אנדומטריוזיס: תסמינים, אבחון ודרכי טיפול במחלה

אנדומטריוזיס (Endometriosis, מלשון endometrium, שמשמעו "תוך-רחמי") היא מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה למדי, שבה רקמה הדומה לרירית הרחם מתפתחת מחוץ לחלל הרחם, בעיקר באיברי האגן, ומעוררת שם תגובה דלקתית כרונית.

המחלה שכיחה בעיקר בקרב נשים בגילאי הפוריות, כאשר כ-10% מהנשים בגילאי 15 עד 50 סובלות מאנדומטריוזיס. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי (2023, WHO), מדובר בכ-190 מיליון נשים ברחבי העולם.

במקרים רבים, אבחון וטיפול מוקדם של אנדומטריוזיס יאפשרו לאישה לחיות לצד המחלה, להפחית את חומרת התסמינים ולנהל אורח חיים תקין ואיכות חיים טובה.

תוכן עניינים

• מהם התסמינים של אנדומטריוזיס?‏
• מה גורם לאנדומטריוזיס?
• גורמי סיכון ואוכלוסיות סיכון
• סוגי אנדומטריוזיס‏
• איך מאבחנים אנדומטריוזיס?‏
• טיפול באנדומטריוזיס‏
• סיבוכים של אנדומטריוזיס‏
• איזה רופא מטפל באנדומטריוזיס‏
• אנדומטריוזיס וזכויות רפואיות‏
• שאלות נפוצות על אנדומטריוזיס

מהו המנגנון הפתופיזיולוגי של מחלת האנדומטריוזיס?

כדי להבין את הפתוגנזה של מחלת האנדומטריוזיס, שלמעשה טרם הובנה במלואה, צריך להבין קודם מהי רירית הרחם.

רירית הרחם הינה רקמה שנמצאת בתוך חלל הרחם ותפקידה הוא לקלוט את ההריון ולאפשר השרשתו על מנת שתתפתח. בהיעדר קליטת הריון, רירית הרחם נושרת ונפלטת אל מחוץ לגוף עם הדימום הווסתי, כך באופן תקין מדי חודש.

לפי התיאוריה המקובלת והרווחת ביותר, במצב של אנדומטריוזיס, מתפתחים צברי תאים (נגעים) דמויי תאי רירית רחם, אך הם מתמקמים באזורים הפנימיים בבטן ובאגן ומחוץ לחלל הרחם, למשל על קרום הצפק (הפריטונאום - המעטפת הפנימית של הבטן והאגן), על השחלות, על הרצועות שמתחברות לרחם ועל פני איברים נוספים בחלל הבטן כמו המעיים ושלפוחית השתן.

על פי אותה תיאוריה (תיאוריית ״המחזור הרטרוגרדית״ של Sampson), התאים האנדומטריוטיים מגיעים לחלל האגן והבטן דרך דם הווסת, שחוזר לחלל הבטן דרך החצוצרות. עם זאת, זרימה חוזרת כזו מתרחשת אצל רוב הנשים בזמן הוסת, ורק חלקן מפתחות אנדומטריוזיס - ולכן ברור שמעורבים גורמים נוספים בהתפתחות המחלה כולל בין היתר: חיסוניים, גנטיים והורמונאליים. במקרים חריגים, הנגעים עלולים להתפתח באיברים חוץ-אגניים, למשל בבית החזה (הריאות והסרעפת) בצלקות ניתוחיות (למשל בצלקת של ניתוח קיסרי קודם) ובאתרים נדירים נוספים (כמו המוח).

בתגובה להימצאות תאי האנדומטריוזיס ברקמות השונות בגוף, נוצרת תגובה חיסונית הגורמת לתהליך דלקתי קבוע (כרוני). התגובה הדלקתית הזו עלולה בתורה להוביל לצלקות ולהידבקויות בין האיברים הפנימיים באזור האגן והבטן, כמו השחלות, החצוצרות והרצועות התומכות של הרחם.

אנדומטריוזיס יכולה גם לערב לעיתים את איברי מערכת העיכול (המעיים למשל), מערכת השתן (השלפוחית והשופכנים) ואף את העצבים באגן.

מה ההבדל בין אנדומטריוזיס לאדנומיוזיס?‏

ההבדל המרכזי הוא שמחלת האנדומטריוזיס נגרמת מהתפתחות של נגעים דלקתיים שמורכבים מתאים הדומים לרירית הרחם שמתמקמים מחוץ לרחם, ואילו באדנומיוזיס רקמת רירית הרחם עצמה חודרת לשריר הרחם (המיומטריום). שני המצבים עלולים להופיע יחד באותה מטופלת, ולעיתים קרובות הם אכן מופיעים במשולב.

אדנומיוזיס הוא מצב שכיח, אך שכיחותו המדוייקת אינה ידועה וההערכות בספרות נעות בטווח רחב, בין היתר משום שכיום האבחנה מבוססת ברוב המקרים על הדמיה ולא על בדיקה פתולוגית. השכיחות עולה עם הגיל ובקרב נשים שחוו הריונות, ניתוחים קיסריים, ופרוצדורות רפואיות אחרות המערבות את הרחם.

התסמינים הנפוצים של אדנומיוזיס הם כאבים חזקים ודימומים כבדים בזמן הווסת, ולעיתים גם כאבים כרוניים באגן, ובנוסף רחם מוגדל ורגיש בבדיקה גניקולוגית. נשים עם אדנומיוזיס בדרך כלל מדווחות על כאבים בטן ״דמויי צירים״ בזמן הוסת שמקרינים לחלקן הקדמי של הירכיים וגם לאזור פי-הטבעת. כמו כן, כשליש מהמקרים המחלה היא א-סימפטומטית, כלומר לא תתבטא בתסמינים משמעותיים או מורגשים ותתגלה במסגרת הערכה גניקולוגית שגרתית או מסיבות אחרות.

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס?‏

המחלה עלולה להופיע בדרגות חומרה משתנות, עם תסמינים קלים ואף בלתי מורגשים ועד לתסמינים חמורים יותר הפוגעים משמעותית באיכות החיים ולגרום לנכות.

אנדומטריוזיס עלול לגרום למגוון רחב של תסמינים קליניים כולל:

#1 כאבים בזמן מחזור (דסמנוראה)‏

מאחר שהמחלה מאוד מושפעת מהורמון האסטרוגן, תסמיני הכאב נוטים להופיע ו/או להחמיר סביב ימי הביוץ והמחזור החודשי בפרט.

הכאבים עלולים להופיע בדרגות חומרה משתנות, החל מכאבים קלים ועד לכאבים עזים באזור האגן והבטן התחתונה אשר מצריכים אשפוזים וטיפול תוך ורידי בנוגדי כאבים. הכאבים יכולים להקרין לגב התחתון ולרגליים ולעיתים אף להיות מורגשים ״בכל הגוף״. עם הזמן, אצל חלק מהנשים הכאב חורג מימי הווסת והופך לכאב אגן כרוני, המורגש גם בבטן התחתונה ו/או העליונה וגב התחתון לאורך כל החודש ולא רק בזמן הוסת.

חשוב לומר בבירור: כאב וסתי שמשבש את התפקוד - היעדרויות מעבודה או מלימודים, צורך קבוע במשככי כאבים חזקים - אינו ״נורמלי״, ותמיד מצדיק בירור רפואי.

#2 דימום וסתי מוגבר ולא סדיר (מנורגיה ומטרורגיה)

חלק מהנשים יחוו גם דימום וסתי מוגבר, כבד וממושך יותר מהרגיל (מנורגיה), בזמנים בלתי סדירים ועם קרישי דם. ייתכנו גם דימומים בין-וסתיים, או הכתמות בימים שלפני הווסת או לאחר שהווסת מסתיימת. דימום כבד מיוחד, בשילוב עם רחם מוגדל ורגיש, מחייב לחשוב גם על אדנומיוזיס, שלעיתים קרובות מלווה את האנדומטריוזיס.

#3 כאבים בזמן יחסים‏ (דיספראוניה)

כאבים בזמן קיום יחסי מין (דיספארוניה) יכול להיות שטחי או עמוק והוא אחד התסמינים האופייניים ביותר למחלה. כאב עמוק המורגש בחדירה עמוקה ולא רק בכניסה לנרתיק מכוון מאוד לאנדומטריוזיס. הכאב נובע בחלק מהמקרים מנגעים והידבקויות ברצועות הרחם ובאזור שבין הנרתיק לחלחולת (רקטום), ולעיתים נמשך שעות אחרי הקיום.

דוגמא אופיינית: אישה בשנות ה-30 לחייה עם כאבי מחזור מאז גיל ההתבגרות, שבשנים האחרונות התווספו אליהם גם כאב עמוק בקיום יחסים וכאב ביציאות סביב הווסת. שילוב כזה של תסמינים הוא ״דגל אדום״ לאנדומטריוזיס ובפרט לאנדומטריוזיס עמוקה.

#4 כאב ביציאות ותסמיני מעי סביב הווסת (מערכת העיכול)

אנדומטריוזיס, ובמיוחד כאשר קיימת מעורבות של המעי, עלולה לגרום להפרעות במערכת העיכול כמו עצירות, שלשולים, בחילות, כאבים בזמן יציאה (דסכזיה) ובמקרים נדירים יותר דימום מפי הטבעת המופיע סביב הווסת. כאב בזמן יציאה, בעיקר בימי הווסת, הוא תסמין חשוב שלעיתים קרובות מיוחס בטעות לטחורים או לתסמונת מעי רגיז (שהמון פעמים יכולים להופיע במשולב עם אנדומטריוזיס). כשדסכזיה מופיע יחד עם כאב עמוק בקיום יחסים וכאבי מחזור, השילוב הזה מכוון למחלה עמוקה שבין הנרתיק לרקטום.

מחקרים מסוימים מצאו קשר אפשרי בין בטן נפוחה ואנדומטריוזיס (תופעה המכונה "endo belly"), שלפעמים נובעת מהצטברות של גזים עודפים במערכת, אם כי ייתכן והנפיחות הבטנית נגרמת מהידבקויות באיברים הפנימיים באזור הבטן והאגן או מהתהליך הדלקתי עצמו.

#5 תסמינים במערכת השתן‏

במצבים המערבים גם את מערכת השתן, עלולות להיווצר הידבקויות באזור השלפוחית או נגעים על דופן שלפוחית השתן או על השופכנים, מה שיכול להוביל להפרעות במתן שתן.

ייתכנו תסמינים דמויי דלקת בדרכי השתן, כמו תכיפות ודחיפות במתן שתן או כאבים ממוקדים בבטן התחתונה במהלך ההתרוקנות וקושי בריקון השלפוחית, ולעיתים דם בשתן סביב הווסת. אך בבדיקות מעבדה, לא ייצא גורם זיהומי לתפעות אלו, ותרביות השתן יהיו תקינות. יש לציין שבחלק לא מבוטל מהמקרים עלולים להופיע תסמינים של מערכת השתן גם כאשר אין מעורבות ישירה של מערכת זו בנגעי אנדומטריוזיס.

לדוגמא: אישה המטופלת שוב שוב באנטיביוטיקה בשל ״דלקות בשתן״ חוזרות המופיעות דווקא סביב הווסת, אך תרביות השתן שלה חוזרות תקינות. מצב כזה מצריך בחינה של התופעות כחלק מתסמיני אנדומטריוזיס.

#6 אנדומטריוזיס ופוריות‏

במקרים מסוימים, המחלה עלולה להביא לאי-פריון או לתת-פריון.

בדרך כלל קשיי הפוריות בקרב נשים שסובלות מאנדומטריוזיס נובעים מהידבקויות, הצטלקויות וציסטות שנוצרות באיברי האגן, כתוצאה מהנגעים הדלקתיים, וכן מהסביב הדלקתית באגן, הפוגעת ברזרבה השחלתית ובתהליכי ההפריה וההשרשה גם כשהאנטומיה שמורה.

התהליך הדלקתי עלול גם לפגוע בכמות ובאיכות הביציות, להקשות על השרשת העובר ברחם לאחר ההפריה, וכן לגרום לעיוות וחסימה של החצוצרות.

קושי להרות מוגדר כהיעדר הריון לאחר שנה של ניסיונות ללא אמצעי מניעה (או חצי שנה באישה מעל גיל 35). במצב כזה ובמיוחד כשקיימים גם כאבי מחזור או כאבים בקיום יחסים, אנדומטריוזיס היא אחת האבחנות הראשונות שיש לשקול.

#7 תסמינים פסיכולוגיים, רגשיים ואחרים

לאנדומטריוזיס יש ככל הנראה פן רגשי משמעותי, כאשר נשים רבות מדווחות על אתגרים רגשיים המקושרים להתמודדות היומיומית עם המחלה ותסמיניה, ולא פחות מכך - עם שנים של תסמינים שלא זכו להסבר או להכרה כולל, בהמון מקרים, גם לא מצד המערכת הרפואית.

קיימת קורלציה מסוימת בין המחלה לבין הפרעות מצב רוח, חרדה ודיכאון, אם כי הקשר הסיבתי אינו ברור לחלוטין, וסביר שכאב כרוני ממושך הוא הגורם המרכזי בכך.

כמו כן, המחלה עשויה לגרום לתופעות נוספות, כמו כאב המקרין לרגליים או תחושת נימול (ולא רק כאשר יש מעורבות של עצבי האגן), ועייפות כרונית - תלונה שכיחה מאוד שלעיתים אינה זוכה להתייחסות.

#8 כאב מחזורי מחוץ לבטן והאגן

במקרים נדירים, נגעי אנדומטריוזיס יכולים להתפתח מחוץ להאגן, והתסמין המשותף לכולם הוא אחד: הופעה או החמרה בעת הופעת המחזור החודשי. כאב בכתף מימין, כאבים בחזה או קוצר נשימה המופיעים דווקא בימי הווסת וחוזרים על עצמם בכל חודש עלולים להעיד על נגעים בסרעפת ובקרום הריאה, ובמקרים חריגים אף להוביל לחזה-אוויר (פנאומותורקס) מחזורי.
בנוסף, גוש כואב בצלקת של ניתוח קיסרי, שמתנפח והופך להיות רגיש סביב הווסת ואף יכול להפריש דם מהאזור בזמן הווסת, הוא ביטוי אופייני לאנדומטריוזיס של צלקת ניתוחית, ולעיתים מאובחן בטעות כציסטה או כבקע. כאב מחזורי בטבור, במשפעה או בשריר דופן הבטן מתואר אף הוא.

מהו התקף אנדומטריוזיס‏?

מטופלות רבות משתמשות במונח של ״התקף״ כדי לתאר מצב של החמרה פתאומית בתסמיני המחלה, שעלול להתבטא בכאבים חדים, עמוקים ועזים באגן ובבטן התחתונה, עם התכווצויות שרירים חזקות והקרנת כאב לאזורים אחרים כמו הגב התחתון והגפיים התחתונות.

למעשה, בהתקף אנדומטריוזיס כל התסמינים האחרים של המחלה יכולים להופיע לפתע בעצימות גבוהה, כולל תסמיני עיכול ושתן, חולשה ותשישות קיצונית.

לא לגמרי ברור מה גורם להתקפים אלו, אך הטריגרים האפשריים משתנים בין אישה לאחרים והם כוללים תנודות הורמונליות בזמן הביוץ והמחזור, סטרס נפשי ומאמץ גופני עצים, ואצל חלק מהנשים גם גורמים תזונתיים אינדיבידואליים. לציין, שכאב חד ופתאומי ובפרט שאינו דומה לכאב המוכר, מצריך הערכה רפואית דחופה (על מנת לשלול מצבים גכמו תסביב או קרע של ציסטה - אנדומטריומה),

מהי אנדומטריומה?

במקרים מסוימים, נגעי האנדומטריוזיס עלולים לערב את השחלה ולגרום להתפתחות של ציסטות שחלתיות עכורות המכונות "אנדומטריומות".

בתוך האנדומטריומה מצטבר דם ישן ומעוכל שמקורו בדימום המחזורי של הרקמה דמוית הרירית שנמצאת בשחלה. בשל שהותו הממושכת, הדם עובר תהליכי פירוק והופך לנוזל עכור, סמיך וכהה בגוון חום. לכן הציסטה השחלתית מכונה לעיתים "ציסטת שוקולד".

אנדומטריומה מזוהה היטב באולטרסאונד וגינלי בידיים מיומנות, והיא כמעט תמיד סימן לנוכחות של נגעי אנדומטריוזיס נוספים באגן. חשוב לדעת שגם נוכחות אנדומטריומה עצמה וגם התערבות ניתוחית לכריתתה יכולים לפגוע ברזרבה השחלתית, ולכן ההחלטה על ניתוח תמיד נשקלת בזהירות, במיוחד בנשים המתכננות הריון, ומכאן ההמלצה היא לעבור הליך ניתוחי אצל רופא מומחה ומיומן בטיפול באנדומטריוזיס.

האם התסמינים מעידים על חומרת המחלה?

בדרך כלל לא. מחלת האנדומטריוזיס נחשבת למעט יוצאת דופן בנוף הרפואה הגניקולוגית, שכן אין בהכרח קשר ישיר בין סוג התסמינים וחומרתם למידת החומרה של המחלה בכללותה ולמידת מפושטותה.

המשמעות היא שחלק מהמטופלות עשויות לסבול מכאבים עזים, אך מבחינה קלינית מחלתן תהיה קלה בלבד.

מנגד, ישנן מטופלות שלא יסבלו מתסמיני כאב משמעותיים, אך מחלתן תהיה מוגדרת מבחינה קלינית כמפושטת וקשה יותר - ולעיתים תתגלה רק במסגרת בירור פוריות או במסגרת בדיקה אקראית אצל רופא נשים כאשר המטופלת לא תדווח על תסמינים חריגים כלשהם.

בכל מקרה, ללא טיפול מתאים, המחלה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, קשיי פוריות ואף, במקרים מסויימים, נזק בלתי הפיך לאיברים הפנימיים המעורבים במחלה.

מה גורם לאנדומטריוזיס?

אנדומטריוזיס היא מחלה מורכבת רב-גורמית. הסיבות והגורמים למחלת האנדומטריוזיס אינם ברורים לחלוטין, ולעיתים קרובות יהיה קשה לזהות מה גורם להתפתחות הנגעים האנדומטריוטיים.

עם זאת, ככל הנראה קיימים מרכיבים חיסוניים, גנטיים וסביבתיים המעורבים בהתפרצות המחלה.

כיום ידוע שהמחלה תלויה בעיקר בהורמון האסטרוגן: הנגעים מגיבים להורמון זה (ואף מייצרים אותו באופן מקומי בתוך הנגעים), גדלים ומדממים בהשפעתו, ומעוררים תגובה דלקתית וחיסונית ברקמות הסובבות. זו גם הסיבה שרוב הטיפולים התרופתיים מכוונים לדיכוי השפעות האסטרוגן ודיכוי התנודות ברמתו המשתנה באופן רגיל במהלך המחזור החודשי.

גורמי סיכון ואוכלוסיות סיכון

גורמי הסיכון המבוססים כוללים: וסת ראשונה (מנרכיה) בגיל צעיר, מחזורים קצרים (פחות מ-27 ימים), דימומים וסתיים כבדים ולא סדירים, היעדר לידות, היסטוריה משפחתית של המחלה ומבנה גוף רזה. לעומת זאת, לידות מרובות והנקה ממושכת מקושרות דווקא לסיכון נמוך יותר לפתח אנדומטריוזיס.

שכיחות המחלה עומדת על בין 8% ל-10% בקרב אוכלוסיית הנשים בגילאי 15 עד 50, אם כי טווח הגילאים הנפוץ יותר לאבחון הוא בין גיל 25 ל-45.

בנוסף, השכיחות של אנדומטריוזיס אצל נשים הסובלות מהפרעות פוריות גבוהה יותר ועומדת על בין 30% ל-50%. השכיחות הגבוהה ביותר נמצאת דווקא בקרב נשים הסובלות מכאב אגני כרוני: בסקירה שיטתית של Janssen ועמיתיו (Human Reproduction Update, 2013) אובחנה אנדומטריוזיס בלפרוסקופיה בכ-62% מהנערות עם כאב אגני כרוני, ובכ-75% מאלו שכאבן לא הגיב לטיפול תרופתי.

סוגי אנדומטריוזיס‏

ב-20 השנים האחרונות, המחקר על מחלת האנדומטריוזיס התפתח בצורה משמעותית. כיום אנו מבחינים בין 3 סוגים עיקריים של אנדומטריוזיס, כאשר הסיווג מתבסס בעיקרו על מיקום תאי הנגעים ועומק חדירתם לרקמה:

חשוב לציין: לעיתים קרובות יופיע יותר מסוג אחד של אנדומטריוזיס בו-זמנית. כך למשל, נוכחות של אנדומטריומה שחלתית מלווה ברוב המכריע של המקרים בנגעים נוספים באגן, ובכעד ממחצית מהמקרים גם באנדומטריוזיס עמוקה. Chapron ועמיתיו (Fertility and Sterility, 2009) הראו שאנדומטריומה היא סמן קלאסי למחלה עמוקה, מפושטת וחמורה יותר.

הסוג הנפוץ ביותר של אנדומטריוזיס הוא אנדומטריוזיס שטחי (הפריטוניאלי), המהווה כ-80% מהמקרים שהוא כאמור הסוג המאתגר יותר לאבחון מכיון שלא מזוהה בשגרה בבדיקות ההדמיה כולל לא בבדיקות אולטרסאונד או MRI. אנדומטריומות לעומות זאת נמצאות בכ-17%-44% מהנשים עם אנדומטריוזיס, ואנדומטריוזיס עמוקה בכ-20% מהמקרים.

איך מאבחנים אנדומטריוזיס?‏

אבחון של אנדומטריוזיס מתבצע בדרך כלל על ידי רופא נשים (גניקולוג), אם כי לעיתים החשד הראשוני או ההפניה להמשך בירור גיניקולוגי תינתן במרפאת הקהילה על ידי רופא המשפחה.

במקרים רבים המטופלת תופנה לבירור אנדומטריוזיס על ידי רופא הנשים בקהילה, בעקבות דיווח על תסמינים חריגים, מגבלה תפקודית קריטית וכאבים עזים בזמן הוסת או זיהוי ממצאים או תסמינים מחשידים אחרים במהלך הבדיקה אצל רופא נשים המטפל.

תהליך האבחון הקליני כולל תשאול רפואי מעמיק לגבי התסמינים ומחלות הרקע ובדיקה גניקולוגית, ובהמשך אולטרסאונד ייעודי לאנדומטריוזיס, המבוצע על ידי רופא בעל הכשרה ספציפית בתחום. חשוב לדעת: אולטרסאונד גניקולוגי שגרתי עלול להחמיץ נגעים עמוקים, ולכן ״אולטרסאונד תקין״ אינו שולל המחלה ובפרט במחלה שטחית. בתשאול, שילוב של כאב בטן משמעותי בזמן הוסת ובפרט אם מתגבר לאורך השנים, כאב עמוק בקיום יחסים וכאבים ביציאות סביב הווסת מעלים מאוד את החשד לאנדומטריוזיס.

חשוב לדעת: אנדומטריוזיס היא אחת המחלות הגיניקולוגיות הנחקרות ביותר, ולמרות זאת פרק הזמן הממוצע לאבחון מעת הופעת התסמינים התסמינים עומד במקרה הטוב על כ-7 שנים (Nnoaham ועמיתיו, Fertility and Sterility, 2011), ומחקרים שונים דווח על טווח של 4 עד 11 שנים. בשנים האחרונות חלו פריצות דרך בתחום בפרט בתחום האבחון הלא פולשני, והקהילה המדעית-רפואית פועלת בכל עת לפיתוח שיטות לאבחון ולטיפול מיטביות במחלה.

בדיקות לאבחון אנדומטריוזיס‏

במידת הצורך, במהלך הבירור הגיניקולוגי לאנדומטריוזיס, יונפקו הפניות לבדיקות עזר והדמיה כמו אולטרסאוד וגינלי מתקדם ו-MRI של האגן (פרוטוקול אנדומטריוזיס). קולונוסקופיה אינה בדיקה לאבחון של אנדומטריוזיס, מפני שהנגעים חודרים לדופן המעי מבחוץ ולרוב אינם נראית מתוך חלל המעי (הלומן), יחד עם זאת הבדיקה עדיין רלוונטית למקרים שבהם יש צורך לשלול מחלה אחרת של המעי וגם לבחון עומק חדירה בפרט בנשים עם מחלה חודרנית עמוקה עם תסמינים של מערכת העיכול ולפני התערבות ניתוחית.

גם היום הלפרוסקופיה עדיין נחשבת ל״תקן הזהב״ לאבחון ולטיפול באנדומטריוזיס. מדובר בהליך כירורגי שמתבצע בהרדמה מלאה, ובמהלכו מחדירים דרך דופן הבטן מצלמה זעירה המאפשרת לסרוק את פנים חלל הבטן והאגן ולאתר נגעים חשודים. אם מזהים נגעים כאלו, ניתן להסירם ולשלוח אותם למעבדה הפתולוגית לאישור האבחנה.

כיום, על פי ההנחיות הבינלאומיות העדכניות של חלק מהאיגודים (ESHRE, 2022), ניתן לאבחן אנדומטריוזיס על סמך התמונה הקלינית, הבדיקה הגניקולוגית וההדמיה - אולטרסאונד וגינלי ייעודי, ובמקרים של חשד למחלה עמוקה גם MRI אגן. ניתוח לפרוסקופי עדיין רלוונטי למקרים שבהם נדרש טיפול כירורגי או כאשר אין תגובה טובה למרות טיפול תרופתי באישה עם חשד לאנדומטריוזיס. בניתוח מתבצע שחזור של האנטומיה האגנית התקינה לרבות הפרדת הידבקויות, כריתת נגעי אנדומטריוזיס, הסרת ציסטות וטיפול בכל ממצא חשוד אחר. בדיקת הדם לסמן CA-125 אינה מומלצת לאבחון אנדומטריוזיס למרות שהיא עשויה להיות מוגברת במחלה, אך גם במצבים רבים אחרים, ותוצאה תקינה אינה שוללת את המחלה. יחד עם זאת, הבדיקה לסמן זה כן יכולה להיות רלוונטית בפרט כאשר יש מעורבות שחלתית והופעה של אנדומטריומות.

בדיקות חדשניות לאבחון אנדומטריוזיס‏

בשנים האחרונות פותחה בצרפת בדיקת רוק (Endotest) המזהה חתימה של מולקולות microRNA האופיינית לאנדומטריוזיס. במחקרי האימות (Bendifallah ועמיתיו, 2022, NEJM Evidence, 2023) הודגם דיוק גבוה באבחון של אנדומטריוזיס, וצרפת אישרה את הבדיקה ב-2024 במסלול מותנה לנשים עם תסמינים מחשידים והדמיה לא חד-משמעית. מדובר בהתפתחות מבטיחה, במיוחד לקיצור שנות העיכוב באבחון, אך הבדיקה טרם נכללה בהנחיות הבינלאומיות, ונכון להיום אין קונצנזוס בקרב מומחי המחלה מתי יש מקום להשתמש בה ובאילו מטופלות. חשוב גם להבין שהיא אינה מחליפה הדמיה ייעודית: היא עשויה לומר אם יש מחלה, אך לא היכן היא ובאיזה עומק, ואיזה טיפול הוא המתאים ביותר.

איפה מאבחנים ומטפלים באנדומטריוזיס?

קיימים בישראל מספר מרכזים רפואיים ציבוריים ייעודיים לטיפול באנדומטריוזיס המופעלים על ידי קופות החולים השונות ומסגרות נוספות, המציעים מעטפת שירותים רפואיים רב-תחומית, עם מומחי פריון, תזונאים, עובדים סוציאליים ופיזיותרפיסטים של רצפת האגן.

מרכזי האנדומטריוזיס בישראל - רשימה חלקית:

האם ניתן לבצע אבחון עצמי?‏

התשובה היא לא. כדי לאבחן מצב של אנדומטריוזיס פעיל, יש להגיע לבדיקה רפואית אצל רופא נשים ו/או רופא מומחה לאנדומטריוזיס. עם זאת, היכרות עם התסמינים האופייניים למחלה יכולה לעזור לאישה להבין שכדאי לה לפנות לבירור, ולהגיע לרופא עם תיאור מסודר של התלונות ושל הקשר שלהן למחזור.

זיהוי מוקדם הוא חשוב מאין כמותו, שכן הוא מגדיל את הסיכוי לניהול מוצלח של התסמינים ומפחית את הסיכון לפתח סיבוכים ונזקים רפואיים וגם לפגיעה ממושכת באיכות החיים.

טיפול באנדומטריוזיס‏

אנדומטריוזיס הוא מצב רפואי כרוני ונוטה להיות פרוגרסיבי (מתקדם), שלא ניתן במרבית המקרים לרפא בצורה מוחלטת, אם כי קיימים טיפולים יעילים שמאפשרים לשלוט בתסמינים, לשפר את איכות חיי המטופלת וכן לשמר את פוריותה. באופן זה מרבית הנשים עם אנדומטריוזיס מצליחות לנהל אורח חיים מלא ותקין ללא פגיעה משמעותית באיכות החיים.

ישנם 2 סוגי טיפולים עיקריים במחלת האנדומטריוזיס: טיפול תרופתי וניתוח כירורגי. מעבר לכך, קיימים גם טיפולים משלימים כולל תזונה מותאמת ובאמצעים מעולם הרפואה האינטגרטיבית והמשלימה. בחירת הטיפול מותאמת אישית לפי גיל המטופלת, חומרת התסמינים, רצונה להרות בטווח הקרוב או הרחוק, סוג הנגעים, עומק החדירה, מיקום הנגעים, הממצאים בהדמיה והסיכון לאיברי הבטן ולפגיעה בהם.

בהתאם לצורך ולמקרה הקליני, ניתן להיוועץ עם רופאים מומחים בתחומי הפוריות, הכאב, האורולוגיה, הכירורגיה הקולורקטלית והרדיולוגיה.

טיפול תרופתי

הטיפול השמרני מהקו הראשון באנדומטריוזיס כולל תרופות לשיכוך כאבים והפחתת דלקות (ממשפחת ה-NSAIDS), שמטרתן לספק הקלה סימפטומטית, אשר בדרך כלל משולבים משולבים עם טיפול הורמונלי שמטרתו לדכא את פעילות הנגעים.

הטיפול ההורמונלי כולל גלולות למניעת הריון המבוססות על אסטרוגן ופרוגסטרון (גלולות משולבות) או כאלו המבוססות על ההורמון פרוגסטין (נגזרות של פרוגסטרון) בלבד, למשל דיאנוגסט (ויזאבל). לפעמים ניתן יהיה להשתמש בהתקן תוך-רחמי הורמואנלי (מרנה) או זריקות מבוססות פרוגסטין (SAYANA). הגלולות המשולבות או אלו המכילות פרוגסטרון בלבד הם הבסיס העיקרי לטיפול ההורמונאלי ארוך הטווח באדנומטריוזיס ומברבית המקרים הם יעילים מאוד לטיפול ולקבלת שליטה על תסמיני המחלה.

הטיפולים ההורמונאליים הללו נחשבים כיעילים לדיכוי הפעילות הדלקתית של הנגעים, אך הם אינם מעלימים אותם לחלוטין. בנוסף, השפעת הגלולות נמשכת כל עוד מתמידים בטיפול, והפסקתן לרוב תגרום להופעה מחדש של התסמינים. מטבע הדברים, טיפול הורמונאלי אינו מתאים לאישה המנסה להרות כעת.

טיפולים הורמונליים מהקו השני כוללים אנלוגים של GnRH - אגוניסטים הניתנים בזריקה, ובשנים האחרונות גם אנטגונסטים ל-GnRH הניתנים בכדורים (Ryeqo), שמטרתן להפחית את הפרשת הורמוני המין אשר מזינים את הנגעים הדלקתיים.

האנלוגים ל-GnRH עלולים לגרום לתופעות לוואי אופייניות לתקופת המנופאוזה, כמו גלי חום, שינויי מצב רוח והפרעות שינה, וכן ירידה בצפיפות העצם, ולכן הם ניתנות לרוב לתקופה מוגבלת, לעיתים בשילוב עם טיפול הורמונאלי מאזן (add-back) המפחית את תופעות הלוואי.

התרופה החדשה רייקו (Ryeqo) הומצאה על מנת לתת מענה לתופעות לוואי הלא רצויות של האנלוגים ל-GnRH ובכך פרופיל תופעות הלוואי שלהן טוב יותר. ברייקו כבר משולב טיפול הורמונאלי מאזן ביחד עם האנטגוניסט והיא מתאימה לנשים אשר ניסו קווי טיפולים הורמונאליים קודמים או נותחו ולא הייתה הטבה מספקת במצבן.

טיפול ניתוחי

במצבים בהם הטיפולים התרופתיים אינם יעילים דיים או אינם נסבלים, ו/או כאשר קיימים קשיי פוריות, ו/או כשמזוהים ממצאים חריגים כמו ציסטות שחלתיות משמעותיות או נגעים עמוקים המערבים את המעי, השלפוחית או השופכנים ומסכנים איברים בטניים, בדרך כלל שוקלים התערבות כירורגית.

ניתוח אנדומטריוזיס מתבצע לרוב בגישה לפרוסקופית (ניתוח זעיר-פולשני בו חודרים לבטן דרך חחכים קטנים של עד 1 ס״מ), ולעיתים בסיוע רובוטי. המטרה היא כריתה מלאה (אקסיזיה) של הנגעים והציסטות, תוך הפרדת הידבקויות והשבת איברי האגן למיקומם האנטומי הטבעי. הגישה המקובלת יותר כיום היא כריתה של הנגעים ולא צריבה שטחית שלהם, במיוחד במחלה עמוקה.

במהלך הניתוח ניתן גם להעריך את מצב איברי הרבייה ולבדוק את פתיחות החצוצרות.
נקודה קריטית: איכות הניתוח היא הגורם החשוב ביותר בנשים הסובלות מאנדומרטיוזיס אשר עוברות הליך כירורגי. ניתוח חלקי בידיים לא מיומנות שמשאיר נגעים מאחור מוביל לעיתים תכופות לחזרת התסמינים ולניתוחים חוזרים, וכל ניתוח נוסף מגדיל את הסיכון לסיבוכים ואת הפגיעה ברזרבה השחלתית. לכן חשוב שניתוח לטיפול באנדומטריוזיס, ובפרט במקרים במהם יש מחלה עמוקה, יבוצע על ידי מנתח מומחה בעל ניסיון ייעודי במחלה זו. המטרה היא לבצע ניתוח אחד בלבד, בידיים הטובות ביותר, ובתזמון המתאים ביותר באופן שבו נפיק את התועלת הרבה ביותר ולתקופת הזמן הארוכה ביותר, הן מבחינה תפקודית והן מבחינת פוריות.

במצבים עם מעורבות של מערכת העיכול והשתן, תישקל האפשרות לבצע ניתוח משולב בשיתוף עם כירורג קולורקטלי, ו/או אורולוג, ולכן ניתוחים מורכבים מסוג זה ראוי שיתצבעו במרכז רב-תחומי. כמעט תמיד הניתוח ישולב עם טיפול תרופתי משלים למניעת חזרה של הנגעים.

שימי לב: במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בפוריות, ניתן לעיתים לבצע טיפולים לשימור פוריות טרם הניתוח, כמו הקפאת ביציות או עוברים, ורצוי לדון בכך לפני הניתוח ולא לאחריו.

טיפולים משלימים באנדומטריוזיס

במקביל לטיפולים הקונבנציונליים, ניתן לעיתים להיעזר בטיפולים משלימים מעולמות הרפואה האינטגרטיבית והמשלימה, לרבות נטורופתיה, דיקור סיני, יוגה, פילאטיס, סובאדה ועוד. הראיות המחקריות לגבי רוב הטיפולים הללו מוגבלות, אך חלקם עשויים לסייע בהתמודדות עם הכאב ובשיפור איכות החיים, אולם הם אינם מחליפים את הטיפול ומעקב הרפואיים.

טיפולים משלימים קונבנציונליים יותר כוללים פיזיותרפיה של רצפת האגן והתאמת תפריט תזונתי אצל תזונאית קלינית.

הפיזיותרפיה בפרט מיועדת בעיקר לטפל בכאבים אגניים באמצעות הרפיית שרירי רצפת האגן ופתח הנרתיק (שרירים שנוטים להתכווץ באופן כרוני ולעיתים גם לא מודע כתגובה לכאב ממושך), וכן לחזק את שרירי הליבה ורצפת האגן כדי לספק הקלה בהפרעות במתן שתן וצואה.

תזונה ואנדומטריוזיס‏

שינוי אורחות חיים, ובעיקר הרגלי אכילה ותזונה, עשויים להפחית תסמיני אנדומטריוזיס כמו כאבים והפרעות במערכת העיכול. חשוב לדעת שהראיות המחקריות בנושא מוגבלות ואינן אחידות ולכן אין המלצה גורפת על תפריט תזונה מסויים המתאים לכל הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס.

עם זאת, שוב, חשוב להדגיש שלא מדובר בתחליף לטיפולים הסטנדרטיים, אלא כאמצעי משלים בלבד.

תזונה מותאמת לנשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס נועדה למזער את צריכת המזונות אשר נחשבים כ״מעודדי דלקת״, כמו מזונות מתועשים ומעובדים, ולהגביר את צריכת המזונות ״נוגדי הדלקת״ - ברוח התזונה הים-תיכונית.

כדי להתאים את התפריט למטופלת, ניתן להיוועץ בדיאטנית קלינית שמתמחה בתזונה ייעודית לאנדומטריוזיס.

אנדומטריוזיס והריון‏

לעיתים מחלת האנדומטריוזיס מתגלה כאשר האישה חווה קושי להרות ופונה לבירור רפואי אצל מומחה פריון.

קיימים דיווחים על הפוגה בתסמיני המחלה במהלך ההיריון, בעיקר בשליש השני והשלישי. נראה שהסיבה לכך היא הפסקת המחזור החודשי והעלייה הטבעית ברמות הפרוגסטרון בהריון, דבר המדכא את הפעילות ההורמונלית בנגעים. יחד עם זאת כאן המקום להבהיר: הריון אינו מרפא אנדומטריוזיס, וההקלה, כאשר קיימת, יכולה להיות זמנית בלבד.

לצד זאת, חלק מהנשים מדווחות על החמרה בסימפטומים, בעיקר במהלך השליש הראשון להריון. ככל הנראה הסיבה לכך היא התרחבות וגדילת הרחם, מה שעלול ליצור לחץ מוגבר במידה וקיימים נגעים והידבקויות באגן.

כמו כן, אצל נשים עם אנדומריוזיס, תועד סיכון מעט יותר גבוה לסיבוכי הריון מסויימים, כמו הריון חוץ-רחמי, שליית פתח ולידה מוקדמת (Zullo ועמיתיו, מטא-אנליזה, Fertility and Sterility, 2017), ולכן מומלץ ליידע הרופא המלווה את ההריון בנוגע לאבחנה.

האם אפשר להיכנס להריון עם אנדומטריוזיס?‏

כן. רוב הנשים עם אנדומטריוזיס יכולות להרות, חלקן באופן טבעי וחלקן בסיוע רפואי.

עם זאת, כפי שצויין מקודם, המחלה מקושרת לעיתים עם בעיות פוריות וקושי בכניסה להריון. לעיתים הנגעים פוגעים ברזרבה השחלתית, חוסמים את החצוצרות וגורמים בין היתר להידבקויות אגניות שמפריעות למפגש שבין הזרע והביצית וגם להשתרשות של העובר ברחם.

במקרים כאלו, ניתן לפנות לטיפולי פוריות (כולל טיפולי הפריה חוץ גופית - IVF) ולשקול התערבות כירורגית להסרת הנגעים הבעייתיים. ההחלטה בין ניתוח לבין טיפולי פוריות, וסדר הפעולות ביניהם, תלויה בגיל, ברזרבה השחלתית, בסוג המחלה ובעוצמת הכאב, ומומלץ לקבלה בדיון משותף עם מומחה אנדומטריוזיס ומומחה פוריות.

אנדומטריוזיס אצל נערות מתבגרות

אנדומטריוזיס עלולה להופיע גם בנערות, ובמקרים נדירים אף דווחה לפני הופעת הוסת הראשונה. התסמינים העיקריים של אנדומטריוזיס בקרב מתבגרות דומים והם כוללים הם כאבים כרוניים באגן, כאבי מחזור חזקים בבטן ובאגן והפרעות במערכת העיכול, ולעיתים כאב שאינו מחזורי כלל.

המחלה עלולה לגרום להפרעה משמעותית למהלך החיים התקין של המתבגרת, ולגרום לקשיים חברתיים, לימודיים ותפקודיים, ולכן חשוב לטפל בה בהקדם. דוגמא: נערה שנעדרת מבית הספר מדי חודש בגלל כאבי מחזור, ומשככי כאבים רגילים אינם עוזרים לה. כאב כזה אינו ״חלק מההתבגרות״, ותמיד מצדיק בירור.

יחד עם זאת, אבחון המחלה אצל נערות נחשב למאתגר יותר בהשוואה לנשים בוגרות, בין היתר בשל המגבלה האפשרית לביצוע בדיקה פיזיקלית מלאה עם אולטרסאונד וגינלי, ולכן לעיתים משתמשים באולטרסאונד דרך הבטן או בבדיקת MRI. כמו כן, הנגעים בגילאים צעירים עשויים להיראות מעט שונים ביחס לנגעים שיופיעו אצל נשים בוגרות (לרבות נגעים שקופים או אדומים-בהירים ולא שחורים), מה שמקשה על זיהויים באם מבוצע ניתוח.

סיבוכים של אנדומטריוזיס‏

בהיעדר טיפול מתאים, מחלת האנדומטריוזיס עלולה לגרום לסיבוכים אפשריים כמו נזק לרקמות ולאיברי האגן ומערכות אחרות בגוף.

אנדומטריוזיס עצבי‏

במקרים בהם נגעי האנדומטריוזיס מתפתחים על או בסמוך לרקמות עצב (למשל העצב הסכיאטי או עצבי האגן האחרים), עלול להיגרם נזק עצבי שיתבטא בכאבים עזים המלווים בהקרנת כאב לאזורים שונים בגוף, בעיקר באזור הפות והאגן עם תחושת נימול, שריפה וחולשת שרירים. במצבים כאלו, הכאבים נוטים בדרל כלל להחמיר לקראת המחזור החודשי.

השפעה על איברים סמוכים‏

במקרים חריגים וחמורים במיוחד, הנגעים עלולים לחדור לדופן איברים שונים, בעיקר במערכת העיכול והשתן, ולגרום לסיבוכים חמורים. למשל, נגעים על השופכנים עלולים לגרום לחסימה של השופכן ולהרחבתו (הידרונפרוזיס), לעיתים ללא כל תסמינים, ועד לפגיעה כלייתית קבועה - לכן בדרך כלל חשוב לבדוק את הכליות בהדמיה במקרים של חשד למחלה עמוקה. בנוסף, נגעים בדופן המעי העלולים לגרום לדימום רקטלי, לכאבים בזמן יציאות ואפילו לחסימת מעי.

איזה רופא מטפל באנדומטריוזיס‏

מומחה לאנדומטריוזיס הוא בדרך כלל גניקולוג מומחה שעבר התמחות-על באנדומטריוזיס או בכירורגיה גניקולוגית זעיר פולשנית מתקדמת. המומחים הללו מיומנים באבחון, טיפול והסרה כירורגית של הנגעים וגם בבניית תוכנית טיפול ארוכת טווח המאפשרת למטופלת להחזיר את השליטה על חייה. כדאי לשאול את המנתח על ניסיונו הספציפי בניתוחי אנדומטריוזס עמוקה ועל עבודה במסגרת צוות רב-תחומי.

מתי כדאי לפנות למומחה?‏

מומלץ לפנות למומחה אנדומטריוזיס או למרכזים ייעודיים במצבים הבאים:

• אם מופיעים כאבי מחזור עזים (דיסמנוריאה) שלא מגיבים למשככי כאב רגילים או לטיפול הורמונלי בגלולות למניעת הריון ובפרט כאשר אלו גורמים לפגיעה תפקודית
• כאשר מופיעים כאבי אגן כרוניים, כאבים בזמן קיום יחסים והפרעות במתן שתן וצואה סביב ימי המחזור
• כשמופיעים ממצאים חריגים וחשודים בבדיקות הדמיה, כמו אנדומטריומות או ממצאים חשודים לנגעים עמוקים, בעיקר במקביל לקשיי פריון
• כאשר כבר קיימת אבחנה של אנדומטריוזיס והטיפול הנוכחי אינו מספק, וכן לפני כל ניתוח חוזר

אנדומטריוזיס וזכויות רפואיות‏

מחלת האנדומטריוזיס איננה מזכה בהכרה אוטומטית באחוזי נכות או זכויות רפואיות בביטוח הלאומי. אם המטופלת חווה קושי תפקודי ותעסוקתי משמעותי, היא רשאית להגיש בקשה מסודרת. כל מקרה ייבחן לגופו על ידי הוועדות הרלוונטיות בביטוח הלאומי.

אנדומטריוזיס וביטוח לאומי‏

הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי יבחנו את חומרת תסמיני האנדומטריוזיס, מידת הפגיעה התפקודית, הצורך בטיפול רפואי ממושך והשפעת המחלה על כושר העבודה ועל יכולת ההשתכרות.

אנדומטריוזיס ונכות‏

לצורך בחינת הזכאות לקצבת נכות כללית או קביעת אחוזי נכות רפואית, המטופלת צריכה להגיש לביטוח הלאומי תיק רפואי מסודר הכולל סיכומי מחלה, אבחנות מומחים, תיעוד של טיפולים וניתוחים וחוות דעת רפואיות המעידות על ההשפעה הישירה של המחלה על איכות החיים וכושר העבודה וההשתכרות.

שאלות נפוצות על אנדומטריוזיס

מהי מחלת האנדומטריוזיס?‏

אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית כרונית שבה רקמה הדומה לרירית הרחם מתפתחת ברקמות מחוץ לחלל הרחם, ויוצרת תגובה דלקתית כרונית. תסמיני המחלה כוללים כאבי בטן ואגן כרוניים ועזים, בעיקר סביב המחזור ולעיתים גם כאבים ביחסי מין ובעת מתן צואה ושתן, וכן קשיי פוריות.

איך לאבחן אנדומטריוזיס?

האבחנה הסופית בדרך כלל מתקבלת במסגרת ניתוח לפרוסקופי. יחד עם זאת במרבית המקרים ניתן לאבחן את המחלה בהתבסס על תשאול קליני ובדיקה גניקולוגית בליווי אולטרסאונד וגינלי ייעודי ו/או MRI אגן, המבוצעים ומפוענחים על ידי רופא בעל מומחיות וניסיון בהדמיית אנדומטריוזיס.

האם אנדומטריוזיס יכולה לגרום לאי־פוריות?

כן, המחלה עלולה לגרום לפגיעה בפוריות בעיקר עקב הידבקויות וציסטות באזור האגן, פגיעה ברזרבה השחלתית ובאיכות הביציות או עיוות של החצוצרות. התהליכים הדלקתיים המעורבים במחלה עלולים להקשות על תהליכי הביוץ וההשתרשות של העובר ברחם. עם זאת, רוב הנשים עם אנדומטריוזיס יכולות להרות ללא טיפול.

האם ניתן להיכנס להריון עם אנדומטריוזיס באופן טבעי?‏

כן, ברוב המקרים. אמנם המחלה מקושרת לעיתים קרובות לבעיות פוריות, רבות מהנשים שסובלות מאנדומטריוזיס מצליחות להרות באופן טבעי. אם האישה חווה קושי בכניסה להריון, ניתן לשקול טיפולי פוריות כמו הפרייה חוץ-גופית (IVF) או ניתוח להסרת נגעים, בהתאם לגיל, לרזרבה השחלתית ולסוג המחלה.

האם אנדומטריוזיס מחמירה עם הזמן?‏

לעיתים כן. אנדומטריוזיס היא מחלה שאצל רוב הנשים מתקדמת (פרוגרסיבית), כלומר עלולה להחמיר עם הזמן ובפרט בהיעדר טיפול מתאים. עם זאת, קצב התקדמות המחלה משתנה מאישה לאישה, ואצל חלק מהנשים היא נותרת יציבה לאורך שנים.

האם המחלה יכולה לחזור לאחר טיפול?‏

כן. מאחר שמדובר במחלה כרונית, היא עלולה לחזור לאחר שמפסיקים טיפול תרופתי לדיכוי הורמונלי ואף לאחר טיפול כירורגי להסרת הנגעים והציסטות. שיעור החזרה נמוך יותר כאשר הניתוח הראשון היה מלא ויסודי, וכאשר הוא משולב בטיפול הורמונאלי לאחריו. לכן חשוב להקפיד על מעקבים תקופתיים אצל הרופא המטפל, ולהמשיך בטיפול התרופתי בהתאם להמלצה הרפואית ולהיות במעקב אצל רופא מומחה בעל הכשרה בטיפול באנדומטריוזיס.

האם ניתן לחיות חיים רגילים עם אנדומטריוזיס?

כן. במקרים רבים ניתן לנהל את התסמינים באופן שיאפשר מהלך חיים תקין ללא הפרעה משמעותית לשגרת היומויום. המפתח לכך הוא אבחון מוקדם, טיפול מותאם אישית ומעקב רציף אצל רופא מומחה.

דבר המחבר - ד״ר אניס כלדאוי

לאורך הנשים ליוויתי נשים רבות שהגיעו אליי אחרי שנים של כאב שהוסבר להן כ״נורמלי״, אחרי טיפולים חלקיים או ניתוחים שלא הביאו להקלה מספקת. הלקח החוזר הוא אחד: באנדומטריוזיס אין שתי מטופלות זהות. גיל, תוכניות יילודה, סוג הנגעים, עומקם ומיקומם, הרזרבה השחלתית ועוצמת הכאב - כל אלו משנים את התשובה לשאלה מהו הטיפול הנכון ביותר, ולעיתים גם האם נדרש טיפול בכלל.

המידע במאמר זה נועד לעשות סדר ולעזור לך להבין את המחלה ולהגיע לפגישה עם הרופא עם השאלות הנכונות, אך הוא אינו תחליף לבירור אישי אצל רופא מומחה בעל ניסיון ייעודי בתחום. אם את מזהה את עצמך בתוך התיאורים שלעיל - אל תדחי את הבירור. אבחון מוקדם ותכנון טיפול נכון מראש יכולים לחסוך שנים של סבל, ניתוחים מיותרים וגם פגיעה בפוריות וקשיים בכניסה להריון.

מאמר זה נכתב ע"יד"ר אניס כלדאוי, רופא נשים מומחה בכירורגיה גינקולוגית מתקדמת, טיפול באנדומטריוזיס והיסטרוסקופיה.