הסרת שומות ללא ניתוח: מה חשוב לדעת לפני הסרת שומה?

לרבים מאיתנו יש שומות על העור. עם חלקן אנחנו נולדים, חלק מופיעות לאורך החיים. יש המכנים אותן נקודות חן או פלולות, ולרוב אין בהן שום בעיה רפואית וניתן לחיות איתן בשלום כל החיים גם אם הן נמצאות במיקום בולט על הגוף, כמו באיזור הפנים. יש אפילו כוכבי תרבות שהפכו את השומות שעל פניהם לסמל, כמו סינדי קרופורד או מרילין מונרו בחו”ל, ומירי מסיקה או אביב גפן בישראל. במזרח הרחוק אף התפתחה עם השנים תורה שלמה של קריאת פנים (“פיזיוגנומיה”) שמייחסת משמעויות שונות לשומות המופיעות על הפנים: שומה במיקום מסוים מתחת לעין יכולה למשל להעיד על בעיות רגשיות, וכשהיא על המצח היא סימן למשבר בזוגיות וכן הלאה.

ובכל זאת, לעיתים יש סיבה להיפטר מן השומות הללו. בין אם הסיבה רפואית או אחרת, כדאי לדעת שהיום הסרת שומה כבר לא מחייבת להיות בהליך ניתוחי – אלא קיימות גם שיטות נוספות שמאפשרות הסרת שומה ללא ניתוח.

למה בעצם לבצע הסרת שומה?

הסיבה הראשונה היא סיבה רפואית: אם השומה בעלת צורה א-סימטרית, גבולה לא מוגדר, צבעה לא אחיד, גודלה עולה על 5 מילימטרים או שמגע קל בה גורם לדימום – יתכן מאוד שמדובר בשומה בעייתית העשויה להעיד על התפתחות גידול סרטני. במקרה כזה מומלץ לבצע אבחון של השומה על מנת לבדוק האם היא שפירה או ממאירה , ובעת הצורך ניתן להסיר אצל רופא עור מומחה.

וסיבה נוספת היא הסיבה האסתטית: עם כל הכבוד למרילין מונרו או למירי מסיקה, לא כולם מחבבים את השומות שלהם (גם אם נכנה אותן ‘נקודות חן’). שומות במיקומים גלויים לעין יכולות לפגוע קשות בביטחון העצמי של גברים ושל נשים כאחד, ומכאן גם באיכות חייהם – בפרט כאשר אי אפשר להסתיר אותן באמצעות איפור, שיער ארוך או פריטי לבוש. אם בעבר הדרך היחידה להסיר שומה הייתה באמצעות ניתוח, מה שהיה מותיר צלקת במקום השומה (ולפיכך מחליף בעיה אסתטית אחת באחרת) – הרי שכיום יש מגוון רחב של אפשרויות טיפול אחרות; כלומר ניתן לבצע טיפול הסרת שומות ללא ניתוח כך שהצלקת שנותרת כמעט ולא נראית לעין.

מה עושים לפני טיפול הסרת שומות?

ראשית יש לציין שלא כל נגע בעור הוא שומה. מבחינה רפואית, שומה נחשבת לנגע בולט וגדול שצבעו בדרך כלל שונה מצבע העור. נגעים אחרים בעור, שאינם נחשבים לשומות, יכולים להיות למשל ‘סרחי עור’ (המכונים גם דבלולי עור, מעין גבשושית עור רכה ומתנדנדת שגם אותה ניתן להסיר בטיפול דומה לזה של טיפול הסרת שומות), ‘אנגיומה’ (נקודה אדומה על העור) או יבלת (נגע עור שמתפתח בגלל השפעה ויראלית) – וגם אותם ניתן להסיר בעת הצורך.

חשוב מאוד להדגיש שלפני ביצוע טיפול הסרת שומה יש לערוך בדיקה כדי לשלול את היותה סרטנית. לשם כך השומה נבדקת במכשיר ייעודי שנקרא “דרמוסקופ” – מעין זכוכית מגדלת מיוחדת שמציגה לרופא את השומה בצורה טובה יותר כך שניתן לבחון את שכבות העור והתפתחות התאים, וכך לשלול (או חלילה לאבחן) התפתחות תאים סרטניים, כמובן רק אצל רופא עור מומחה.

אם לאחר הבדיקה בדרמוסקופ נקבע על ידי הרופא כי ניתן להסיר את השומה ללא חשש, השלב הבא הוא בחירת שיטת ההסרה על פי מאפייני המקרה, רצון המטופל/ת ושיקול דעת הרופא. בדרך כלל אין צורך בביצוע פעולות הכנה מיוחדות לפני הסרת השומה, אלא פשוט לקבוע תור פרטי. היות שמדובר בנגע אסתטי ולמרבה הצער השירות אינו כלול בסל הבריאות.

סוגי טיפולי הסרת נגעי עור (שומות ועוד)

עד לפני מספר שנים, השיטה היחידה להסיר שומה הייתה בהליך כירורגי, שבמסגרתו השומה מוסרת באמצעות סכין מנתחים, ובמידת הצורך מתבצעים תפרים באיזור המנותח. שיטה זו השאירה בדרך כלל צלקת מסוימת באיזור בו הייתה השומה. גם הסרת נגעי עור אחרים הייתה מתבצעת באופן דומה, כך שאלה שביקשו להיפטר מנגע עור שהפריע להם מבחינה קוסמטית העדיפו לרוב לוותר על ההליך.

לעומת זאת כיום, ככל שמדובר בשומות שאינן מסוכנות מבחינה רפואית, ניתן להסיר אותן במספר שיטות אחרות. בין השיטות הללו ניתן למנות לדוגמה שיוף בשיטה כירורגית, כלומר הסרת שכבות עור באמצעים מתקדמים (בדומה לגילוח) או שימוש בלייזר שמתאים לחלק מסוגי הנגעים.

המשותף לשתי השיטות שצוינו לעיל הוא העובדה שמדובר בשיטות לא פולשניות, שאינן מצריכות זמן החלמה ומאפשרות שיבה מהירה מאוד לשגרה. מיד לאחר הטיפול, הרופא מדביק פלסטר קטן על האזור המטופל, ובתוך זמן קצר האזור אמור להחלים ממש כמו כל פצע אחר. הצלקת שנותרת באזור היא מינימלית (אם בכלל), והסיכון לזיהום נמוך ביותר, ניתן להתרשם בדוגמאות מהגלריה שבאתר. הרופא מבצע אלחוש מקומי לחוויה נינוחה ורגועה.

וכמובן, קיימות עוד שיטות להסרת שומות, כמו הקפאה בחנקן נוזלי, צריבה באמצעות חומר כימי, מחט חשמלית או גלי רדיו. חלק מן השיטות מתאים גם לביצוע הסרת נקודות חן או הסרת סרחי עור. באופן כללי, אופן הטיפול המדויק תלוי במאפיינים האינדיבידואליים של נגע העור ושל המטופל/ת, ובשיקול דעתו המקצועי של רופא עור מומחה.