מוות של ספורטאי הוא מוות בר מניעה

מוות של ספורטאים הוא דבר נורא! בארה”ב מת כל 3 ימים ספורטאי באופן פתאומי ובארץ העיתונים מלאים בסיפורים. המקרה האחרון באשדוד מזעזע את הנשמה וממחיש את חשיבות הנושא ואיתו השאלה העיקרית האם היה אפשר למנוע את המקרה? ואם כן למה לא כולם נבדקים?

התשובה קצת ארוכה אבל בקצרה…כן! אפשר למנוע חלק גדול ממקרים אילו.

תת ההתמחות בקרדיולוגיית ספורט צמחה מתוך ההבנה שחשוב להמשיך בפעילות ספורטיבית אולם יש למזער עד כמה שניתן את הסיכונים שבה.באירופה ובעיקר באיטליה הצליחו להוריד את תמותת הספורטאים בכ-90%!!! המאמר המכונן בנושא הוא של הבוס שלי באיטליה פרופ. דומניקו קוראדו אתם יכולים לקרוא לבד אבל הגרף מדבר בפני עצמו

בארה”ב פורסמו בשנים האחרונות מאמרי עמדה חשובים והנחיות ברורות המחייבים שיתוף קרדיולוג ספורט בצוות המחליט על הבטיחות שבפעילות ספורט תחרותית לספורטאי ובשעה טובה בשנת 2017 הוצאו הנחיות לגבי התמחות ספציפית בתחום

(JACC VOL . 70 , NO. 15 , 2017 Baggish et al. OCTOBER 10 , 2017 Sports Cardiology: A Core Curriculum)

….בישראל אנחנו עדיין לא שם, עוד אין חובה ולכן כולם מתנערים מאחריות כמו שאמר לי אחד המאמנים כאשר הפנתי את תשומת ליבו לנושא”….מה אני אמא שלו..?”

מה ידוע היום?

היום כבר ידוע שסיבות המוות ממקור לבבי בספורטאים ניתנות לבדיקה וגם כאשר לא מוצאים את הסיבה מיד ,היא מתגלה בהמשך ואפשר להגדירה באחת משתי צורות :

א. בעיה מבנית מולדת או נרכשת

ב. הפרעה חשמלית מולדת או נרכשת.

המחקר האחרון מקנדה הדגים שוב את הנושא בו סיבות לא מוסברות הופכות בחלקן הגדול למוסברות כאשר בודקים בצורה יסודית

אז מה כדאי לעשות? ומי חשוב שיבצע זאת?

1. אקג– המכשיר אותו מכשיר, אבל הפיענוח מאד שונה בין רופאים שונים. יש יתרון גדול בפיענוח של מומחה להפרעות קצב (אלקטרופיזיולוגיה) בילדים ובספורטאים. מתוך ההבנה שהאקג כל כך חשוב יצאו הנחיות ב2017 שמגדירות מה תקין ומה לא בספורטאים אבל החלק החשוב ביותר נמצא בפרטים הקטנים….
2. אקו לב– בדיקה במכשור חדשני המאפשר הדמיה של הלב ותלויה ב-2 מרכיבים ,יכולת המכשור ויכולת המבצע. . בחלק מקופת חולים מתבצע באופן מהיר בלי שימת לב מספקת לפרטים אנטומים שהם מאד חשובים מבחינת ספורטאים כגון מוצא העורקים הכליליים, או מבנהו הפנימי של החדר הימני בלב. האקו הוא כל כך עקרוני שהערכים התקינים שונו עבור ספורטאים שהלב שלהם רחב יותר ולפעמים גם עבה יותר.
3. מבחן מאמץ מקסימאלי– תרשים אקג המתבצע בזמן פעילות גופנית ומאפשר בידיים הנכונות לזהות הפרעות קצב ומחלות בשריר הלב בילדים. גם כאן ההבדל בין בדיקה לבדיקה תהומי. בקופות החולים רב המקומות אינם מביאים את האדם ליכולת המקסימאלית אלא ל-85 אחוזים מהדופק הצפוי לגיל למרות ההנחיות הברורות בנושא ,זה לא קרוב למאמץ אותו הוא מבצע .וכך חלק גדול מיתרונות הבדיקה אובד לו.

מה עושים אם הנורא מכל התרחש במשפחתך?

הגדרה ברורה כבר משנת 2014 : ( HRS/EHRA/APHRS Expert Consensus Statement 2014 )

1. מוות פתאומי ולא מוסבר המתרחש בפרט מעל גיל שנה
2. מוות פתאומי ולא מוסבר יחד עם תשובה פתולוגיתוטוקסיקולוגיתשלילית מוגדר מוות פתאומי אריתמי

הערכה:

היסטוריה פרטית ומשפחתית וכן נסיבות המוות יאספו מכל קורבן

מומחה במחלות לב ישלול המצאות מיקרוסקופית של מחלה לבבית מבנית

איסוף דם או רקמות לבירור מולקולארי וגנטי בנתיחה שלאחר המוות מומלצת

בירור גנטי מולקולארי מדגימות רקמות בחיפוש אחר מקור אריתמי יכול להועיל

טיפול:

• הערכה משפחתית גנטית של קרובים מדרגה ראשונה של הקורבן מומלצת כאשר נמצאה מוטציה ידועה בקורבן
• הערכה של קרובי משפחה מדרגה ראשונה על ידי אק”ג במנוחה כולל חיבורים חזה ימניים גבוהים , מבחן מאמץ, אקו לב מומלצים בתיעדוף נשאים וקרובי משפחה עם פלפיטציות,הפרעות קצב או התעלפות
• מומלץ מעקב קליני לבני משפחה צעירים היכולים להתבטא במחלתם מאוחר יותר
• הערכת קרובי משפחה מדרגה ראשונה בעזרת SAECG, CMRI ותבחינים פרובוקאטיבים עם תרופות אנטי אריתמיות מסוג IC יכולה להועיל
• ניתן לשקול הערכה בעזרת תבחין הזלפת אפינפרין

פרוטוקול בירור ראשוני:

צריך לכלול: היסטוריה משפחתית, אישית ושל הנפטר, אקג במנוחה, מבחן מאמץ ,הולטר 24 שעות SAECG , אקו לב

במקרים ספציפים:

תבחינים פרובוקאטיבים עם חוסמי תעלות נתרן ו/או אפינפרין ,CMRI, בירור גנטי

כי מוות של ספורטאי הוא מוות בר מניעה!