כירורגיית שד|24 במאי 2020
סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בנשים בישראל. למעלה מ-5000 מקרים של סרטן השד מתגלים בכל שנה. הגיל הממוצע בו מתגלה סרטן השד הוא 62, ורוב הגושים מגיבים לטיפול הורמונלי (כדורים) בלבד, מרבית הנשים שילקו בסרטן השד יחלימו, וזאת כתלות ברמת התפשטות המחלה בעת הגילוי ואופי הגושים.
הטיפול הרפואי לסרטן השד מתחלק לשלושה חלקים: ניתוח, הקרנות וטיפול תרופתי. הסדר משתנה בהתאם להחלטת כירורג השד המטפל והצוות האונקולוגי.
במקרים מסויימים ניתן לשלב את הטיפול הקרינתי בשלב הניתוח וככל שחולפות השנים ומווספים מחקרים – הוכח כי ניתן לשלב במקרים ספציפיים בניתוח קרינה תוך ניתוחית ולתת תוצאה מוצלחת הן מבחינה אונקולוגית והן מבחינה אסתטית, ולכן גדל משמעותית נתח הניתוחים משולבי הקרינה בישראל.
הקרנות לאחר ניתוחי השד מבוצעים לרוב במשך 3-5 שבועות וגוזלים זמן רב למטופלות ולמערכת, מדובר בקרינה חיצונית לכל השד. בקרינה תוך ניתוחית אנו מקרינים את מיטת הניתוח וסביב האזור הממאיר בלבד, ומאריכים את הניתוח בחצי שעה לערך וכך חוסכים את תקופת הקרינה הארוכה.
לאחר שהוצאנו את הגוש הממאיר מהחלל הניתוחי ובלוטת הזקיף התבררה בחתך קפוא תוך כדי הניתוח כתקינה אנו מכניסים מתמר קרינה עגול לפי גודל החלל, מקבעים אותו והוא משחרר קרינה לרקמה המקורבת סביבו במשך של 17-50 דק’ בהתאם לקוטר החלל והמתמר. בהמשך הפעולה מנתח השד שב על מנת לסגור את החלל הניתוחי..
המחקרים הראשונים על קרינה תוך ניתוחית לסרטן השד בוצעו על נשים מבוגרות עם גידולים בעלי אופי טוב וגושים קטנים ולאט לאט תחת מחקר הרחיבו את היריעה.
היום- לנשים מעל גיל 50 בלבד, עם גוש בודד שגודלו קטן יחסית (פחות מ-2-3ס”מ) ובעל אופי טוב בבסיסו (רגיש להורמונים) עם בלוטות בית השחי ללא עדות לממאירות מומלצת הקרינה התוך ניתוחית. לשאר המטופלות נציע קרינה לכל השד כמקובל.
נשאות גנטית למוטציות הכרוכות בסרטן השד כדוגמת BRCA – מומלץ הקרנה לכל השד, לנשים עם מחלה רב מוקדית בשד, לנשים צעירות מגיל 50 – עדיין לא מומלץ, לנשים עם גושים בעלי אופי אגרסיבי.
בזכות הקרינה התוך ניתוחית לסרטן השד הממוקמת רק סביב אזור הגידול סיכויי הפגיעה בעור וכוויה קטנים יותר, התוצאה האסתטית יפה ,וכאמור- קיצרנו דרמטית שלב בדרך להחלמה.
באחוזים נמוכים (כ-20%) נגלה בתוצאה הפתולוגית הסופית שהמחלה גדולה מהמצופה/ שונה מהמצופה/ השוליים אינם תקינים או שבלוטות עם ממאירות למרות שלא נצפו כך מלכתחילה. לנשים אלו תיחשב הקרינה התוך ניתוחית כמהלומה ראשונה לממאירות והן תזדקקנה לתוספת של קרינה חיצונית.
בהחלט כן. בשנים האחרונות יש שפע מאמרים שתומכים ומצדדים בפרוצדורה זו בשל כל היתרונות שנמנו וכן סיכויי חזרה מקומית הדומים לניתוחים עם קרינה ארוכת טווח חיצונית.
ד”ר סמדר פקר ניר מבצעת את הניתוח באסותא רמת החייל, עם מכשיר INTABEAM המוביל בשוק כרגע. בצוות הקרינה התוך ניתוחי יש רופא קרינה (אונקולוג) אחראי שמצטרף לניתוח בשלב הקרינה ועוקב גם הוא אחר המטופלות סביב הפרוצדורה, ופיזיקאי שאחראי על ההליך עצמו במהלך הניתוח.
מדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי והבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים בלבד הם אינם תחליף לייעוץ רפואי מקצועי ואין להסתמך עליהם כייעוץ כאמור. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש
אודות
יצירת קשראודות MedReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותיצירת פרופיל רופא.הכניסה לאזור אישי