שקיפות עורפית: מדריך מקיף לתזמון ותוצאות הבדיקה במהלך ההיריון

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד לא פולשנית המתבצעת בדרך כלל בין שבוע 11+0 לשבוע 13+6 להיריון. במהלך הבדיקה נמדד עובי הנוזל באזור עורף העובר, כחלק מהערכת הסיכון הסטטיסטי לתסמונת דאון ולהפרעות כרומוזומליות נוספות.

תוכן עניינים:

• מה זה שקיפות עורפית
• מהי בדיקת שקיפות עורפית
• תזמון הבדיקה לפי שבוע ההיריון
• מהלך בדיקת שקיפות עורפית
• מה בודקים בשקיפות עורפית
• תוצאות שקיפות עורפית ופענוח הבדיקה
• ערכים תקינים וערכים נפוצים בשקיפות עורפית
• בדיקת דם לאחר שקיפות עורפית וסקר ביוכימי שליש ראשון
• שקיפות עורפית לא תקינה
• שקיפות עורפית ומין העובר
• שקיפות עורפית בקופות החולים ובבתי חולים
• שקיפות עורפית פרטית, עלות והחזרים
• בחירת רופא לבדיקת שקיפות עורפית
• שאלות ותשובות משלימות על שקיפות עורפית

בדיקת שקיפות עורפית - מטרת הבדיקה והמשמעות הרפואית

מה זה שקיפות עורפית?

שקיפות עורפית (Nuchal Translucency) היא מונח אנטומי המתאר את עובי הנוזל התת-עורי שמתפתח אצל עוברים במהלך השליש הראשון להיריון. אצל עוברים בריאים, הנוזל נספג בסופו של דבר בשלמותו או ברובו, אך הצטברות יתר שלו עלולה להעיד על בעיה רפואית.

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

בדיקת שקיפות עורפית מיועדת למדוד במדויק את עובי אותו נוזל המצוי בעורף העובר, כאשר במקביל מבצעים גם בדיקת CRL למדידת אורך ראש-עכוז של העובר. מדובר בבדיקה פשוטה ובטוחה שנעשית באמצעות אולטרסאונד חיצוני או פנימי, בין השבוע ה-11 לשבוע ה-13 ושישה ימים להיריון ובאורך עובר (CRL) הנמדד בין 45-84 מ"מ.

בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית

שקיפות עורפית הינה בדיקת סקר, ולא בדיקה אבחנתית. מטרתה איננה לקבוע את המצב הבריאותי של העובר, אלא לאפשר הערכה סטטיסטית של ההסתברות להפרעות חריגות. תוצאה לא תקינה תחשב בגדר המלצה להמשך בירור, ולא כאבחנה כשלעצמה.

שקיפות עורפית בשילוב עם גיל האם, תאפשר יכולת ניבוי לתסמונת דאון של כ 70%.

במידה ומשולבת עם סקר ביוכימי שליש ראשון, יכולת הניבוי עולה לכ 85% לתסמונת דאון.

בשילוב של שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון וסקר שליש שני (Integrated Test), יכולת הניבוי עולה לעד 95% לתסמונת דאון.

יש לציין כי בנוכחות שקיפות עורפית מוגברת, יש מקום לבירור מבני בנוסף, לאור שכיחות גבוהה יותר של מומים מבניים (בעיקר מומי לב).

הקשר בין שקיפות עורפית להערכת סיכון לתסמונת דאון

הצטברות יתר של נוזל בעורף העובר מעידה על סיכון מוגבר לתסמונות גנטיות כרומוזומליות, ובראשן תסמונת דאון. ככל ששכבת הנוזל עבה יותר, כך עולה ההסתברות שהעובר נושא כרומוזום 21 עודף, הגורם לתסמונת. הסיכון מחושב על ידי שקלול המדידה עם גיל האם.

כחמש מכל 100 נשים שעוברות בדיקות סינון מקבלות תוצאות "בלתי תקינות", כלומר, רמת הסיכון המחושב גבוהה מ־1:200 בבדיקת סקר שליש ראשון או גבוהה מ־1:380 בסקר שליש שני. במקרים כאלה האישה תופנה לייעוץ גנטי כדי לברר אם מוצדק לעשות בדיקת אבחון פולשנית.

תזמון הבדיקה לפי שבוע ההיריון

מתי עושים שקיפות עורפית?

קיים חלון זמנים מוגדר וצר יחסית לביצוע בדיקת השקיפות העורפית, שמתחיל מהשבוע ה-11 ומסתיים בשבוע 13 ו-6 ימים בלבד, בתנאי שאורך העובר אינו עולה על 84 סנטימטרים.

שקיפות עורפית בשבוע 11

בשלב זה בהיריון, העובר הגיע לגודל המינימלי המתאים להדגים את הנוזל העורפי כמנבא סטטיסטי לתסמונת דאון.

שקיפות עורפית בשבוע 12

זהו המועד האופטימלי לעריכת הבדיקה, שכן העובר אמור להיות מפותח מספיק באופן האפשר את הדמיית הנוזל. בשלב זה מתפתחים גם מבנים אנטומיים נוספים אשר ניתן להעריך במסגרת הבדיקה כולל עצם האף שתודגם בצורה ברורה יותר, אשר מסייעים גם כן להערכת הסיכון לתסמונת דאון.

שקיפות עורפית בשבוע 13

היתרון בביצוע הבדיקה בשלב הזה הוא שמערכות הגוף של העובר מפותחות יותר, ויתכן זיהוי מיטבי של אנומליות מבניות משמעותיות עוד לפני הסקירה המוקדמת. חשוב לזכור כי היום ה-6 לאחר 13 שבועות ההיריון מסמן את הגבול העליון ואת סוף חלון ההזדמנויות לבדיקה.

משמעות ביצוע הבדיקה מוקדם מדי או מאוחר מדי

חלון הזמן לבדיקה לא נקבע באופן שרירותי, אלא על סמך רמת ההתפתחות של העובר, המשפיעה על אמינות ותקפות התוצאות. ביצוע הבדיקה מוקדם מדי לא תניב תוצאות בעלות משמעות קלינית, שכן לפני השבוע ה-11 המערכת הלימפתית של העובר טרם התפתחה והתייצבה דיה. לחילופין, אין טעם לבצע את הבדיקה מאוחר מדי, שכן לאחר השבוע ה-13 ו-6 ימים מערכת הלימפה של העובר פועלת ביעילות, מה שעלול לגרום להעלמות של הבצקת העורפית המוגברת, שמהווה סמן מנבא.

מהלך בדיקת שקיפות עורפית

איך עושים שקיפות עורפית?

הבדיקה נעשית באמצעות אולטרסאונד חיצוני (בטני) או פנימי (וגינלי). במהלך הבדיקה, ניתן לראות את העובר בזמן אמת על גבי מסך המכשיר, וכך לזהות את המנח המתאים למדידת פרופיל העובר ועובי נוזל העורף.

בדיקה דרך הבטן או בגישה וגינלית

ההחלטה מתבצעת לפי עדיפות הרופא המבצע את הבדיקה, ולפי מנח העובר המאפשר הדמיה מדוייקת ככל הניתן של השקיפות העורפית לפי קריטריונים מוסכמים.

מה קורה במהלך הבדיקה

במהלך הבדיקה, מבצעים תחילה סריקה מקדימה של הרחם לצורך זיהוי מנח, דופק ואורך העובר. לאחר מכן, בהגדלה, מודדים את העובי של הנוזל המצטבר בין הרקמות הרכות של עמוד השדרה הצווארי האחורי של העובר, לבין העור של העובר.

בנוסף ישנם פרמטרים נוספים המנבאים סיכון לתסמונת דאון ונבחנים במהלך הבדיקה:

נוכחות עצם אף תקינה
היעדר דליפה על פני המסתם הטריקוספידלי
זרימה תקינה ב Ductus Venosus

משך הבדיקה

בדיקת שקיפות עורפית אורכת לרוב בין 15 ל-20 דקות בלבד, אם כי היא עשויה להתעכב כאשר תנוחת העובר ברחם איננה מאפשרת לבצע את ההדמיה. במצבים האלו, המטופלת תתבקש לעיתים לבצע פעולות כמו שיעול והליכה קצרה כדי לעודד את תזוזת העובר.

הצורך בהכנה מוקדמת

הבדיקה איננה מצריכה הכנות מיוחדות, מלבד הגעה עם שלפוחית מלאה, במידה והבדיקה נעשית בגישה בטנית בשבועות המוקדמים להיריון. מלאות השלפוחית גורמת להרמת הרחם כלפי מעלה, באופן שמשפר את איכות ובהירות תמונת האולטרסאונד בגישה בטנית.

במידה והבדיקה תתרחש בגישה וגינלית, תתבקשי דווקא לרוקן את שלפוחית השתן טרם הבדיקה.

מצבים שבהם קשה לבצע מדידה מדויקת

מנח בעייתי של העובר (בהיפוך או בכיפוף יתר), דופן בטן עבה (כתוצאה מעודף משקל של האם), או צלקות מניתוחים קודמים (לרבות ניתוח קיסרי) עלולים להפריע למעבר גלי הקול ולגרום לטשטוש התמונה.

בדיקה לעובר אחד עם תיעוד תמונות

הרופא שמבצע שקיפות עורפית מחויב לבצע תיעוד תמונות של בדיקת השקיפות העורפית, כולל צילום פרופיל העובר עם מדידת עובי השקיפות העורפית. תמונות האולטרסאונד מודפסות ונשמרות במערכת הממוחשבת של המרפאה/בית החולים.

מה בודקים בשקיפות עורפית?

מה רואים בשקיפות עורפית?

במהלך הבדיקה, ניתן לראות על מסך האולטרסאונד את העובר כולו בפרופיל צדי. הנוזל עורפי נראה על המסך כפס כהה, כאשר העור והרקמות שמסביבו נדמות כקווים לבנים בהירים. במהלך הבדיקה, ניתן לחזות גם בתנועות העובר, להאזין לדופק הלב שלו ובדרך כלל גם לבחון את מבנה הראש, הגפיים ואיברים אחרים.

עובי שקיפות עורפית

מדידת עובי נוזל העורף מתבצעת ברמת דיוק גבוהה במיוחד. ערכים תקינים יהיו בטווח של פחות מ-3 מילימטרים, בהתאם לאורך העובר. ככל שמדידת הנוזל נמוכה יותר, כך קטן הסיכון הסטטיסטי להפרעה כרומוזומלית. עובי של 3 מילימטרים ומעלה מוגדר כממצא חריג אשר מצריך המשך בירור.

עצם אף בשקיפות עורפית

במהלך בדיקת הסקר, מנסים לאתר את עצם האף של העובר, שכן קיומה ומידת התפתחותה היא סימן מעודד לסיכון מופחת לתסמונת דאון. עצם אף חסרה או בלתי מפותחת ביחס לשבוע ההיריון מעידה על עליה בסיכון לתסמונת דאון ביחס למה שחושב סטטיסטית בשיקלול הגיל ומדידת השקיפות העורפית (פי 6.4).

בצקת עורפית לעומת שקיפות עורפית מוגברת

שני המונחים האלו מייצגים דרגות חומרה שונות. בשקיפות עורפית מוגברת, הנוזל עבה מהנורמה אך עדיין מוגדר כצלול ומתוחם לאזור העורף בלבד, ללא מחיצות, לרוב נספגת לבד, ומרבית העוברים הללו בריאים. בצקת עורפית (או היגרומה ציסטית) מתארת הצטברות משמעותית, נרחבת ובלתי תקינה של הנוזל, מה שמעיד על סבירות רבה יותר להפרעות גנטיות כרומוזומליות.

ממצאים נוספים שעשויים להופיע בבדיקה

לעיתים במסגרת בדיקת השקיפות העורפית מתגלים ממצאים נוספים, שעשויים להיות בעלי משמעות קלינית.

תוצאות שקיפות עורפית ופענוח הבדיקה

מתי מקבלים תוצאות שקיפות עורפית?

את תוצאות הבדיקה מקבלים מיד בסיומה. המטופלת תקבל לידה דף סיכום בדיקה עם צילומים של המדידה והערכת הסיכון הראשונית. עם זאת, לפענוח מלא של סקר השליש הראשון יש להמתין בין שבוע לעשרה ימים, עד לקבלת תוצאות המעבדה ולשקלולן עם תוצאות האולטרסאונד.

שקיפות עורפית תקינה

עקרונית, תוצאה של עד 3 מ"מ נחשבת לתקינה, בהינתן מדדים מאוזנים.

שקיפות עורפית תוצאה גבולית

תוצאה שנעה שבטווח שבין 2.5 ל-3 מילימטרים נמצאת בגבול העליון של הנורמה. היא איננה בלתי תקינה באופן מובהק, אך היא דורשת מעקב קליני ולעיתים גם בדיקות משלימות.

שקיפות עורפית לא תקינה

תוצאה של 3 מילימטרים ומעלה מוגדרת כשקיפות עורפית בלתי תקינה. מדובר במצב אשר דורש התייחסות רפואית ופנייה לייעוץ גנטי בהקדם האפשרי והשלמת בדיקת אקו לב עובר.

שקיפות עורפית מוגברת או גבוהה

תוצאות של מעל 3.5 או 4 מילימטרים נחשבות לשקיפות מוגברת, ובמצב הזה עולה הסיכון לאנומליות גנטיות או מבניות. יש לבצע בדיקת אקו לב במקביל לבירור הגנטי.

תוצאות שקיפות עורפית 1:10,000

המשמעות של ציון כזה הוא שיש סיכון של 1 ל-10,000 שהעובר סובל מלקות גנטית. כלומר, מתוך עשרת אלפים נשים בעלות נתונים קליניים זהים, רק לאחת מהן ייולד עובר עם תסמונת דאון, בעוד ש-9,999 העוברים האחרים ייולדו בריאים לחלוטין. מכאן שמדובר בתוצאה מצוינת המעידה על סיכון נמוך במיוחד.

תוצאות שקיפות עורפית לפי גיל

לגיל האם יש חשיבות קריטית בשקלול הציון הסטטיסטי שמתקבל מבדיקת סקר השליש הראשון. הסיכון להתפתחות עובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האישה עולה, ובמיוחד מעל גיל 35.

ערכים תקינים וערכים נפוצים בשקיפות עורפית

טווח תקין של שקיפות עורפית

שקיפות עורפית 1.2 מ"מ

תוצאה טובה המעידה על שכבת נוזל דקה מאוד, כאופייני לעובר בריא.

שקיפות עורפית 1.4 מ"מ

גם כן תוצאה טובה המעידה על רמת סיכון נמוכה.

שקיפות עורפית 2 מ"מ

ערך תקין באופן מובהק, אם כי מעט גבוה מהממוצע. לרוב לא יהיה מדובר בממצא מעורר דאגה, בתנאי שכל יתר המדדים תקינים.

שקיפות עורפית 2.3 מ"מ

גם פה מדובר בערך גבוה מהממוצע אך תקין ובדרך כלל לא מדאיג.

שקיפות עורפית 2.4 מ"מ

ערך סטנדרטי שאינו מוגדר כחריג, אך מתקרב לגבול העליון של טווח הנורמה.

שקיפות עורפית 2.5 מ"מ

ציון המייצג את הגבול העליון של הטווח התקין, ולכן ידרוש תשומת לב רבה יותר.

שקיפות עורפית 2.6 מ"מ

ציון המוגדר כשקיפות עורפית גבולית, שכן הוא גבוה מהממוצע אך נמוך מהרף המוגדר כבלתי תקין (3 מ"מ). דורש מעקב הדוק יותר.

בדיקת דם לאחר שקיפות עורפית וסקר ביוכימי שליש ראשון

בדיקת דם אחרי שקיפות עורפית

כדי להבטיח הערכת סיכונים מדויקת ככל הניתן, יש לבצע מיד לאחר בדיקת השקיפות העורפית גם בדיקת דם ייעודית למדידת חלבוני השליה והדם העוברי. הצלבת תוצאות שתי הבדיקות הללו מאפשר זיהוי של תסמונת דאון ברמת דיוק של 85%.

סקר ביוכימי שליש ראשון

הסקר המשולב של השליש הראשון להריון הוא שם כולל לשתי הבדיקות: אולטרסאונד השקיפות העורפית, ובדיקת הדם האמהי, לבחינת המדדים ההורמונליים והביוכימיים.

מתי עושים בדיקת דם של שקיפות עורפית?

הבדיקה מבוצעת בין שבוע 11 לשבוע 13+6 להריון, לאחר בדיקת השקיפות העורפית וסמוך אליה ככל הניתן.

שקלול תוצאות האולטרסאונד עם בדיקת הדם

לאחר קבלת תוצאות האולטרסאונד ובדיקת המעבדה, הנתונים מוזנים לתוכנה ייעודית אשר משקללת את עובי הנוזל, גיל העובר לפי מדידת האורך, גיל האם ורמות החלבונים בשליה ובדם העוברי. הציון המשוקלל הסופי מייצג את הערך הסטטיסטי אשר מגדיר את הסיכון של העובר ללקות בתסמונות גנטיות מסוימות.

משמעות בדיקת דם לא תקינה לאחר שקיפות עורפית

סיכון משוקלל של 1:380 ומעלה נחשב כסיכון מוגבר, אך חשוב להבין שלא מדובר באבחון סופי של העובר. מרבית העוברים אשר ימצאו בסיכון גבוה לתסמונת דאון לפי שילוב השקיפות והסקר הביוכימי, ימצאו כבריאים לאחר בדיקה אבחנתית.

כדי לאשש את הערכת הסיכון, יש לגשת ליעוץ גנטי, ושם לדון על אפשרות של בדיקות אבחנתיות פולשניות, כמו בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר אשר רמת הדיוק שלהן היא 100%.

שקיפות עורפית לא תקינה

שקיפות עורפית לא תקינה וילד בריא

חשוב לזכור ששקיפות עורפית היא בדיקת סקר בלבד, ולכן ממצאים בלתי תקינים וגבוהים אינם בהכרח מעידים על קיומה של הפרעה או מום, אלא על סיכון סטטיסטי בלבד. לעיתים קרובות הנוזל העורפי נספג מעצמו בהמשך, מבלי שיהיו לכך השלכות קליניות. כך שבהחלט ייתכנו ממצאים חריגים שלא יבואו לידי ביטוי בהפרעות גנטיות או מומים.

הפניה לייעוץ גנטי

כאשר ציון הסקר הסופי מעיד על סיכון מוגבר, המטופלת תופנה לייעוץ גנטי של גנטיקאי מוסמך. במסגרת הבדיקה, תלקח היסטוריה רפואית משפחתית, ותוצאות בדיקת הסקר ינותחו לאור זאת. ייתכן שיידרשו בדיקות אבחון גנטי נוספות בהתאם לצורך כמפורט לעיל.

שקיפות עורפית ומי שפיר

בדיקת דיקור מי שפיר נדרשת בדרך כלל במצבים של תוצאות סקר בלתי תקינות. מדובר בבדיקה אבחנתית, ולא בדיקת סקר, כלומר כזו המאפשרת לשלול או לאשש ברמת דיוק של 100% את קיום ההפרעה הגנטית כרומוזומלית. בנוסף, בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר מבוצעת היום בכל המעבדות הגנטיות, בדיקת צ'יפ גנטי שמאפשרת לאבחן מחלות גנטיות הנובעות מחסר או תוספת של חלקים זעירים בכרומוזומים.

שקיפות עורפית וסקירה ראשונה

סקירת מערכות מוקדמת מיועדת לבחינת תקינות האנטומיה של העובר, לצורך זיהוי מומים מבניים. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בשבוע ה-14 עד ה-16 להיריון, ויש לה חשיבות רבה במיוחד אם התקבלו תוצאות חריגות מבדיקת הסקר.

סקירה מורחבת או אקו לב עוברי לפי המלצת רופא

במקרים של שקיפות מוגברת, ההמלצה היא לבצע סקירת מערכות מורחבת בשליש השני להיריון, כדי לוודא שמערכות הגוף של העובר מתפתחות כשורה. לרוב יומלץ גם על בדיקת אקו לב עוברי, שכן לצד הסיכון לתסמונת דאון ישנה עליה בסיכון למומים לבביים.

שקיפות עורפית ומין העובר

שקיפות עורפית בן או בת

בדיקת השקיפות העורפית לא נועדה לגילוי מין העובר, אלא לבצע הערכת סיכון בלבד. עם זאת, הבדיקה כן מאפשרת להעריך את מין העובר כאשר גיל העובר עולה על שבוע 12. עם זאת, אחוזי הדיוק גבוהים יותר לקראת שבוע 13 להריון.

שקיפות עורפית זכר / בן

אם מבחינים במהלך האולטרסאונד בבליטה באזור איבר המין, המופנית בזווית חדה של 30 מעלות ומעלה מעמוד השדרה, קיימת סבירות גבוהה שמדובר בעובר זכר.

שקיפות עורפית נקבה / בת

אם מבחינים בבליטה באזור איבר המין, המקבילה לעמוד השדרה או מופנה בזווית של עד 10 מעלות מעמוד השדרה, כנראה שמדובר בעובר ממין נקבה. בשבוע 11 להריון כ 50% מהעוברים הזכרים פוענחו כנקבות בשל היעדר הזוית חדה שמתפתחת עם התקדמות ההריון.

בליטה בשקיפות עורפית

בתקופת ההיריון שבה מתבצעת בדיקת השקיפות העורפית, האנטומיה של איברי המין טרם התגבשה לכדי צורתה הסופית. בשבועות 11 עד 13 להיריון, לבני המינים יש מבנה אנטומי זהה של בליטה קטנה המכונה "גבשושית גניטלית" (Genital Tubercle). הערכת מין העובר בשלב זה מתבססת, כאמור, על כיוון וזווית הבליטה בלבד.

דיוק זיהוי מין העובר בשלב מוקדם

על אף מיומנות הרופא, רמת הדיוק בזיהוי מין העובר במהלך בדיקת שקיפות עורפית עומדת על כ-70% בשבוע ה-11, 90% בשבוע ה-12 ו-98% בשבוע ה-13.

מתי אפשר לקבל הערכה אמינה יותר של מין העובר

תשובה אמינה של מין העובר מתקבלת בסקירת המערכות המוקדמת שנעשית במהלך השבועות ה-14 עד ה-16 להיריון. בשלבים הללו, מערכת המין אצל העובר כבר מפותחת ומובחנת דיה כדי שניתן יהיה לראות בבירור האם קיים איבר מין זכרי או נקבי. החל משבוע 10, ניתן לבצע בדיקת דם לגילוי תסמונות גנטיות, המכונה NIPT, ומאפשרת גילוי של מין העובר באחוזי דיוק של כמעט 100%.

שקיפות עורפית בקופות החולים ובבתי חולים

איפה עושים שקיפות עורפית?

בדיקת שקיפות עורפית ניתנת עבור כל אישה הרה בישראל בסבסוד חלקי במסגרת סל הבריאות הממלכתי. ניתן לבצע את הבדיקה במרכזי בריאות האישה בקופות החולים, במרפאות החוץ בבתי החולים, אצל רופאים עצמאיים ובמכוני אולטרסאונד פרטיים.

שקיפות עורפית כללית

לקוחות הכללית רשאיות לבצע את הבדיקה במרכזי בריאות האישה או אצל רופאים עצמאיים שיש להם הסדר עם הקופה. את בדיקות הסקר הביוכימי אפשר לבצע אצל האחות או רופא המשפחה.

שקיפות עורפית מכבי

חברות קופת החולים מכבי שירותי בריאות זכאיות לבדיקת שקיפות עורפית שניתנת במרכזי הקופה או אצל רופאים פרטיים שעובדים עמה בהסדר. בדיקות הדם מבוצעות במעבדות.

שקיפות עורפית מאוחדת

מטופלות בקופת חולים מאוחדת יכולות לבצע את הבדיקה במרפאות הקופה ובמכונים מורשים העובדים איתה. בדיקות הדם מבוצעות במעבדות.

שקיפות עורפית לאומית

נשים המטופלות בקופת חולים לאומית יכולות גם כן לעשות את הבדיקה במרכזי בריאות האישה או אצל רופא בהסדר המורשה מטעמה. בדיקות הדם מבוצעות במעבדות.

שקיפות עורפית פרטית, עלות והחזרים

כמה עולה בדיקת שקיפות עורפית פרטית?

עלות בדיקת שקיפות עורפית משתנה בהתאם לפרמטרים כמו מוניטין המרפאה והרופא/ה והאם מדובר בגורם פרטי או ציבורי. בהערכה גסה, מחיר שקיפות עורפית פרטית נעה בין 800-1500 שקלים, כאשר העלות כוללת את בדיקת האולטרסאונד בלבד, ללא בדיקות המעבדה. אך מרבית קופות החולים מציעות החזר על בדיקת שקיפות עורפית באופן מלא או חלקי דרך הביטוחים המשלימים, כמו כללית מושלם, מכבי זהב, מאוחרת שיא ולאומית זהב.

ההבדל בין בדיקה פרטית לבדיקה דרך הקופה

מבחינה קלינית, אין הבדל בין בדיקת שקיפות עורפית שנעשית באופן פרטי או דרך הקופה. ההבדלים היחידים הם ביכולת לבחור את הרופא/ה מראש, זמינות וגמישות התורים והאווירה הכללית בקליניקה.

חשוב לציין כי ישנם מרכזים רפואיים ומרפאות פרטיות אשר בהם בנוסף למדידת השקיפות העורפית, תבוצע סקירה של אברי העובר אשר ניתן הדגים בשבועות אלו, כולל הדמייה של הגפיים העליונות והתחתונות, נוכחות קיבה ושלפוחית שתן, כליות, לב, מיקום השליה וכניסה של חבל הטבור אל בטן העובר. לרוב סקירת אברי העובר תצריך שימוש במתמר נרתיקי בנוסף לגישה הבטנית.

שיקולים בבחירת מקום הבדיקה מעבר למחיר

מלבד שיקולי העלות, מומלץ לקחת בחשבון שיקולים אחרים כמו איכות המכשור הקיים במרפאה, בדיקה מורחבת מעבר למדידת השקיפות העורפית, הנגישות לבדיקות המשך באותה המרפאה, וגם איכות השירות.

בחירת רופא לבדיקת שקיפות עורפית

מי עושה שקיפות עורפית?

בישראל, בדיקת שקיפות עורפית מתבצעת על ידי רופא נשים מומחה אולטרסאונד בהיריון. מדובר בגניקולוג מומחה שעבר הכשרה ייעודית לביצוע אולטרסאונד מיילדותי והתמקצעות ברפואת אם ועובר.

שאלות ותשובות משלימות על שקיפות עורפית

האם שקיפות עורפית היא בדיקה חובה?

לא, בדיקת שקיפות עורפית היא בדיקת רשות מומלצת הנמצאת בסל הבריאות לכל אישה הרה.

האם תוצאה תקינה שוללת לחלוטין תסמונת דאון?

התשובה היא לא. תוצאת שקיפות עורפית תקינה אינה שוללת לחלוטין תסמונת דאון, שכן מדובר בבדיקת סקר סטטיסטית בלבד ולא בבדיקה אבחנתית.

האם תוצאה לא תקינה אומרת בוודאות שיש בעיה בעובר?

לא. תוצאה בלתי תקינה מעידה על סיכון סטטיסטי מסוים להפרעות גנטיות בעובר, אך כדי לקבוע זאת בוודאות יש לבצע בדיקות המשך.

האם ניתן לבצע שקיפות עורפית בהיריון תאומים?

בהחלט, אפשר ואף מומלץ מאוד לבצע שקיפות עורפית בהיריון תאומים. המדידה והערכת הסיכון מתבצעות בנפרד עבור כל עובר.

האם צריך להגיע לבדיקה עם שלפוחית מלאה?

במידה והבדיקה נעשית באמצעות אולטרסאונד בטני בשבועות המוקדמות להיריון, כן. הגעה עם שלפוחית מלאה מאפשרת לשפר את איכות התמונה.

האם מותר לאכול לפני שקיפות עורפית?

אכן, מותר לאכול כרגיל לפני בדיקה והיא אינה דורשת הגעה בצום.

האם הבדיקה כואבת?

לא, מדובר בבדיקה פשוטה, בטוחה ושאינה כרוכה בכאבים.

האם אפשר להביא מלווה לבדיקה?

כן, אין כל מניעה להגיע עם מלווה לבדיקה.

מה עושים אם העובר לא בתנוחה מתאימה למדידה?

כאשר העובר מצוי במנח שאיננה מאפשר לבצע את המדידה, המטופלת תתבקש לשנות תנוחה, ללכת מעט, לאכול משהו מתוק או להשתעל כדי לעודד את תזוזת העובר.

האם כדאי לבצע את בדיקת הדם באותו יום?

ההמלצה היא לבצע את בדיקת הדם לאחר ובסמיכות להשלמת בדיקת השקיפות העורפית.

האם כדאי לשמור את דוח הבדיקה להמשך ההיריון?

לא רק כדאי, אלא אפילו צריך לשמור את דו"ח הבדיקה להמשך ההיריון, שכן הוא יסייע בהמשך אם יידרש ייעוץ גנטי ובדיקות המשך.

מתי כדאי לקבל חוות דעת נוספת על תוצאת שקיפות עורפית?

כאשר המדידה מעידה על עובי נוזל של 3 מ"מ ויותר, או כאשר מתקבל ציון משוקלל שגבוה מ-1:380, כדאי לקבל חוות דעת נוספת ו/או לפנות לייעוץ גנטי.

סיכום קצר

מאמר זה נכתב ע"י ד"ר ענבל וילנר, מומחית במיילדות וגניקולוגיה, סקירת מערכות והריון בסיכון גבוה.

המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף לבדיקה ולהתייעצות עם רופא/ה. ערכי הייחוס, המדדים, ההמלצות והנחיות המעקב עשויים להשתנות לאורך הזמן בהתאם לעדכונים רפואיים ומקצועיים, וכן להשתנות לפי שבוע ההיריון והנתונים האישיים של כל מטופלת. בכל שאלה או חשש יש לפנות לרופא/ת נשים או לגורם רפואי מוסמך.