
חדוה ארז פיזיותרפיסטית בהוד השרון – מתמחה בטיפול בתינוקות, ילדים נוער ומבוגרים באורתופדיה ופציעות ספורט
פיזיותרפיהר.
, הוד השרון
01.11.2026
חדווה ארז
תודה רעות! שמחתי להיות לעזר
09.11.2026
דני
29.10.2026
תפקיד
בעלת קליניקה פרטית לפיזיותרפיה בהוד השרון
תחום ראשי
פיזיותרפיה
תאור
חדווה ארז הינה פיזיותרפיסטית מוסמכת, בעלת תואר שני בפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב. מתמחה באבחון וטיפול בפגים, תינוקות וילדים ופציעות ספורט בילדים, בני נוער ומבוגרים
נסיון מקצועי
בעלת קליניקה פרטית לפיזיותרפיה בהוד השרון
מרצה ומנחת סדנאות בתחום הכאב ופציעות ספורט לרופאי משפחה ורופאי ילדים
בעלים ומנהלת מרכז תהודה בכפר סבא
יועצת לתחום פיזיותרפיה בבתי ספר וגנים במשרד החינוך
השכלה
בוגרת תואר שני בפיזיותרפיה (בהצטיינות), אוניברסיטת תל אביב
בוגרת ראשון בפיזיותרפיה, אוניברסיטת תל אביב
שפות
עברית
אנגלית
סוגי טיפולים/ניתוחים
תהליך ליווי התפתחותי להורים לתינוקות ופגים
מעבירה קורס לאבחון תנועתי מתקדם ופציעות ספורט למאמנים ופיזיותרפיסטים
מרצה ומלמדת בתחום התפתחות הילד, פציעות ספורט כאב
מרפאות
מדיה
האמון שלכם זה הדבר החשוב ביותר ולכן רופאים לא יכולים לשלם על מנת לשנות או למחוק את חוות הדעת.
ציון כולל של חדווה ארז
5.0על סמך 16 חוות דעת
הצג לפי סוג בעיה רפואית או טיפול
רן
16.10.2026
פנינה
14.10.2026
י.א.נ.
, כפר סבא
12.10.2026
גיל מתוקן מחושב מתאריך הלידה הצפוי (שבוע 40), לא מהתאריך בפועל. פג שנולד חודשיים מוקדם והוא בן 6 חודשים נמדד מול תינוק בן 4 חודשים. נהוג לתקן לפחות עד הליכה עצמאית, ובדרך כלל עד גיל שנתיים. מה אומר המחקר: במעקב אחר 143 פגים במשקל נמוך מאוד ללא פגיעה נוירולוגית, כל אבני הדרך הושגו בטווח התקין לגיל המתוקן: שליטת ראש בחודש השני, ישיבה ב-7 חודשים והליכה ב-12.8 חודשים מתוקנים. החוקרים ממליצים לתקן עד הליכה עצמאית (Restiffe & Gherpelli, 2010). ניתוח של נתוני הנורמה של מבחן Bayley-4 ממליץ לתקן ציוני מוטוריקה ושפה עד גיל 3 (Pediatrics, 2020).
כן. שכיבה על הבטן בערנות ותחת השגחה מחזקת צוואר, כתפיים וגב, ומכינה להתהפכויות ולזחילה. מתחילים מהימים הראשונים בדקות ספורות, גם על החזה של ההורה, ומגדילים בהדרגה. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על לפחות 30 דקות ביום, מצטבר לאורך היום. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית של 16 מחקרים (4,237 תינוקות) מצאה ששכיבה על הבטן קשורה להתפתחות מוטורית גסה וכללית טובה יותר, למניעת ברכיצפליה (שטיחות רחבה של העורף) וליכולת להתהפך ולזחול. רוב המחקרים תצפיתיים, כך שהראיות עדיין לא חזקות מאוד (Hewitt et al., 2020).
מומלץ לתת לתינוק זמן רצפה רב בהתנועה חופשית, ולא להשאיר אותו זמן רב בישיבה מושענת על כריות או במושבים. היכולת להתיישב לבד מתפתחת מתוך תנועה על הרצפה, לא מתרגול ישיבה סבילית. אולם אם תינוק לא מראה סימנים של יכולה ישיבה סבילית אחרי גיל 6 חודשים -מומלץ לפנות לבירור פיזיותרפיסט התפתחותי שיבדוק מה הקושי. מה אומר המחקר: מחקר אורך מצא שיותר זמן על הבטן ביחס להתנהגויות אחרות קשור להתפתחות מתקדמת יותר ולהשגה מוקדמת יותר של חלק מאבני הדרך, וההפך נמצא לגבי זמן ממושך על הגב (2024).
הליכון לא מלמד ללכת, והוא מקור מוכר לפציעות. גם בקפצונים, נדנדות וטיולונים מומלץ להשתמש לזמן קצר בלבד. המקום הטוב ביותר לתרגול הוא הרצפה. מה אומר המחקר: האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים קובעת שהליכונים לא עוזרים ללמוד ללכת ועלולים לעכב התפתחות, ורוב הפציעות נגרמות מנפילה במדרגות (AAP, 2001). סקירה שיטתית מ-2017 מצאה שהראיות לעיכוב התפתחותי מעורבות, אך אין ראיות לתועלת (Badihian et al., 2017).
סרבול מוטורי שפוגע בתפקוד היומיומי יכול להעיד על הפרעת קואורדינציה התפתחותית (DCD). פונים לרופא הילדים להערכה התפתחותית. הטיפול מתמקד בתרגול משימות תפקודיות שהילד רוצה להצליח בהן (רכיבה על אופניים, תפיסת כדור), ולא רק בתרגילי חיזוק כלליים. מה אומר המחקר: המלצות קליניות בינלאומיות מ-2019 מגדירות את האבחון, ההערכה והטיפול ב-DCD, ומעדיפות גישות מוכוונות משימה (Blank et al., 2019, קישור למאמר שמצטט). מחקר מ-2025 מצא של-38% מהילדים שנראו כמתאימים ל-DCD הייתה בסוף אבחנה אחרת, ולכן חשובה הערכה רפואית (2025).
ברוב המקרים כן. רגליים מקושתות (O) עד גיל שנתיים, ורגלי X בגיל 3-4, הן שלבים צפויים. גם דריכה פנימה נפוצה ומשתפרת לרוב עם הגיל. פונים לבדיקה כשזה חד-צדדי, חמור, מחמיר, מלווה בכאב או בנפילות רבות.
ברוב הפציעות הקלות והבינוניות לא. צילום רנטגן נדרש כשיש חשד לשבר (למשל, אי יכולת לדרוך על הרגל או רגישות מקומית על העצם). MRI נשקל כשיש חשד לקרע משמעותי, חוסר יציבות, או כשאין שיפור אחרי תקופת שיקום. מה אומר המחקר: ברוב מקרי הנקע בקרסול אין צורך בהדמיה, וניתן להחליט לפי כללי אוטווה. בין הטעויות הנפוצות: הדמיה מיותרת, קיבוע מיותר, הימנעות מדריכה ושיקום לא מספיק (2020).
כשיש עיוות ברור, אי יכולת להעמיס בכלל, נימול או חולשה באיבר, איבר קר או כחול, חבלת ראש עם סחרחורת או בלבול, או כאב גב עם שינוי בשליטה על השתן או הצואה.
גידים מגיבים טוב לעומס הדרגתי, ומנוחה מלאה מחלישה אותם. הטיפול מבוסס על תוכנית חיזוק מדורגת של כמה חודשים, ומותר להרגיש כאב קל עד בינוני בזמן התרגול, כל עוד הוא נרגע עד למחרת. מה אומר המחקר: תרגול אקסצנטרי ותרגול במשקל כבד ואיטי (HSR) שיפרו כאב ותפקוד בטווח הקצר והארוך (2018). מטא-אנליזה רשתית מ-2026 על דלקת גיד הפטלה לא מצאה שיטת תרגול עדיפה על HSR, ומסיקה שכמה שיטות עומס מדורג דומות ביעילותן (2026)
כלל ה-10% הוא קו מנחה שמרני, אבל עלייה פתאומית חדה חשובה יותר מהמספר המדויק. מומלץ להתחיל במרחקים קצרים, לשלב הליכה וריצה, ולא לקפוץ בבת אחת לריצה ארוכה מהרגיל. מה אומר המחקר: במחקר עוקבה על כ-5,200 רצים חובבים, הסיכון לפציעת עומס עלה כשריצה בודדת הייתה ארוכה ביותר מ-10% מהריצה הארוכה ביותר ב-30 הימים שקדמו (2025). עם זאת, ניסוי מבוקר ברצים מתחילים לא מצא שתוכנית מדורגת לפי כלל ה-10% מפחיתה פציעות (Buist et al., 2008).
לא. רוב כאבי הגב אינם קשורים לנזק מבני מסוכן ומשתפרים תוך כמה שבועות. מומלץ להמשיך לזוז, ללכת ולחזור בהדרגה לשגרה ולפעילות גופנית. מה אומר המחקר: סדרת המאמרים של The Lancet על כאב גב (2018) מסכמת את ההנחיות העולמיות: טיפול ראשוני ללא תרופות, הסברה שתומכת בניהול עצמי, חזרה לפעילות ותרגול, ושימוש מושכל בתרופות, הדמיה וניתוחים (Foster et al., Lancet 2018).
לרוב לא. ממצאים כאלה נפוצים מאוד גם אצל אנשים שאין להם כל כאב, ושכיחותם עולה עם הגיל, בדומה לשיער שהופך לאפור. הם לא מסבירים לבדם את הכאב ולא קובעים את הפרוגנוזה. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית מ-2015 מצאה שסימני שחיקה בעמוד השדרה נפוצים אצל אנשים ללא תסמינים, ושכיחותם עולה עם הגיל (Brinjikji et al., AJNR 2015). ניתוח של כ-260 דוחות הדמיה של הגב התחתון מצא שכמעט כולם כללו ממצא חסר משמעות קלינית, ורק מיעוטם סומנו בדוח כשפירים (2024).
כשיש חולשה מתקדמת ברגליים, ירידה בתחושה באזור המפשעקה, שינוי בשליטה על שתן או צואה, חום, ירידה במשקל ללא הסבר, כאב לילי קשה שלא משתנה בתנועה, או היסטוריה של סרטן או טראומה משמעותית. מה אומר המחקר: רוב המטופלים עם כאב גב חריף משתפרים באופן משמעותי ב-4 השבועות הראשונים ולא צריכים הדמיה שגרתית. הדמיה נשקלת רק אחרי כ-6 שבועות ללא שיפור, או כשיש חשד למצב חמור (2018).
טיפול בתנועה ובהתפתחות המוטורית של פגים, תינוקות וילדים: שליטת ראש, התהפכויות, ישיבה, זחילה, הליכה, שיווי משקל וקואורדינציה. הטיפול מבוסס משחק ומשלב הדרכת הורים, כדי שהתרגול ימשיך בבית.
פונים לרופא הילדים לקבלת הפניה. האבחון והטיפול ניתנים באישור של נוירולוג ילדים או רופא התפתחותי מטעם הקופה, בדרך כלל במכון להתפתחות הילד. הזכאות בסל הבריאות היא עד גיל 9, ועד גיל 18 לילדים עם נכות התפתחותית סומטית או אוטיזם (כל זכות).
לפי כללי משרד הבריאות, ההמתנה המרבית עד גיל שנה היא 3 חודשים, ומעל גיל שנה 4 חודשים. כשההמתנה חורגת מזה, הקופה עשויה לתת החזר על טיפול פרטי (כל זכות). מכיוון שמדובר בזמן המתנה ארוך, בינתיים אפשר לפנות לפיזיותרפיסטית פרטית, במיוחד כשמדובר בתינוק צעיר מאוד.
לא בהכרח. רוב הפגים צריכים מעקב התפתחותי קבוע והדרכת הורים, והסיכון עולה ככל שהלידה מוקדמת יותר (במיוחד מתחת ל-32 שבועות). פגים עם דימום מוחי, מחלת ריאות כרונית או אשפוז ממושך נמצאים בסיכון גבוה יותר ומקבלים עדיפות. מה אומר המחקר: סקירת Cochrane מ-2024 (כ-3,100 תינוקות) מצאה שתוכניות התערבות מוקדמת לפגים ככל הנראה משפרות תוצאות מוטוריות וקוגניטיביות בינקות, והשיפור הקוגניטיבי נשמר עד גיל הגן. השפעה המוטורית קטנה ולא הוכחה לטווח ארוך (Orton et al., 2024).
מגע עור לעור, מנחים מגוונים בערנות, שכיבה על הבטן תחת השגחה (באישור הצוות הרפואי), מנחים מקופלים שמביאים ידיים לקו האמצע, וקשר עין ושיחה. פיזיותרפיסטית תתאים תרגול נקודתי לתינוק. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית מצאה שתרגול מוטורי יומי שמבצעים ההורים בליווי מטפלת הוא ההתערבות היעילה ביותר לשיפור מוטורי וקוגניטיבי בפגים (Khurana et al., 2020). מטא-אנליזה של 36 ניסויים מצאה השפעה חיובית על מוטוריקה עד גיל שנתיים מתוקן, ובגיל 3 חודשים בעיקר כשהתרגול מוטורי ספציפי (Hughes et al., 2016).
בשלבי ההליכה הראשונים זה נפוץ. כדאי להיבדק כשזה נמשך מעבר לגיל שנתיים, קורה רק ברגל אחת, מלווה בנפילות או כאבים, או כשהילד לא מצליח לעמוד על כף רגל מלאה. הפיזיותרפיסטית תבדוק טווח תנועה בקרסול וסימנים נוירולוגיים. מה אומר המחקר: בגיל 5.5 כ-2% מהילדים בהתפתחות תקינה עדיין הולכים על בהונות, לעומת 41% מהילדים עם אבחנה נוירופסיכיאטרית או עיכוב התפתחותי (2016). סקירה שיטתית מצאה ראיות ראשוניות ליעילות גבסים סדרתיים וניתוח על טווח התנועה בקרסול, אך רק לניתוח יש השפעה מתועדת מעל שנה (van Kuijk et al., 2014). במחקר על 204 ילדים, מבין הטיפולים השמרניים רק סד קרסול (AFO) היה קשור להצלחה (2021).
המפגש הראשון כולל שיחה על הרקע הרפואי, תצפית בתנועה החופשית, בדיקה ולעיתים מבחן מתוקנן. במפגשים הבאים עובדים דרך משחק, על הרצפה ועל הידיים, וההורים משתתפים בכל שלב. כדאי להגיע כשהתינוק ערני ולא רעב, בבגדים נוחים.
לרוב לא. תינוקות בוכים מעייפות, מקור, רעב, או מתנוחה חדשה ולא מוכרת שמאתגרת אותם. מטפלת טובה קוראת את הסימנים של התינוק, נותנת הפסקות ומתאימה את הקצב. אם משהו מרגיש לכם לא נכון, חשוב לומר את זה.
בדרך כלל לא. רוב התרגול נעשה עם מה שיש בבית: מזרן, כרית, צעצועים וגוף ההורה. ציוד ייעודי (מדרסים, סדים, מושב מותאם) נקבע לפי המלצה מקצועית בלבד.
לא תמיד. ההחלטה תלויה בגיל, בסוג הספורט (במיוחד ספורט עם שינויי כיוון), בפציעות נלוות ובתחושת חוסר יציבות בברך. בכל מקרה שיקום מובנה הוא חלק מרכזי, עם ניתוח או בלעדיו. את ההחלטה מקבלים יחד עם האורטופד והפיזיותרפיסטית. מה אומר המחקר: בניסוי KANON על 121 מבוגרים צעירים ופעילים, שיקום עם ניתוח מוקדם לא היה טוב יותר משיקום עם אפשרות לניתוח מאוחר במידת הצורך, וכמחצית מהמשתתפים בקבוצה השנייה לא נזקקו לניתוח תוך 5 שנים (Frobell et al., BMJ 2013). מטא-אנליזה מ-2023 מצאה שניתוח מוקדם לא עדיף באופן ברור בתפקוד, אך מפחית פציעה חוזרת ותחושת של ברך שמתקפלת (2023).
כאב פטלו-פמורלי נפוץ אצל רצים ומתאמנים. הטיפול המרכזי הוא חיזוק שרירי הירך והברך יחד, התאמת עומס הריצה זמנית והסברה. לרוב אין צורך להפסיק לגמרי לרוץ. מה אומר המחקר: הצהרת הקונצנזוס הבינלאומית מ-2018 ממליצה על תרגול, במיוחד שילוב של תרגילי ירך וברך, ועל מדרסים. היא לא ממליצה על מוביליזציות בלבד או על מכשירי חשמל (Collins et al., BJSM 2018).
לא. כאב הוא מערכת הגנה של הגוף, והוא מושפע משינה, לחץ, פחד מתנועה ועומס אימונים, לא רק ממצב הרקמות. בכאב מתמשך (מעל 3 חודשים) מערכת העצבים עלולה להיות רגישה יותר גם אחרי שהרקמות החלימו. הבנה של זה מאפשרת לחזור לתנועה בלי פחד. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית של 13 ניסויים מבוקרים מצאה שהסבר על מדע הכאב (PNE) מפחית כאב ומוגבלות ומשפר תנועה בכאב שרירי-שלדי מתמשך (Louw et al., 2016). מטא-אנליזה על כאב גב כרוני מצאה שההשפעה טובה יותר כשמשלבים את ההסבר עם פיזיותרפיה, ושהתועלת הוכחה בעיקר בטווח הקצר (Wood et al., 2019).
התרגול הטוב ביותר הוא זה שתתמידו בו. אין סוג אחד שעדיף באופן ברור, והעיקר הוא תרגול קבוע עם העלאת עומס הדרגתית. מה אומר המחקר: סקירת Cochrane מ-2021 מצאה ראיות ברמת ודאות בינונית שתרגול כנראה יעיל בכאב גב כרוני לעומת אי טיפול, טיפול רגיל או פלצבו, ותופעות הלוואי היו בעיקר קלות, כמו כאב שרירים (Hayden et al., 2021).
גלי הלם נחקרו בעיקר במצבים כרוניים שלא השתפרו בטיפול רגיל, כמו דלקת של ריקמת כף הרגל (דורבן) וגידים מסוימים. בדרך כלל משלבים אותם עם תוכנית תרגול. מה אומר המחקר: בדלקת ריקמת כף הרגל הכרונית, מטא-אנליזה מ-2024 מצאה ירידה בכאב גם בגלי הלם ממוקדים וגם ברדיאליים (Lippi et al., 2024). במרפק טניסאים לא נמצא שיפור משמעותי קלינית מול טיפול מדומה (2020), ובדלקת גיד הפטלה לא נמצא יתרון על פלצבו (2026).
כשמגיעים לקריטריונים תפקודיים, לא רק כשעבר זמן מסוים. הכוונה לכוח דומה בשני הצדדים, מבחני קפיצה ושינוי כיוון ללא כאב או נפיחות, וביטחון עצמי. חובבים שמשחקים פעם בשבוע צריכים את אותו תהליך, גם אם בקצב שונה. מה אומר המחקר: אחרי ניתוח רצועה צולבת, הסיכון לפציעה חוזרת ירד ב-51% על כל חודש של דחייה עד 9 חודשים. בקרב מי שלא עמדו בקריטריונים 38% נפצעו שוב, לעומת 5.6% בקרב מי שעמדו בהם (Grindem et al., BJSM 2016). בספורטאים צעירים, חזרה לפני 9 חודשים נקשרה לסיכון גבוה פי 7 לקרע נוסף (Beischer et al., JOSPT 2020).
מתיחות סטטיות לבדן לא הוכחו כמפחיתות פציעות. חימום דינמי ותרגילי כוח יעילים יותר. מי שנהנה ממתיחות יכול להמשיך, אבל כדאי להוסיף לצידן חיזוק. מה אומר המחקר: מטא-אנליזה של 25 ניסויים (כ-26,600 משתתפים) לא מצאה תועלת למתיחות, ומצאה שאימוני כוח הפחיתו פציעות לפחות משליש ופציעות עומס כמעט בחצי (Lauersen et al., BJSM 2014). עדכון מ-2018 מצא שעלייה של 10% בנפח אימוני הכוח הפחיתה את הסיכון ביותר מ-4 נקודות אחוז (Lauersen et al., 2018).
כן. FIFA 11+ היא תוכנית חימום של כ-20 דקות עם תרגילי ריצה, כוח, שיווי משקל וקפיצות, והיא זמינה בחינם. היא מתאימה גם לענפי ספורט אחרים עם שינויי כיוון. העיקר הוא לבצע אותה בקביעות. מה אומר המחקר: מטא-אנליזה של ניסויים בכדורגל חובבים וחצי-מקצועי מצאה ש-FIFA 11+ הפחיתה פציעות ב-39% (Thorborg et al., BJSM 2017). מטא-אנליזה מ-2026 מדגישה שההשפעה תלויה בהתמדה בביצוע (Zarei et al., 2026).
פיזיותרפיה מתמקדת במוטוריקה גסה: תנועת הגוף כולו, יציבה, שיווי משקל, הליכה ומערכת השריר והשלד. ריפוי בעיסוק מתמקד במוטוריקה עדינה, ויסות חושי ותפקוד יומיומי (אכילה, לבישה, כתיבה). לעתים קרובות השניים משתלבים.
בדיקה שמצלמת את התינוק שוכב על הגב ונותנת את איכות התנועה הספונטנית שלו, בדרך כלל בגיל 3-5 חודשים מתוקנים. היא לא פולשנית ומשמשת לזיהוי מוקדם של תינוקות בסיכון לשיתוק מוחין. מה אומר המחקר: לפי הנחיה הבינלאומית, לפני גיל 5 חודשים מתוקנים הכלים המנבאים ביותר הם MRI (רגישות 86-89%), GMA (רגישות 98%) ובדיקת HINE (רגישות 90%). זיהוי מוקדם מאפשר התערבות בתקופה שבה המוח גמיש במיוחד (Novak et al., 2017).
ייתכן. טורטיקוליס שרירי מולד הוא קיצור של שריר צוואר אחד (SCM), שגורם להטיה של הראש לצד אחד וסיבוב לצד השני. הטיפול הראשון הוא פיזיותרפיה: מתיחות עדינות, חיזוק, הנחות והדרכת הורים. העדפת צד יכולה לנבוע גם מסיבות אחרות, ולכן חשוב אבחון. מה אומר המחקר: הנחיה הקלינית של איגוד הפיזיותרפיה האמריקני מ-2024 כוללת 17 המלצות למניעה, זיהוי, הערכה וטיפול (Sargent et al., 2024; קישור לסיכום ההנחיה). במחקר על 109 תינוקות, 71% החלימו בפיזיותרפיה בלבד, והתחלה מוקדמת הייתה קשורה באופן מובהק לתוצאות טובות יותר (2025). בקרב מי שהתחילו טיפול שמרני לפני גיל שנה, רוב המכריע השתפרו או החלימו ללא טיפולים מתקדמים יותר (2025).
אבני הדרך מופיעות בטווח רחב של גילאים, ולכן השוואה לתינוק של השכנים מטעה. חשוב לא רק מתי, אלא גם איך: סימטריה, גיוון תנועה והתקדמות רציפה. מה אומר המחקר: מחקר ההתפתחות המוטורית של ארגון הבריאות העולמי עקב אחר 816 ילדים בריאים בחמש מדינות וקבע "חלונות השגה" לשש אבני דרך, מישיבה ללא תמיכה ועד הליכה עצמאית (WHO MGRS, 2006). להליכה עצמאית החלון הוא בערך בין 8 ל-18 חודשים
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר. לרוב ישיבה כזו היא חלק ממגוון תנוחות טבעיות. כדאי לבדוק כשזו התנוחה היחידה שהילד מסוגל לשבת בה, כשיש טונוס נמוך או גבוה, או כאבים. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית מ-2024 לא מצאה ראיות מדעיות שמצדיקות למנוע ישיבת W אצל ילדים בריאים, ולא קשר לדיספלזיה של הירך. מספר המחקרים בנושא קטן מאוד (2024).
מודדים לפי התפקוד: מה הילד מצליח לעשות בבית ובמשחק, לצד מבחנים מתוקננים וטווחי תנועה. התקדמות לא תמיד ליניארית, ותקופות של "דשדוש" בין קפיצות הן נורמליות. אובדן של יכולת שכבר הייתה חייב לקבל התייחסות מיידית.
בימים הראשונים קרח יכול להקל על הכאב, אבל אין ראיות שהוא מזרז את הריפוי. חשוב יותר: להגן על האזור יום-שלושה ימים, להרים את האיבר, להשתמש בחבישה לחוצה, ואז לחזור בהדרגה לתנועה. חום מתאים יותר לשרירים תפוסים בלי פציעה חדה. מה אומר המחקר: המודל PEACE & LOVE מ-2020 מחליף את RICE הוותיק: הגנה, הרמה, הימנעות מנוגדי דלקת, חבישה והסברה בשלב האקוטי, ואחר כך עומס הדרגתי, אופטימיות, פעילות אירובית ותרגול (Dubois & Esculier, BJSM 2020). המודל מסייג שימוש בקרח, וניסוי מבוקר ראשון שמשווה קרח מול קרח מדומה בנקע קרסול נמצא עדיין בשלב פרוטוקול (2026).
מנוחה מלאה נחוצה בדרך כלל רק ימים ספורים. אחר כך מומלץ לחזור לתנועה ברמה שהכאב נסבל (עד כ-3-4 מתוך 10) וחוזר לעצמתו הקודמת עד למחרת. אפשר גם להמשיך להתאמן בשאר הגוף. מה אומר המחקר: סקירת על של 46 סקירות שיטתיות על נקע בקרסול מצאה ראיות חזקות לתנועה מוקדמת, וראיות בינוניות לתרגול ולטיפול מנואלי (Doherty et al., BJSM 2017).
נקע בקרסול הוא הפציעה הנפוצה ביותר בגפה התחתונה, והסיכון לנקע חוזר גבוה. תרגילי שיווי משקל, חיזוק וקפיצות הם הבסיס, ומגן קרסול או קינוע בחזרה לספורט יכולים לעזור. זה נכון גם למי שמשחק כדורסל או פאדל פעם בשבוע. מה אומר המחקר: סקירת העל מצאה ראיות חזקות למגן קרסול וראיות בינוניות לאימון עצבי-שרירי במניעת נקע חוזר (Doherty et al., 2017). לפי סקירה שיטתית, לפחות 6 שבועות של אימון שיווי משקל אחרי נקע הפחיתו באופן משמעותי את הסיכון לנקע חוזר (McKeon & Hertel, 2008).
הן יכולות להקל על כאב שרירי בטווח הקצר, בעיקר כחלק מטיפול שכולל תרגול. הן לא תחליף לתוכנית שיקום פעילה. מה אומר המחקר: מטא-אנליזה על כאב גב כרוני מצאה שמחטים יבשות, במיוחד בשילוב עם טיפולים אחרים, מפחיתות כאב בטווח הקצר, אך לא משפרות מוגבלות (2023). בכאב צוואר עם נקודות טריגר לא נמצא הבדל בין מחטים לבין טיפולים פיזיקליים אחרים (2025). תופעות לוואי קלות (כאב, שטף דם קטן) נפוצות, וסיבוכים משמעותיים נדירים (2026).
אצל חלק מהאנשים המדבקה מקלה זמנית ומשפרת את הביטחון בתנועה. ההשפעה קטנה וקצרת טווח, והיא לא מחליפה חיזוק או תרגול. מה אומר המחקר: מטא-אנליזה מ-2014 מצאה שלקינזיוטייפ פוטנציאל מוגבל להפחתת כאב, שלעתים קרובות אינה משמעותית קלינית (Montalvo et al., 2014). בכאבי כתף לא נמצאה עדיפות על קינוע מדומה או על תרגילים (Celik et al., 2020).
טיפול ידני ועיסוי יכולים להקל על כאב ולאפשר תנועה נוחה יותר, ולכן הם משמשים הרבה כחלק מטיפול. כשהם ניתנים לבד, בלי תרגול פעיל, ההשפעה נוטה להיות קצרה. מה אומר המחקר: הצהרת הקונצנזוס על כאב ברך קדמית לא ממליצה על מוביליזציות בלבד או על מכשירי חשמל, ומעדיפה תרגול או טיפול משולב (Collins et al., 2018). בנקע בקרסול, ההנחיה מעדיפה תוכניות תרגול מונחות על פני טיפולים סביליים (Vuurberg et al., 2018).
הסיכון לקרע חוזר בהמסטרינג גבוה. חיזוק אקסצנטרי של השריר, כמו תרגיל נורדי (Nordic hamstring), וחזרה מדורגת לספרינטים הם הבסיס למניעה. מה אומר המחקר: סקירה שיטתית של 8,459 ספורטאים מצאה שהכללת תרגיל נורדי בתוכניות מניעה מפחיתה בחצי את שיעור פציעות ההמסטרינג (van Dyk et al., BJSM 2019; צוטט ב-Behan et al.).
להתחיל בעומס נמוך ממה שנראה לכם נכון, להוסיף פעמיים בשבוע אימון כוח, ולתת לגוף לפחות יום מנוחה בין אימונים עצימים. קפיצה חדה מפעילות מועטה למשחק תחרותי היא מצב קלאסי לפציעה. מי שיש לו מחלות רקע (לב, לחץ דם, סוכרת) כדאי שיתייעץ עם רופא לפני. מה אומר המחקר: במחקר הרצים של 5,200 משתתפים, שגילם הממוצע היה כ-46, 35% נפצעו במהלך 18 חודשים, והסיכון עלה בעיקר בעקבות ריצה אחת ארוכה מהרגיל (2025). אימוני כוח הם האמצעי המניעתי עם הראיות החזקות ביותר בקרב גילאי 12-40 (Lauersen et al., 2018).
סימנים נפוצים לבדיקה: העדפת צד קבועה של הראש, שימוש ביד או רגל אחת יותר מהשנייה, גוף רפוי מאוד או נוקשה מאוד, איחור משמעותי באבני דרך או אובדן של יכולת שכבר הייתה. אבן דרך אחת באיחור קל היא לרוב סיבה להתייעצות, לא אבחנה. אובדן מיומנות (רגרסיה) מצדיק פנייה מיידית לרופא.
לא. אפשר לפנות ישירות, אך מומלץ לעדכן את רופא הילדים. כדאי לברר מה הביטוח המשלים מחזיר, כי לעיתים נדרשת הפניה לצורך ההחזר.
הרבה תינוקות מדביקים פער קטן לבד. עם זאת, התערבות מוקדמת בדרך כלל קצרה ויעילה יותר, והערכה אחת יכולה להרגיע או לתת כלים. אם יש דאגה מתמשכת, עדיף לבדוק מוקדם. מה אומר המחקר: בסקירות על פגים, השיפור המוטורי והקוגניטיבי נמדד בעיקר כשההתערבות התחילה בשנה הראשונה (Orton et al., 2024). בטורטיקוליס ובפלגיוצפליה, התחלה מוקדמת היא המנבא החזק ביותר להצלחה (2025; 2025).
ברוב המקרים לא. שטיחות של הראש (פלגיוצפליה) נפוצה מאוד מאז המלצת השינה על הגב, ומשתפרת עם הגדילה. הטיפול הראשון הוא שינוי תנוחות, שכיבה על הבטן וטיפול בטורטיקוליס אם יש. קסדה נשקלת במקרים חמורים או כשאין שיפור. מה אומר המחקר: ניסוי מבוקר אקראי על 84 תינוקות בני 5-6 חודשים עם שטיחות בינונית-חמורה מצא שבגיל שנתיים צורת הראש הייתה זהה עם קסדה ובלעדיה. כל ההורים בקבוצת הקסדה דיווחו על תופעות לוואי (van Wijk et al., BMJ 2014). סקירה שיטתית מ-2026 מסיקה שקסדה כנראה מזרזת את התיקון במקרים בינוניים-חמורים, אך לא משנה בבירור את התוצאה בטווח הארוך (2026). בשני המסלולים, התחלה מוקדמת היא המנבא החזק ביותר לשיפור (2025).
לא בהכרח. חלק מהתינוקות מדלגים על זחילה על ארבע או נעים בדרכים אחרות (זחילת גחון, הזדחלות על הישבן). כדאי לבדוק אם אין שום ניידות עצמאית, אם יש אי-סימטריה, או אם התינוק לא נשען על הידיים.
אצל פעוטות כף רגל שטוחה וגמישה היא חלק מההתפתחות התקינה, והקשת מתפתחת לאורך העשור הראשון. כשאין כאב, עייפות מהירה או קשיחות, בדרך כלל אין צורך במדרסים. מומלץ לעודד הליכה יחפה על משטחים מגוונים. מה אומר המחקר: סקירת Cochrane (16 ניסויים, 1,058 ילדים) מצאה שלמדרסים מותאמים אישית לילדים בריאים עם רגל שטוחה גמישה ללא כאב אין בסיס מחקרי (Evans et al., 2022). סקירה שיטתית נוספת מצאה שהקשת משתפרת עם הגיל בלי קשר לסוג הנעל (Choi et al., 2020). כשיש כאב, מדרסים ותרגילים עשויים לעזור (הנחיה קלינית, 2026).
טונוס נמוך (היפוטוניה) פירושו התנגדות נמוכה של השרירים לתנועה פסיבית, ולא בהכרח חולשה. זה תיאור ולא אבחנה, ויש לו סיבות רבות, משונות קלה ועד מצבים נוירולוגיים או גנטיים. ההערכה הרפואית קובעת את הסיבה, והפיזיותרפיה מתמקדת ביציבות, שיווי משקל והתקדמות באבני הדרך.
זה תלוי בסיבת הפנייה ובגיל. טורטיקוליס קל יכול להסתדר בתוך כמה שבועות עד חודשים, ועיכוב התפתחותי או מצב נוירולוגי דורשים ליווי ארוך יותר. התדירות נעה בדרך כלל בין פעם בשבוע לפעם בכמה שבועות, לצד תרגול יומי בבית. מה אומר המחקר: בטורטיקוליס, ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, התוצאות טובות יותר, ופחות ילדים נזקקים לבוטוקס או לניתוח (2025).
התרגול הביתי הוא עיקר הטיפול. עדיף לשלב את התרגילים בשגרה (החתלה, האכלה, משחק) כמה פעמים ביום לכמה דקות, מאשר אימון ארוך אחד. בקשו מהמטפלת דף או סרטון של התרגילים. מה אומר המחקר: בתינוקות אחרי ניתוח לב, מי שקיבלו יותר מ-15 דקות ביום של שכיבה על הבטן בבית השתפרו מוטורית יותר ממי שקיבלו פחות (2021). מעקב מומלץ גם להורים: סרטון חודשי קצר של אותה תנועה הוא דרך טובה לראות התקדמות.
כדאי להתייעץ עם רופא או רוקח. הם יכולים להקל על כאב ונפיחות לטווח קצר, אבל יש שאלה פתוחה אם הם מעכבים את תהליך הריפוי הטבעי. מה אומר המחקר: הנחיה הקלינית ההולנדית לנקע בקרסול ממליצה על זהירות בשימוש בנוגדי דלקת, כי הם עלולים לדכא את הריפוי הטבעי (Vuurberg et al., BJSM 2018).
זו החלטה שמקבלים עם רופא. הראיות מעורבות ותלויות בסוג הפציעה. זריקה אינה מחליפה שיקום: הגיד עדיין צריך עומס הדרגתי כדי להתחזק. מה אומר המחקר: בניסוי מבוקר ב-JAMA על מרפק טניסאים, זריקת סטרואידים הובילה לתוצאות גרועות יותר אחרי שנה מזריקת פלצבו, וליותר הישנות של הכאב (54% מול 12%) (Coombes et al., JAMA 2013). מטא-אנליזה מ-2024 לא מצאה יתרון ל-PRP על פלצבו בדלקת גיד אכילס (2024). במטופלים שלא הגיבו לטיפול שמרני, PRP הפחית כאב במידה מסוימת ב-6 וב-12 חודשים (2025).
הטיפולים עם הכי הרבה חוות דעת אצל חדווה ארז ב-MedReviews: טיפול בכאבי גב - 4, שיקום לאחר שבר בכף היד - 2, פיזיותרפיה לכאבים במפשעה ואגן - 2.
ניתן להגיע לחדווה ארז דרך:פרטי. מומלץ לוודא את ההסדר ואת גובה ההשתתפות העצמית מול הקופה או חברת הביטוח לפני הביקור.
ניתן ליצור קשר עם חדווה ארז בטלפון: 0554555801.
מרפאה של חדווה ארז נמצאת בסוקולוב 46 כיכר המושבה קומה 5, הוד השרון.
מרפאה של חדווה ארז עוסקת בפיזיותרפיה, פיזיותרפיה התפתחותית.
במשרד של חדווה ארז ניתן לקבל שירות בשפות: עברית, אנגלית.
ניתן לקבוע פגישה עם חדווה ארז באמצעות 0554555801 או באמצעות אימייל.
השירות הניתן באמצעות האתר אינו שירות רפואי. תיעוד ומידע רגיש יש למסור לרופאים בלבד.
אודות
MedReviews היא אינדקס לרופאים המתקדם והאמין בישראל המרכז מידע וחוות דעת מאומתות על רופאים ומרפאות. המערכת, המהווה חלק מקבוצת אתרי חוות הדעת המובילה בישראל, מחברת בין מטופלים המחפשים טיפול רפואי איכותי לבין רופאים מומלצים ומובילים. אנו עושים זאת באמצעות טכנולוגיית אימות קפדנית ("חכמת ההמונים") ומנגנוני סינון מתקדמים, המספקים שקיפות מלאה בעולם הרפואה ומאפשרים בחירה מושכלת.
ניווט
יצירת קשראודות MedReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותמאמרים רפואיםגלריית תמונותיצירת פרופיל רופא.הכניסה לאזור אישירופאים מומחים
רופאי עור ומיןגינקולוגיםאורתופדיםרופאי עינייםמנתחים פלסטייםקרדיולוגיםרופאי אף אוזן וגרוןפסיכיאטריםכירורגים כללייםאונקולוגיםרופאי אסתטיקהרופאי שינייםמדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי והבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים בלבד הם אינם תחליף לייעוץ רפואי מקצועי ואין להסתמך עליהם כייעוץ כאמור. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש