עקב צניחה מתקדמת עלולה להוות גורם סיכון ללידה מוקדמת או לירידת מים מוקדמת.
● צניחת רחם אחרי לידה: כאשר הרחם צונח לאורך ההריון ומחמיר לאחר הלידה, חשוב לבצע מעקב רפואי להתאמת תוכנית טיפול הולמת, כדי למנוע את התקבעות הבעיה.

האם צניחת רחם מסוכנת? מתי לפנות בדחיפות לרופא?

צניחת רחם היא בעיה כרונית שמחמירה עם הזמן ואיננה מהווה בדרך כלל מצב חירום רפואי, אך חשוב לגשת לבדיקה גניקולוגית אם מופיעים סימני האזהרה שצויינו פה למעלה.

זיהוי וטיפול מוקדם יכולים לסייע בהאטת קצב ההתקדמות של הצניחה, ולאפשר למטופלת לבצע פעולות כמו תרגילי פיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן.

עלולים להיות סיבוכים?

בהחלט כן. צניחת רחם שאינה מטופלת עלולה להגיע לדרגת חומרה מתקדמת. סיכונים הנלווים למצב זה כוללים דלקות נשנות בדרכי השתן עקב התרוקנות בלתי מספקת, פציעה חוזרת של רקמת הנרתיק ו/או צוואר הרחם עקב שפשוף מתמיד כתוצאה מהצניחה, הפיכת רקמת הנרתיק לבצקתית והופעת מעין פצעי לחץ, מצב המקשה על הטיפול (גם כשמדובר בטיפול ניתוחי) ועל סיכויי ההצלחה שלו. במצבים קיצוניים עלול להיווצר לחץ מוגבר במערכת השתן אשר עלול להוביל אפילו לפגיעה כלייתית.

איך מאבחנים צניחת רחם?

תהליך האבחון של צניחת רחם נחשב לפשוט יחסית. כשאשה חשה בתסמינים שהוזכרו במאמר זה (מלאות בנרתיק, לחץ / כובד, רקמה המתבלטת בין שפתי הפות או יוצאת אל מעבר לפתח הנרתיק, קושי במתן השתן או ביציאות) מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא נשים שיבצע בשלב ראשון בדיקה גינקולוגית סטנדרטית. בהתאם לממצאים יתכן כי תופנה לרופא מומחה בתחום הקרוי אורוגינקולוגיה ורצפת האגן. תחום מומחיות זה ברפואת נשים עוסק ספציפית בבעיות באזור רצפת האגן והוא התחום האמון על אבחון צניחת רחם ועל הטיפול בה (בין אם טיפול שמרני ובין אם ניתוחי).

במהלך הבדיקה, המטופלת תתבקש לעיתים לבצע פעולות שונות כגון שיעול, הפעלת לחץ בשרירי הבטן או כיווץ שרירי רצפת האגן כדי לבחון את מידת התמיכה ברחם ובאברי האגן. ברוב המקרים, הבדיקה תאפשר לרופא לזהות את הבעיה ואת דרגת החומרה שלה.

צניחת רחם טיפול

ראשית חשוב לזכור כי צניחת רחם הינה בעייה שניתנת לטיפול. קיימים כיום מספר פתרונות אפשריים לטיפול בצניחת הרחם, כאשר חלקם מתמקדים בהאטת קצב התקדמות הבעיה או בשיפור התמיכה באופן מכאני ע"י אביזר (תומכן נרתיקי), בעוד אחרים מכוונים לתיקון כירורגי של הצניחה ומהווים פתרון דפיניטיבי.

בכל מקרה, יש להתאים את הטיפול לדרגת החומרה לאחר אבחון ובירור רפואי אצל אורוגינקולוג מומחה.

במצבים קלים, ייתכן וניתן יהיה להסתפק בטיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה של רצפת האגן ומעקב לניטור התקדמות הצניחה בלבד.

ככל שהבעיה מחמירה, עולים במדרג הטיפולים, כאשר בשלב האחרון ניתן לשקול פתרונות ניתוחיים.

להלן שיטות הטיפול העיקריות:

#1 פיזיותרפיה לצניחת רחם

פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לסייע בחיזוק השרירים התומכים באברים אשר מונחים על קרקעית האגן (שלפוחית השתן, רחם, רקטום).

תרגילי הפיזיותרפיה לרצפת האגן יכולים לסייע עד גבול מסויים בשיפור התמיכה האגנית בעיקר כשדרגת הצניחה קלה. לעיתים קרובות מהווה הטיפול הפיזיותרפי טיפול משלים המשתלב היטב עם אופני טיפול נוספים (תומכן / ניתוח).

#2 טבעת תומכת (Pessary)

מדובר באביזר מיוחד העשוי מסיליקון ומכונה תומכן (Pessary בלועזית). התומכן מוחדר לנרתיק ועוזר לתמוך ברחם הצנוח במקומו הטבעי. התאמת סוג וגודל תומך הנרתיק מתבצעת באופן פרטני על ידי רופא הנשים.
התומכן לא מתיימר 'לרפא את הצניחה' אלא נועד להקנות תמיכה מכאנית לאברי האגן ולמזער את תסמיני הצניחה כל עוד הוא בשימוש ומונח במקומו.
נקודה נוספת שחשוב לזכור היא כי מדובר בגוף זר הממוקם בתוך איבר שאינו סטרילי (בנרתיק אוכלוסיית חיידקים עשירה בדומה לחלל הפה). שילוב זה של גוף זר וריבוי חיידקים מהווה גורם סיכון לזיהום / הפרשה מוגברת ועל כן חיוני לשמור על היגיינה ולהוציא את התומכן לצורך שטיפה וניקוי.
שיטת טיפול זו אטרקטיבית במיוחד בנשים קשישות עם ריבוי תחלואת רקע וסיכון מוגבר בהרדמה וניתוח, או בנשים צעירות שטרם סיימו את תכנית הילודה. בטווח שבין קבוצות הגיל הללו זוהי אפשרות אחת מבין מספר אפשרויות והבחירה בשיטת הטיפול המועדפת נתונה בידה של המטופלת בייעוץ הרופא המטפל.

#3 שינוי בהרגלים ובאורחות החיים

ביצוע פעילות גופנית סדירה, ובעיקר כזו הממוקדת בשרירי הליבה ושרירי רצפת האגן, יכולה לתרום לשיפור מצב הצניחה ולמניעת החמרה נוספת בהמשך.

לצד זאת, ניהול נכון של המשקל והקפדה על תזונה מאוזנת ועתירת סיבים יכולה גם היא לסייע, בעיקר אצל נשים הסובלות מעצירות ( שכאמור מהווה אחד מגורמי הסיכון המוכרים לצניחה).

מומלץ גם להימנע מעישון או להיגמל מההרגל, שכן שיעול כרוני על רקע עישון עלול להאיץ את החמרת הצניחה ותסמיניה.

#4 ניתוח צניחת רחם

הטיפול הניתוחי במצבים של צניחת רחם מתקדמת מתבצע בגישה וגינלית (דרך פתח הנרתיק) או בגישה בטנית זעיר-פולשנית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) לפרוסקופית או רובוטית.
הגישה הרובוטית אשר צוברת פופולריות בשנים האחרונות מציעה מערכת כירורגית מתקדמת עם מכשירים המצויידים במפרקים זעירים המאפשרים ביצוע פעולות עדינות ומדוייקות, ומערכת אופטית תלת מימדית המקנה למנתח צפייה איכותית בשדה הניתוח.
קיימים שני סוגי ניתוחים עיקריים שניתן לשקול לטיפול בצניחת רחם מתקדמת :

• ניתוח להרמת הרחם: במהלכו מקבעים את הרחם למיקומו האנטומי הטבעי בעזרת משתל ייעודי העשוי מרשת סינטטית.
• כריתת רחם: ניתוח להסרת הרחם, בשילוב עם הליך לקיבוע כיפת הנרתיק (החלק הפנימי העמוק של הנרתיק), שנועד לעגן את הנרתיק בעמדה תקינה מבחינה אנטומית. חשוב לציין כי הרחם הוא איבר העשוי משריר ואינו מפריש הורמונים (בניגוד לשחלות) ולכן לנוכחותו או הסרתו אין כל משמעות מבחינה הורמונלית, תופעות של גיל המעבר, קצב הזדקנות וכו'.

הבחירה בין הרמת הרחם לבין כריתת הרחם וקיבוע כיפת הנרתיק מבוססת על שיקולים שונים הכוללים בין היתר את דרגת הצניחה של הרחם ושל יתר אברי האגן, מידע בנוגע לבריאות הרחם (לדוגמא רחם שרירני, דימום רחמי לא תקין, מצב טרום ממאיר ברירית הרחם ועוד), גודל הרחם ומעל לכל העדפותיה של המטופלת.

ניתוח צניחת רחם החלמה - כמה זמן נמשכת ההחלמה מניתוח צניחת רחם?

תקופת ההחלמה מניתוח לטיפול בצניחת רחם, בין אם באמצעות הרמת הרחם או כריתתו, דומה במהותה ואורכת בדרך כלל שבועות ספורים עד חודש. במהלכה יתכן כאב בבטן או באגן, חולשה מסויימת, לעיתים עצירות. תופעות אלה מורגשות יותר בימים הראשונים שלאחר הניתוח וצפויות לפחות בעוצמתן ככל שחולף הזמן. את תקופת ההחלמה אין סיבה להעביר בשכיבה אלא להיפך, מומלץ להיות בתנועה ולתפקד אך להימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית (ספורט, הרמת משאות כבדים) עד לביקורת שלאחר הניתוח, המבוצעת בד"כ כחודש לאחר הניתוח.

חשוב לזכור שכמו בכל ניתוח, גם ניתוחים להרמה או הסרת רחם כרוכים בסיכון מסוים לסיבוכים, לרבות דימום יתר, זיהומים ודלקות ופגיעה באיברים נוספים (נדיר יחסית).

לסיכום

צניחת רחם היא תופעה שכיחה למדי בקרב אוכלוסיית הנשים, בעיקר לאחר הריונות ולידות. שכיחותה עולה עם הגיל ומגיעה לשיא סביב גילאי 50-60.

עם זאת, התופעה יכולה להתבטא גם בגיל צעיר יותר עם מנעד רחב של תסמינים.

סיגול הרגלים ואורחות חיים הכוללים: שמירה על משקל גוף תקין, תזונה מאוזנת עשירה בסיבים, פעילות גופנית סדירה עם דגש על חיזוק שרירי היציבה ורצפת האגן, והימנעות מעישון ומאמצים פיזיים המגבירים את הלחץ על האגן - יכולים לסייע בלהאטת קצב התקדמות הצניחה.

כאשר זוהתה צניחה בדרגה קלה, הטיפול השמרני מתמקד בשינויי אורחות החיים בשילוב עם פיזיותרפיה ייעודית לרצפת האגן. במקרים חמורים יותר, ניתן לשקול שימוש בתומכן (פסרי) או טיפול ניתוחי באחת הגישות הניתוחיות המתקדמות (וגינלית, לפרוסקופית או רובוטית).

שאלות נוספות על צניחת רחם:

1. איך יודעים אם יש לי צניחת רחם?

במצבים קלים יחסית, האישה עשויה שלא לחוש בתסמינים כלל. לכן הבעיה מתגלה לעיתים קרובות במקרה במהלך בדיקה גינקולוגית שגרתית. במצבים חמורים יותר, התסמינים (בלט רקמתי בנרתיק, מלאות, כובד וכו') ירמזו על התופעה בצורה ברורה יותר. כדי לאבחן את הבעיה ולקבוע את דרגת חומרתה, יש לפנות לבדיקה גינקולוגית אצל רופא מומחה.

2. האם אפשר להיכנס להריון עם צניחת רחם?

כן, הצניחה כשלעצמה לא פוגעת בתהליכי הביוץ ובהפריה. עם זאת, מצבים כאלו עשויים להצריך ליווי רפואי, בעיקר לאורך ההיריון ולאחר הלידה.

3. האם צניחת רחם יכולה לחזור גם אחרי ניתוח?

עקרונית זו אפשרות אך בסיכוי נמוך. גם בקרב נשים שעברו ניתוח עקב צניחת רחם קיים סיכון מסויים להישנות הבעיה, ולכן קיימת חשיבות רבה לביצוע תרגילי פיזיותרפיה ולהתאים את אורחות החיים בהתאם להנחיות גורמי הטיפול. כאשר הניתוח כולל הסרת הרחם, מטבע הדברים לא יכולה להישנות צניחת הרחם לאחר שהוסר, אך חשוב לכלול בניתוח הליך לקיבוע כיפת הנרתיק על מנת למזער סיכוי לצניחה של אברים אחרים כגון שלפוחית השתן או מעי מבעד לדפנות הנרתיק.

4. האם אפשר למנוע צניחת רחם מראש?

לא תמיד ניתן למנוע את צניחת הרחם מבעוד מועד, אך ניתן להפחית את הסיכון על ידי תרגול סדיר לחיזוק שרירי רצפת האגן, שמירה על משקל תקין והימנעות מעצירות.

5. האם מותר לעשות ספורט עם צניחת רחם?

בדרך כלל כן, אך מומלץ להיוועץ לפני כן עם גורם מומחה כמו פיזיותרפיסטית רצפת אגן. לרוב ההמלצה תהיה להימנע מהרמת משקולות ופעולות עצימות ללא טכניקה נכונה.

6. האם ריצה עלולה להחמיר צניחת רחם?

באופן עקרוני, כן. פעולת הריצה מייצרת עומסים מוגברים על רצפת האגן, ולכן עלולה להחמיר את המצב. אם זאת, ההמלצה האם לבצע או להימנע מריצות תלויה בדרגת החומרה של הצניחה.

7. האם יש קשר בין צניחת רחם לדליפת שתן?

בהחלט, מנגנון הפגיעה המוביל לשתי התופעות דומה בחלק מהמקרים (נזק לרקמות התומכות המתרחש בראש ובראשונה בזמן הלידות). לא נדיר שהתופעות יופיעו במקביל, אבל לא הוכח ביניהן קשר של סיבה ותוצאה, כלומר עצם קיומה של צניחת רחם אינו מהווה גורם ישיר לדליפת שתן.

8. האם צניחת רחם יכולה לחלוף מעצמה בלי טיפול?

לא. צניחת רחם היא בעיה כרונית הנגרמת מפגיעה אנטומית במערכת התמיכה של הרחם. לכן הבעיה לא ניתנת לריפוי ספונטני, אם כי ניתן לפעמים להאט את קצב התדרדרותה.

9. מה ההבדל בין צניחת רחם לצניחת שלפוחית השתן?

שני המצבים כלולים בהגדרה הרחבה יותר של 'צניחת אברי האגן'. במצב של צניחת רחם, הרחם יורד מטה כלפי הנרתיק כתוצאה מהחלשות הרצועות ('ליגמנטים') האוחזות ברחם במצב הטבעי. לעומת זאת, בצניחת שלפוחית השתן, נוצרת מעין בליטה בדופן הקדמית של הנרתיק כתוצאה מהחלשות / קרע ברקמת החיבור ('פציה'), אשר נושאת את השלפוחית.

10. האם תרגילי קגל יכולים לעזור במניעה או בטיפול בצניחת רחם?

תרגילי קגל או כפי שמכונים כיום תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן נועדו לחיזוק השרירים אשר יוצרים מעין משטח קעור עליו מונחים אברי האגן. חיזוק השרירים עשוי לשפר את התמיכה באברי האגן אך כשמדובר בצניחה בדרגה מתקדמת, תרגילים בלבד לא יספיקו כדי להשיב את התמיכה האנטומית התקינה באברי האגן ובכלל זה ברחם, וידרש טיפול נוסף למטרה זו (תומכן נרתיקי או ניתוח).

12. האם צניחת רחם גורמת לכאבי גב תחתון?

כאב גב תחתון, בפרט בגילאי 40 ומעלה הינו תופעה נפוצה העלולה להיגרם מסיבות שונות. לעיתים צניחה מתקדמת עלולה אף היא לגרום לכאב גב תחתון . שכן הצניחה מגבירה את העומס על רצועות האגן והשרירים המייצבים אך יש לזכור כי זה אינו התסמין העיקרי או השכיח של צניחת רחם ובד"כ מומלץ לברר ולשלול סיבות נוספות לכאבי הגב כגון בעייה בעמוד השדרה.

מאמר זה נכתב ע"י ד"ר בני פיינר, מומחה באורוגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית מתקדמת.

**המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי,