הרחבת אגן הכליה - Hydronephrosis

מהי הרחבת אגן הכליה?

תפקיד הכליות בגוף האדם הוא לסנן פסולת, מלחים ועודף נוזלים מן הדם. הדם הנקי חוזר בחזרה אל הגוף, ואילו תוצר הכליות, השתן (urine), מתנקז אל אזור שנקרא אגן הכליה (renal pelvis) ומשם זורם דרך פתח דמוי-משפך אל צינורית (הנקראת שופכן או ureter בלועזית) שמוליכה את השתן אל שלפוחית השתן ומשם אל מחוץ לגוף דרך השופכה. לאורך כל מערכת השתן יכולה להיות חסימה שמונעת את זרימת השתן מהכליה וגורם להתנפחותה והרחבתה. לרוב הבעיה היא קלה וחולפת מעצמה כשהילד גדל אך במקרים קשים, במידה והבעיה לא מטופלת בהקדם והחסימה מתמשכת, נוצרת עלייה בלחץ הפנימי בתוך הכליה עקב הצטברות השתן בתוכה, מצב שעלול לגרום לזיהומים, לדלקות ולפגיעה חמורה בתפקוד הכליה, ובהמשך אף להפסקת תפקודה.

כיצד נוצרת הרחבת אגן הכליה?

רוב החסימות הגורמות להרחבה של אגן הכליה הינן מולדות. כלומר הבעיה נוצרת בזמן התפתחות העובר ברחם אמו והיא קיימת בעת לידתו. לא ידוע כיצד למנוע את החסימה אך ידוע שהיא קורית בזמן התפתחות הכליות בגוף העובר ונגרמת כתוצאה מהיצרות במערכת ניקוז השתן. במקרים מסוימים ההרחבה נוצרת בשל כשל בשסתום המחבר בין השופכן לשלפוחית השתן דבר הגורם לחזרה של שתן מהשלפוחית לכליה ( רפלקס שופכני שלפוחיתי) והרחבת אגן הכליה.

כיצד מאבחנים הרחבת אגן הכליה?

כיום ניתן לאבחן הרחבה של אגן הכליה במהלך בדיקת אולטראסאונד עוברי בזמן ההריון, בדרך כלל במהלך סקירת מערכות בין השבוע ה-16 לשבוע 20 (שכיחות הממצא היא בין 2% ל-4%). כשיש חסימה והשתן אינו מתנקז אל מחוץ לכליה אלא מצטבר באגן הכליה, נוצרת הרחבה של אגן הכליה אשר ניתן לראותה בקלות בעת בדיקת האולטראסאונד. לפיכך, ניתן לאבחן די בקלות את הבעיה עוד במהלך ההריון ולנבא את קיום החסימה עוד לפני שהתינוק נולד.

לאחר גילוי הבעיה יתבצע מעקב אחר מצב העובר לאורך כל ההריון, כולל מעקב אחר כמות מי השפיר שמשקפת את תפוקת השתן ותפקוד הכליות של העובר.

על מנת לאבחן באופן מדויק אם אכן קיימת חסימה במוצא אגן הכליה, או בעיה אחרת הגורמת להרחבה ולקבוע את מידת חומרתה, יתבצע אולטראסאונד חוזר לפני שחרור התינוק לביתו או כשבוע או שבועיים לאחר לידתו. בנוסף יבוצעו גם בדיקות דם על מנת לבדוק את תפקוד הכליות, ולעתים אף בדיקת מיפוי כליה ששמה MAG-3 במידה והרופא יחליט כי התמונה שהתקבלה בבדיקות האחרות מצדיקה זאת.

מדוע יש מקרים בהם חיוני לנתח?

במקרים בהם מתגלית בבדיקת האולטראסאונד בזמן ההריון הרחבה קלה עד בינונית של אגן הכליה של העובר, כנראה שהסיבה היא עיכוב בהתפתחות מערכת הניקוז של הכליה, מצב שחולף לרוב (מעל ל-90%) בין שנה לשנתיים לאחר הלידה ואין צורך בטיפול כלשהו אלא במעקב בלבד על ידי אורולוג ילדים.

אולם במקרים בהם מתגלה הרחבה גדולה יותר של אגן הכליה של העובר כנראה שקיימת סיבה אנטומית-מבנית לבעיה זו. במידה והרחבה זו של אגן הכליה אינה פוגעת בתפקוד הכליה או בניקוז השתן ממנה יתבצע מעקב באמצעות בדיקות אולטראסאונד תקופתיות ולעתים רחוקות יותר אף מיפוי כליה. אך במצב בו נמצא כי תפקוד הכליה נפגם צריך לנתח ולהסיר את החסימה על מנת למנוע פגיעה בתפקוד הכליה.