מחלות ריאה|15 בנובמבר 2026
מומחה במחלות ריאה בירושלים ובראש פינה
דלקת ריאות (פנאומוניאה - Pneumonia) היא מחלה זיהומית הפוגעת ברקמת הריאה, וליתר דיוק - בנאדיות (Alveoli), אותם שקיקי אוויר זעירים הממוקמים בקצה הסימפוניות (צינורות הנשימה).
נאדיות הריאה אחראיות על חילוף הגזים בתהליך הנשימה. במצב תקין, הן קולטות את החמצן מהאוויר שנשאף פנימה, ומעבירות אותו לזרם הדם.
כשמתפתחת דלקת ריאות, הנאדיות מתמלאות בנוזלים המקשים על חילופי הגזים וקליטת החמצן. עקב כך, נפגעת יכולת העברת החמצן לרקמות באיברים ובמערכות הגופניות השונות.
כתוצאה מכך, עלולים להופיע תסמינים אופייניים כמו קוצר נשימה, לחץ בבית החזה, שיעול, ליחה מוגברת, וכן תסמינים מערכתיים כמו חום, עייפות ותחושה כללית רעה.
תוכן עניינים
דלקות ריאה עלולות להיגרם כתוצאה מזיהום חיידקי, ויראלי או פטרייתי. לעיתים המחלה תופיע כסיבוך של מחלה זיהומית אחרת כמו, שפעת או קורונה.
המחלה שכיחה יותר בקרב אוכלוסיות הסיכון הבאות:
קבוצות הסיכון הללו מצויות גם בסיכון מוגבר לפתח מחלה קשה המצריכה לעיתים אשפוז בבית החולים.
מאחר שמדובר במחלה זיהומית שנגרמת על ידי מזהם חיצוני (פתוגן), היא עלולה להיות מידבקת.
אופן ההדבקה הוא במגע ודרך רסס טיפתי (שיעול ועיטוש), אך יכולת ההדבקה משתנה בהתאם לפתוגן המחולל את המחלה.
ככלל, דלקת ריאות על רקע שפעת או קורונה מידבקת יותר בהשוואה לדלקת ריאות חיידקית.
משך הזמן שבו דלקת הריאות מידבקת תלוי גם כן בפתוגן. בדרך כלל, המחלה מידבקת כל עוד מופיעים תסמיני המחלה הזיהומית, ועד 3 ימים לאחר הטיפול האנטיביוטי המתאים.
כדי להקטין את פוטנציאל ההדבקה, מומלץ להקפיד על שגרת היגיינה הכוללת רחצת ידיים תכופה (בייחוד לאחר שמתעטשים, משתעלים או מקנחים את האף) ואוורור החללים בבית.
בדרך כלל אין צורך להישאר בבידוד אם חולים בדלקת ריאות, אך מומלץ להימנע ממגע עם אנשים הסובלים ממחלות כרוניות ודיכוי חיסוני.
תסמיני דלקת ריאות עלולים לכלול:
סוג התסמינים וחומרתם משתנים בהתאם לסוג הפתוגן שגרם למחלה ולתגובה האינדיבידואלית של גוף המטופל.
בדרך כלל התסמינים מתפתחים במהרה בתוך יום או יומיים, אך לעיתים המחלה תתפתח באיטיות רבה יותר לאורך כמה ימים.
התסמינים הנפוצים ביותר הם שיעול וחום, אך לעיתים קרובות מופיעים גם קשיי נשימה המתוארים לרוב כתחושה של מחסור באוויר.
במקרים קלים יחסית, המחלה יכולה להתבטא בתסמינים קלים של שיעול וליחה, ללא חום. במצבים קשים יותר, עלולה להופיע כל קשת התסמינים.
לגיל החולה יכולה להיות השפעה על ההסתמנות הקלינית. אצל קשישים תופיע לעיתים דלקת ריאות ללא חום או דלקת ריאות ללא שיעול, אלא תסמינים כמו בלבול, חולשה וירידה בתפקוד.
בנוסף, תסמיני המחלה יכולים להיות דומים לאלו של מחלות אחרות בבית החזה, כמו דלקת סימפונות חריפה (ברונכיטיס), ביטוי להחרפת מחלת ריאה כרונית, או מחלות מדרכי הנשימה העליונות. לכן, חשוב לבצע אבחנה מבדלת מקיפה בעת האבחון הרפואי.
דלקות ריאה אצל תינוקות, פעוטות וילדים צעירים מופיעות לרוב על רקע זיהום נגיפי (ויראלי), ולא חיידקי או פטרייתי.
מאחר שילדים נכללים בקבוצת הסיכון (בשל חוסר הבשלות של מערכת החיסון), נהוג לנקוט משנה זהירות בטיפול במחלה. בכפוף לחומרת המחלה ולמצבו הקליני של הילד, עשויים להמליץ על אשפוז לצורך מתן חמצן וטיפול תומך.
במקרים של מחלה חיידקית, עלולים להתפתח סיבוכים כמו דלקת אוזניים, ואף מצבים מסוכנים יותר כמו דלקת קרום המוח וזיהום בדם, אשר מחייבים טיפול דחוף.
סיווג דלקות ריאה מתבסס על סוג הפתוגן, כלומר מחולל המחלה. ישנן דלקות ריאה חיידקיות, נגיפיות (ויראליות) ופטרייתיות. במיעוט המקרים, דלקת הריאה נגרמת משאיפת חומרים מסוימים.
| סוג דלקת ריאות (סיווג לפי פתוגן) | פירוט |
|---|---|
| דלקת ריאות חיידקית בקהילה | נגרמת בעיקר על ידי פנאומוקוק (סטרפ פנאומוניה), המופילוס אינפלואנזה או מיקופלזמה/לגיונלה. |
| דלקת ריאות חיידקית במאושפזים/מדוכאי חיסון | נגרמת גם על ידי הנ"ל וכן על ידי סטפילוקוקוס אאוראוס, קלבסיאלה, אי.קולי, ופסאודומונס אירוגינוזה. |
| דלקת ריאות נגיפית (ויראלית) | נגרמת מנגיפים (וירוסים) כמו RSV, קורונה ושפעת |
| דלקת ריאות פטרייתית | דלקת ריאות על רקע פטרייתי היא סוג נדיר יחסית,מופיעה בעיקר במדוכאי חיסון. לעיתים תיתכן חשיפה לפטריות מחוללות דלקות ריאה באזורים בעולם כמו אפריקה או דרום ומרכז אמריקה |
| דלקת ריאות שאיפתית/אלרגית | נגרמת משאיפת חומר הגורם לפגיעה ריאתית. המחלה עלולה להיגרם למשל משאיפת קיא, עשן, אבק, עובש וכימיקלים. לעיתים הדלקת ברקמת הריאה תיגרם כתוצאה מתגובה אלרגית לגורם הזר, בעיקר במקרים של חשיפה מתמשכת לנבגים באוויר |
האבחון הראשוני של דלקת ריאות יתבצע על ידי רופא המשפחה או רופא הילדים בקהילה, לעיתים בהתייעצות עם רופא ריאה, ובמקרים קשים יותר בבית החולים.
תהליך האבחון הקליני מתחיל באנמנזה רפואית מקיפה, שבמהלכה המטופל מתושאל לגבי התסמינים. בהמשך לכך, תתבצע בדיקה פיזיקלית הכוללת הקשבה לריאות באמצעות סטטוסקופ.
רצוי לבצע צילום חזה לאישוש האבחנה או לשלילתה. אם אכן קיימת דלקת ריאות, הרופא יבחין בצילום הרנטגן בתסנין ריאתי, כלומר באזור שבו הנאדיות מלאות בנוזל.
לעיתים יידרשו גם בדיקות מעבדה כמו ספירת דם עם בדיקת מדדי דלקת (CRP) ותרביות ליחה.
חשוב לדעת: לעיתים דלקת הריאות תהיה קשה לאבחון, בעיקר בשלביה המוקדמים. רצוי לאשרר את האבחנה באמצעות צילום חזה, ולמדוכאי חיסון (אשר ספירת תאי הדם הלבנה שלהם נמוכה) יש לבצע CT חזה.
ללא טיפול מתאים ובזמן, דלקת הריאות עלולה להחריף ולהפוך למחלה קשה, ואף קטלנית.
הסיבוכים האפשריים והמסוכנים ביותר הם אי-ספיקה נשימתית (שלעיתים תצריך הנשמה מלאכותית) ואלח דם (ספסיס).
במקרה של זיהום בקרום הריאה, נדרש ניקוז יזום של קרומי הריאה שהתמלאו במוגלה.
עם זאת, במרבית המקרים, בהם מבוצעת האבחנה בזמן, ניתן להגיע להחלמה מלאה מדלקת ריאות חיידקית, נגיפית או אחרת, ללא סיבוכים משמעותיים או נזק ארוך טווח לרקמת הריאה.
הטיפול בדלקת ריאות משתנה בהתאם לסוג הדלקת, כלומר האם היא מופיעה על רקע חיידקי, נגיפי או אחר.
זיהום חיידקי לרוב ניתן לטיפול באמצעות אנטיביוטיקה. גם במחלה נגיפית, במקרים מסוימים, הטיפול האנטיביוטי יינתן כדי לטפל בזיהומי משנה.
במקרים של דלקת ריאות מהקהילה, טיפול אנטיביוטי עשוי להינתן בבית בכדורים מסוג אחד או שניים או לווריד בבית החולים או באשפוז יום. התרופות הנפוצות ביותר הן זטו, רוקסו, זינאט, אוגמנטין, וטאבניק.
בהתאם להמלצה הרפואית, ניתן יהיה להשתמש במשככי כאבים ומורידי חום גנריים כמו פרצטמול ואיבופרופן. יש להקפיד על מנוחה מספקת ושתייה מרובה כדי לאפשר התאוששות מרבית.
*סוג ואופן הטיפול נקבעים על ידי הגורם הרפואי המטפל לפי מצב המטופל, חומרת המחלה ושיקול הדעת הקליני.
אין טיפול טבעי מוכח שעוזר לרפא דלקת ריאות, אך ניתן להשתמש באמצעים ביתיים כמו שתיית תה חם עם לימון ודבש או נטילת סירופים מכייחים מחומרים צמחיים.
אם רוצים, אפשר להיעזר בטיפולים תומכים מהרפואה המשלימה והאינטגרטיבית, לרבות רפואה סינית, רפואה יפנית ואירוודה.
שימו לב: הטיפולים הללו אינם מהווים תחליף לטיפול האנטיביוטי, אלא הם עשויים לספק הקלה סימפטומטית וזמנית בלבד.
משך הזמן הדרוש להחלמה מלאה מדלקת ריאות תלוי בסוג המחלה, במידת חומרתה ובמצבו הקליני של המטופל לפני כן, כמו גם בהיענות המטופל לטיפולים שהומלצו. {#chapter-14}
חום הגוף בדלקת ריאות חיידקית המטופלת כראוי יחזור לנורמה תוך 3 ימי אנטיביוטיקה. אם לא כך, יש צורך בהערכה של האבחנה ובדיקות לאיתור סיבוכים אפשריים. שיפור ניכר בתסמינים האחרים יקרה תוך כ5-7 ימים.החלמה מלאה לרוב נמשכת כמה שבועות. לעיתים יש צורך לוודא החלמה ושיפור מלא על ידי צילום חזה המבוצע כ3-4 שבועות לאחר האירוע.
כדי למנוע דלקות ריאה, מומלץ להתחסן לפי תוכנית חיסונים מותאמת אישית לפי גיל, מצב רפואי ומחלות רקע.
עבור כלל האוכלוסייה, ההמלצה היא להתחסן מדי שנה כנגד נגיף השפעת, החל מגיל חצי שנה. מלבד זאת, קיים גם חיסון ייעודי לחיידק הפנאומוקוק הניתן בהתאם לגיל ולמחלות הרקע.
חשוב לדעת: דלקת ריאות בעבר איננה מבטיחה חיסוניות בהמשך.
כדאי לפנות לבדיקת רופא אם מופיעים תסמינים המעלים חשד לדלקת ריאות, כמו שיעול, קוצר נשימה, נשימה ודופק מואצים, במיוחד אם מלווים בחום, צמרמורת ואפטיות כללית.
אופן הטיפול במחלה תלוי בפרמטרים כמו הגורם לה, מידת החומרה שלה ומצבו הרפואי של המטופל. ככלל, נהוג לטפל בתרופות אנטיביוטיות.
במקרים מסוימים, המחלה המקורית למעשה לא עברה לחלוטין, אלא התרחשה הקלה זמנית בתסמינים, עם החמרה שבאה לאחריה. במקרים אחרים, דלקת ריאות אכן חזרה ואז היא תיקרא "דלקת ריאות חוזרת" (Recurrent Pneumonia). מצב זה עלול להתרחש בעיקר אצל מטופלים המתמודדים עם מחלות ריאה כרוניות או חיסוניות מוחלשת. אם דלקת הריאות מופיעה באותו מיקום בריאה, יש לחשוד בליקוי אנטומי בדרכי הנשימה, כמו גוף זר או גידול ריאתי.
האבחנה אפשרית במקרים מסוימים על ידי רופא המשפחה בקהילה על בסיס אנמנזה ובדיקה גופנית. אולם, אם ניתן להשגה, רצוי לאשרר את האבחנה על ידי צילום חזה.
שיעול שארי, כלומר שיעול שנותר לאחר ההחלמה הראשונית מדלקת ריאות, עלול להימשך גם לאחר שיפור החום והתסמינים האחרים. אם השיעול הוא התסמין היחיד שנשאר מדלקת הריאות, ניתן לטפל שבוע ימים על ידי פרדניזון וקודאין.
אם השיעול נמשך למעלה משלושה שבועות, יש לבצע בירור לאפשרות של אבחנה אחרת גם אם בתחילה אובחנה דלקת ריאות.
רצוי לשוב לפעילות שגרתית הכוללת אימוני ספורט באופן הדרגתי ובהתאם ליכולת האישית, תוך הקשבה לגוף והימנעות מעומסי יתר.
ברונכיטיס היא דלקת סימפונות, לרוב על רקע ויראלי. בעוד שדלקת ריאות מערבת את רקמת הריאה ונגרמת על ידי מכלול הגורמים (חיידקים, וירוסים או פטריות). על כן, ברונכיטיס היא לרוב קלה יותר וללא סיכון בעוד שדלקת ריאות היא מחלה זיהומית עמוקה יותר הדורשת התערבות אנטיביוטית והשגחה.
מאמר זה נכתב ע"י פרופ' רפאל ברויאר, מומחה במחלות ריאה.
השירות הניתן באמצעות האתר אינו שירות רפואי. תיעוד ומידע רגיש יש למסור לרופאים בלבד.
אודות
MedReviews היא אינדקס לרופאים המתקדם והאמין בישראל המרכז מידע וחוות דעת מאומתות על רופאים ומרפאות. המערכת, המהווה חלק מקבוצת אתרי חוות הדעת המובילה בישראל, מחברת בין מטופלים המחפשים טיפול רפואי איכותי לבין רופאים מומלצים ומובילים. אנו עושים זאת באמצעות טכנולוגיית אימות קפדנית ("חכמת ההמונים") ומנגנוני סינון מתקדמים, המספקים שקיפות מלאה בעולם הרפואה ומאפשרים בחירה מושכלת.
ניווט
יצירת קשראודות MedReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותמאמרים רפואיםגלריית תמונותיצירת פרופיל רופא.הכניסה לאזור אישירופאים מומחים
רופאי עור ומיןגינקולוגיםאורתופדיםרופאי עינייםמנתחים פלסטייםקרדיולוגיםרופאי אף אוזן וגרוןפסיכיאטריםכירורגים כללייםאונקולוגיםרופאי אסתטיקהרופאי שינייםמדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי והבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים בלבד הם אינם תחליף לייעוץ רפואי מקצועי ואין להסתמך עליהם כייעוץ כאמור. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש