סרטן רירית הרחם

הרחם ורירית הרחם

הרחם הינו איבר חלול, דמוי אגס הממוקם במרכז האגן בין שלפוחית השתן והרקטום.

רירית הרחם הינה השכבה הפנימית של הרחם המתחלפת בחלקה כל מחזור וגורמת לדימום ווסתי.

מהו סרטן?

איברי הגוף בנויים מיחידות קטנות הנקראות תאים. במקרה של סרטן מתחיל אחד התאים הללו לצמוח בצורה לא מבוקרת ומחוץ למקומו- עד שהוא מהווה סכנה לאיברים סביבו- שריר הרחם, החצוצרות, הנרתיק, המעי הגס והדק, שלפוחית השתן. ואף איברים מרוחקים יותר.

מהו סרטן רירית הרחם?

סרטן המתחיל ברירית הרחם וסימנו הקליני השכיח ביותר הוא דימום המתחיל לאחר גיל הפסקת הווסת.

סוג הסרטן הזה לרוב מתגלה בשלב מוקדם ומטופל בהצלחה

זהו הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר, כאשר כל שנה מאובחנות מעל 600 נשים חדשות.

לסרטן רירית הרחם שני סוגים ברורים. הסוג הראשון (TYPE 1) הוא השכיח ביותר והוא נובע מחשיפה מוגברת לאסטרוגן. הסוג השני (TYPE 2) הוא הנדיר יותר והגורמים לו אינם ידועים.

מהם התסמינים של סרטן רירית הרחם?

הסימן השכיח ביותר לסרטן רירית הרחם הינו דימום חריג, המופיע לאחר גיל הפסקת הווסת האחרון.

באם חווית דימום כזה- יש ללכת ולהיבדק, גם אם בוצע לאחרונה משטח צוואר רחם והוא תקין.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם?

במקרה של סרטן רירית הרחם מהסוג הראשון ( Type 1 ), גורמי הסיכון קשורים לחשיפת יתר להורמון המין אסטרוגן, והם כוללים גיל, השמנה, סכרת, התחלת ווסת בגיל מוקדם וסיום בגיל מאוחר, אי פריון והיעדר ילודה, תסמונת השחלה הפוליציסטית, טיפול תרופתי בטמוקסיפן או בטיפול הורמונלי הכולל אסטרוגן בלבד. קיימת גם נטייה גנטית לסרטן רירית הרחם ולסרטן המעי כמו גם קשר לסרטני שחלה נדירים.

במקרה של סוגו השני של סרטן רירית הרחם, גורמי הסיכון לא ידועים עדיין.

כיצד מאבחנים את סרטן רירית הרחם?

בדיקות שגרה כגון בדיקות דם ובדיקת אולטראסאונד גינקולוגי בה בודקים את עובי הרירית, יכולות לגלות את סרטן רירית הרחם בשלב מוקדם. אבחנה של סרטן רירית הרחם מבוצעת על ידי דגימת רירית הרחם באחת מהאפשרויות הבאות:

בדיקת פיפל (PIPEL): שאיבה של חלל רירית הרחם המבוצעת במרפאה, ללא צורך בהרדמה ואורכת מספר דקות. מפשק נרתיקי (ספקולום) יוחדר לצורך החדרת צינורית דקה ועדינה לחלל הרחם.

בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית\ניתוחית: בדיקה המבוצעת ללא הרדמה, בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית ומטרתה הדגמת חלל הרחם ונטילת ביופסיה. במהלך הבדיקה מוחדרת צינורית מצלמה לחלל הרחם דרך הצוואר והתמונות מוקרנות למסך לצורך הדגמה טובה יותר. חלל הרחם מורחב על ידי אוויר או מים היוצאים עד תום הבדיקה.

הרחבת צוואר הרחם וגרידה: הליך רפואי המבוצע בהרדמה מלאה, במהלכו מוחדר כלי ניתוחי הנקרא מגרדת (currete) לחלל הרחם והרירית מקולפת ונשלחת לבדיקה.

שלוש האפשרויות יכולות להיות מלוות בתחושת התכווצויות כמו במהלך הווסת, ובדימום קל.

לאחר האבחנה יהיה לרוב צורך לבצע בדיקת סיטי ( CT)

מהם השלבים של סרטן רירית הרחם?

שלב המחלה מתאר עד כמה הגידול גדל והתפשט.
סרטן הרחם מדורג בניתוח בשיטת דירוג בת 4 שלבים:

• שלב 1 – הסרטן נמצא רק בגוף הרחם וחודר עד מחצית השריר או יותר מכך.

• שלב 2 – הסרטן החל להתפשט ולגדול מחוץ לגוף הרחם והוא מגיע גם לצוואר הרחם.

• שלב 3 – הגידול התפשט אל חלל הבטן.

שלב 4 – הגידול התפשט אל חלקי הגוף האחרים, והוא חודר אל המעי או שלפוחית השתן, או מגיע לאיברים מרוחקים יותר

כיצד מטפלים בסרטן רירית הרחם?

בסיס הטיפול בסרטן רירית הרחם כולל ניתוח לכריתת הרחם והערכת התפשטות הגידול בגישה פתוחה או זעיר פולשנית.

לעיתים מלווה הניתוח במתן טיפול משלים של קרינה (רדיותראפיה) בשילוב או ללא כימותרפיה או כימותרפיה לבד. במקרים נדירים וחריגים במקום הניתוח ניתן טיפול הורמונלי בלבד או טיפול אחר.

הצורך בטיפול משלים נקבע על פי תוצאות הפתולוגיה מהניתוח, על פי חומרת התפשטות המחלה.

שמירה על הבסיס הטיפולי הזה, אשר נמצא יעיל ביותר לפי תוצאות מחקרים קליניים גדולים, משפר את תוצאות הטיפול במחלה. מרכזי הטיפול המוסמכים שומרים כולם על אותו הבסיס.

מה מבוצע בניתוח לסרטן רירית הרחם?

ניתוחי סרטן רירית הרחם מתחלקים לשלושה ניתוחים עיקריים-

ניתוח בגישה פתוחה\זעיר פולשנית- בו יכרתו הרחם והשחלות בנוסף לדגימה או כריתה של איברים נוספים לצורך הדגמת התפשטות המחלה- STAGING

ניתוח בגישה פתוחה\זעיר פולשנית או ווגינלית לכריתת הרחם והטפולות בלבד לאחר שרמת התפשטות הגידול כבר נקבעה בניתוח קודם ולא נראה כי המטופלת תוכל לעמוד בניתוח רחב

ניתוח ממוקד לכריתה של ממצא יחיד או ממוקד במקרה של הישנות.

במהלך הניתוחים לדירוג המחלה או לכריתת הגידול יבוצעו מרב המאמצים להשאיר כמות מינימלית של גידול בחלל הבטן, לרוב בהצלחה יתרה.

מה צפוי לכלול ניתוח דירוג סרטן רירית הרחם?

הניתוח יכלול את הסרתם של מספר איברים שהשכיחות לפיזור הסרטן אליהם גדולה כמו:
רחם וצוואר הרחם, שחלות וחצוצרות, בלוטות הלימפה האגניות והפארא-אאורטליות(בלוטות למפה הסמוכות לאבי העורקים), האומנטום (רקמה שומנית התלויה בין הקיבה למעי). רקמת הצפק האגנית והבטנית.

במידת הצורך ולפי מעורבות הגידול- קיימת אפשרות לכריתה מלאה או חלקית של מספר איברים נוספים כגון: שלפוחית השתן, שופכני השתן, הנרתיק, המעי הגס, המעי הדק, הרקטום, הטחול, הכבד, כיס המרה, הסרעפת.

לעיתים ישתמש המנתח בגישה הדוגמת את בלוטות הלימפה ונקראת “דגימת בלוטת זקיף (SENTINAL)”, בשיטה זאת נשלחת רק בלוטה אחת לפתולוגיה, לאחר שסומנה בצבע מיוחד וזוהתה כמנקזת את נוזל הלימפה מהרחם.

תמונה של בלוטת הזקיף כפי שהיא מודגמת במהלך ניתוח כריתת רחם בשל ממאירות רחמית

לניתוח בגישה הזעיר פולשנית יתרונות בזמן החלמה והתאוששות מהניתוח כמו גם תוצאות קוסמטיות משופרות.

חסרונות הגישה הזעיר פולשנית טמונים בקושי בביצועה במקרים של נשים במשקל גבוה או במצב ריאתי ירוד ובמקרים של גידולים מפושטים, שאז יש צורך לעבור- או להתחיל בגישה פתוחה.

כיצד מתעוררים מהניתוח?

ניתוח ה- Staging מבוצע במספר גישות:
גישה אורכית פתוחה (א)-צלקת הניתוח יכולה להגיע מתחת לקו התחתון ועד מעל לקו החזיה
גישה רוחבית פתוחה (ב)- צלקת לרוחב בגובה התחתון
גישה זעיר פולשנית (ג)- ( עד 5 חורים בגודל של עד ס”מ, באזור הטבור, הבטן התחתונה והמותנים.(הציור מראה מקומות אפשריים)

כיוון שלא ניתן יהיה לקום מהמיטה לאחר הניתוח, ישאיר המנתח קטטר שתן.

לצורך מעקב אחרי אפשרות של דימום או דליפה מאזורי הניתוח, ייתכן ויושארו נקזים לחלל הבטן.

במידה והניתוח כלל קרבה גדולה למערכת העיכול או אף כריתה של חלקה, ייתכן שתושאר גם זונדה- צינור מהאף אל תוך הקיבה כדי למנוע לחץ על מערכת העיכול. צינור זה יכול אף לשמש להזנה.

במידת הצורך תוצא לולאת מעי אל מחוץ לחלל הבטן דרך העור (סטומה) לאפשר ניקוז צואה

לצורך שימור צרכי הגוף, יוכנסו שני עירויים או יותר אל כלי הדם שבידיים, או במידת הצורך לכלי דם צווארי.

למניעת פקקת ורידית יושמו גרבי לחץ על הרגליים שיבצעו עיסוי מתמשך.

מה צפוי לאחר הניתוח?

זמן ההחלמה משתנה מאישה לאישה ותלוי על פי רוב בהיקף הניתוח ובמצב התפקודי לפניו.

זמן האשפוז אף הוא משתנה מאישה לאישה- על פי יכולת ההחלמה שלה.

שיבה מוקדמת לתפקוד- תנועה ואכילה, מגבירה את מהירות ההחלמה וההתאוששות. על כן חשוב להקפיד על נטילת משככי כאבים עפ”י הנדרש- לצורך עידוד החלמה.

הרקמות אשר נכרתו במהלך הניתוח נשלחות לבדיקה פתולוגית וזאת צפויה להגיע כשלושה שבועות לאחר הניתוח.

בשחרור הביתה יומלץ להימנע מפעילות גופנית הכוללת הרמת משאות כבדים (מעל 2 ק”ג) ופעילות ספורטיבית- עד לבדיקת הרופא הבאה ווידוא סגירת הצלקת.

טרם השחרור עליך לוודא שקיבלת זימון למפגש הבא- כמו גם מועד לטיפול משלים במידת הצורך.

בשל היקף הניתוח, וקרבתו לאיברים הסמוכים, כמו גם אופי המחלה לחדור ולפרוץ לאיברים סמוכים- יכולים סיבוכים מאוחרים להופיע גם לאחר השיבה הביתה.

יש להקפיד על ערנות ולחזור למיון נשים בבית החולים בו נותחת בכל הופעת סימן חריג:

• חום מעל 37.5 מעלות.
• כל דימום חריג
• כל כאב חריג
• חולשה חדשה
• הקאות חדשות
• שינוי בהרגלי היציאה (עצירות או שלשול)

*למיון נשים מומלץ להגיע עם כל התיק הרפואי ובמיוחד מכתב השחרור מהמחלקה.