מתי לפנות לרופא תעסוקתי?

אילו בעיות עוזר לפתור רופא מומחה לרפואה תעסוקתית?

חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית נדרשת בכל מקרה של חשיפה פוטנציאלית לגורמי סיכון בעבודה, המלצות להתאמת תנאי העבודה לבעיות רפואיות של העובד, ויש מקרים בהם התערבות של מומחה כזה חשובה ואף עשויה להיות מכרעת:

• בתביעות לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, מחלת מקצוע, קביעת דרגת אובדן כושר עבודה בגין נכות כללית, המלצות לתוכנית שיקום תעסוקתי במקום העבודה.
• הערכת מומחה להגשת תביעה על אובדן כושר עבודה מלא/חלקי לחברות ביטוח/קרנות פנסיה.
• כל מקרה אחר בו חשוב לקבוע את היכולת התפקודית וההתאמה (או אי ההתאמה) למקצוע מסוים או לתפקיד (לא תמיד אנשים באותו מקצוע בתפקידים שונים מבצעים משימות זהות ונחשפים לעומס עבודה זהה). לעיתים, כאשר רופא נשים אינו יכול להגיע למסקנה לגבי הצורך בהמלצות להתוויות מוחלטות לשמירת הריון עבור הביטוח הלאומי או חברת ביטוח פרטית, הוא מפנה את האישה העובדת לרופא תעסוקתי להתייעצות האם אופי עבודתה מהווה התוויה יחסית לחופשת הריון בתשלום והביטוח הלאומי/חברת הביטוח מקבלים החלטה על הצדקת חופשת הריון בתשלום בהתבסס על חוות דעת זו.
• כל תהליך קביעת אובדן כושר העבודה ו/או הגשת התביעה מתחיל בדרך כלל בקבלת אישור רפואי על אובדן כושר עבודה/אובדן כושר השתכרות מסיבות בריאותיות. כדי לקבל חוות דעת זו, על העובד השכיר/עצמאי לפנות לרופא תעסוקתי.

אם כן, חשיבות חוות דעת כזו ברורה, אבל איך מגיעים לרופא תעסוקתי?

אתה יכול לעבור בדיקה אצל רופא תעסוקתי בקופת חולים או באופן פרטי. במסגרת סל שירותי הבריאות, מומחה לרפואה תעסוקתית בקופת חולים מקבל רק מטופלים שיש להם יחסים משפטיים של "עובד-מעסיק"(עצמאי נדרש להציג אישור על תשלומים קבועים לביטוח לאומי, ועובד שכיר נדרש לאישור בכתב על העסקה מהמעסיק). במקרים חריגים, רופא תעסוקתי של קופת חולים יכול לתת חוות דעת רפואית למטופל עד 3 חודשים לאחר פיטוריו.

לבדיקה כזו אתה מגיע רק בהפניה מהרופא המטפל (רופא משפחה או מומחה), בהפניה מהמעסיק או מוועד העובדים.

בניגוד לרופאים המתמחים בתחומים שונים ברפואה ובעלי ידע נרחב ברפואה, רופא תעסוקתי חייב להכיר היטב את המאפיינים של מקצועות שונים, תהליכי ייצור וגורמים מזיקים פוטנציאליים בהתאם לטכנולוגיית הייצור. בנוסף, על המומחה להיות בעל ידע מעמיק במגוון נושאים כמו אבחון מחלות מקצוע, חוקי עבודה הנוגעים לבריאות האוכלוסייה העובדת, תקנות משרד העבודה, אפידמיולוגיה תעסוקתית, הערכת סיכונים מקצועית בתעשייה (גורמים סביבתיים, חברתיים והתנהגותיים...) ועוד רבים.

במסגרת תפקידיו, הרופא התעסוקתי מבצע את הפעולות הבאות:

• אישור לעבודה, במהלכו מוערכת התאמת מצבו הבריאותי של המועמד לדרישות התפקיד שהציב המעסיק טרם תחילת עבודתו.
• מעקב רפואי בהתאם לתקנות משרד העבודה וזיהוי גורמי סיכון בתעשייה.
• הערכת כושר עבודה וקביעת דרגת אובדן כושר עבודה.
• אבחון מחלות מקצוע ומצבים שנגרמו כתוצאה ממיקרו טראומות (תנועות חוזרות מונוטוניות מרובות במהלך יום העבודה).
• שיקום עובדים במסגרת מקום העבודה באמצעות קיצור יום העבודה או קבלת עבודה אחרת המתאימה ליכולות התפקודיות של העובד, בהסכמה בין העובד למעסיק ולעתים עם ועד העובדים.

כדי שהרופא התעסוקתי יקבל החלטה נכונה, על המבקש ייעוץ להציג את כל המסמכים והמידע הרפואי הנדרש, תיאור מדויק של המשימות בתפקיד.

קביעת קשר סיבתי: במקרה של כל פגיעה/מחלה בעבודה, חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי בודקים תחילה אם קיים קשר סיבתי בין האירוע או תנאי העבודה למצב הבריאותי הנוכחי. מומחה ברפואה תעסוקתית בעל ידע וכישורים מיוחדים לקבוע אם קיים קשר סיבתי זה. ללא קביעת קשר סיבתי, בית הדין לעבודה לרוב מתקשה להגיע להחלטה משפטית חד-משמעית. לכן חשוב מאוד שלתובע תהיה חוות דעת של מומחה ברפואה תעסוקתית.

במסגרת סל שירותי הבריאות שאתה מקבל בקופות החולים ובקרנות ביטוח בריאות, קשר סיבתי של מחלות הנגרמות מפעילות תעסוקתית אינו נדון, למעט במקרים של מחלת מקצוע.