טפסי הסכמה מדעת ברפואה אסתטית

מה מבדיל בין חתימת המטופל על גבי טופס הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי/אסתטי לבין חתימה על טופס אחר או הסכם כלשהו ?

ההבדל טמון במילה "מדעת". כדי שמטופל ייתן את הסכמתו מדעת ומודעת לקבלת טיפול, החוק קבע סף מינימום של מידע שאותו המטפל אמור למסור למטופל, כפי שמפורט בפרק ד' בחוק זכויות החולה תשנ"ו, 1996. כך למשל, המטפל אמור למסור למטופל את האבחנה שלו למצבו הרפואי, את ההליך, המטרה והתועלת הצפויה מהטיפול, את סיכויי הצלחת הטיפול, את הסיכונים ותופעות הלוואי כולל של טיפולים חלופיים.

האם ניתן להסתפק במידע בעל-פה ?

יש לכך 3 זוויות:

1. הזוית הראייתית - כשהמידע האמור ניתן בכתב על ידי הגורם המטפל והוא נחתם הן על ידי המטפל והן על ידי המטופל, החזקה היא כי המטופל קרא את הכתוב בטופס והוא מודע לאמור בו ולמעשה, טופס ההסכמה מהווה "ראייה" כי המטופל קיבל מידע ביחס לטיפול. פועל יוצא מכך, ככלל, חשוב להחתים את המטופל על טופס הסכמה מתאים.

2. החוק – חוק זכויות החולה אמנם קבע כי "הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות" אך סעיף 14 ב' קובע כי הסכמה מדעת לטיפול רפואי כדוגמת: ניתוחים, צינתורים , דיאליזה, רדיותרפיה, טיפולי הפרייה חוץ גופית, כימותרפיה – ינתנו במסמך בכתב שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

3. חברות הביטוח – בחלק לא מבוטל מפוליסות ביטוח אחריות מקצועית רפואית, המבטחים דורשים החתמת המטופל או נציגו החוקי על טופס הסכמה מדעת מקיף וייעודי לפרוצדורה, ולא פעם הן לא מהססות לדחות כיסוי ביטוחי במקרה של תביעת רשלנות רפואית כשהסתבר כי המבוטח (הרופא / המרפאה) לא החתימו על טופס הסכמה מדעת. הדבר נכון שבעתיים בטיפולים אסתטיים וגם בטיפולי שיניים.

מהו המידע אותו יש לכלול בטופס הסכמה מדעת ?

מעבר לדרישות החוק המצוינות לעיל, יש לכתוב בטופס הסבר קצר וברור על הפרוצדורה, ולא לשכוח שזו הזדמנות מצוינת לבצע "תיאום ציפיות" עם המטופל. כך למשל, לציין כי אין הצלחה מובטחת, כי תופעות לוואי עלולות להתרחש ולא ניתן לצפות מראש את טיבם וחומרתם, ניתן לציין קונטרא אינדיקציות מובהקות ובאסתטיקה רצוי לציין כי הטיפולים מצולמים לפני ואחרי כמקובל, בהנחה כי הרופא אכן מבצע זאת.

הייחודיות בטפסי הסכמה מדעת בטיפולים אסתטיים ?

כפי שאמר בהקשר זה בית המשפט בפסקי הדין רבים שהוציא תחת ידיו:

"טיפול רפואי הניתן לחולה בלא הסבר נאות בדבר הסיכונים הטמונים בטיפול מצדיק פסיקת פיצוי, שכן "אדם אינו חפץ".

וכן "כאשר מדובר בטיפול רפואי אסתטי במסגרת הרפואה הפרטית, אשר כל כולו נובע מרצונו של המטופל לבצעו ואין לו כל צורך אובייקטיבי רפואי אחר, אזי חובת הגילוי המוטלת על המטפל – גבוהה יותר וככל שהסיכונים שכיחים יותר או חמורים יותר, כן גוברת חובת הגילוי".

טפסי הסכמה מדעת – מאין ניתן להשיג?

טפסי הסכמה מדעת הינם זמינים לכל דיכפין אך יש לתת את הדעת על רמת הדיוק והמקצועיות המשפטית שבה נוסחו. מהקל לכבד, להלן מספר אפשרויות:

1. הורדת טופסי הסכמה מדעת מהאינטרנט – מצד אחד מדובר בטפסים זמינים אך מאידך אין בטחון שטפסים אלו יגנו על המטפל ביום הדין.

2. שימוש בטפסי הסכמה מדעת שמנפיקות חברות ציוד רפואי – לטעמי, מדובר בטפסים בעייתיים בלשון המעטה. החברות בדרך כלל מתרגמות את טפסי היצרן בחו"ל שאיננו מכיר את הדין הישראלי. טפסים אלו מקנים "שקט מדומה" לרופא אך במרבית המקרים לא רק שהם לא מגנים על הרופאים ביום הדין, אלא חלקם אף עלולים לסבך את הרופאים בהתחייבויות שלא נתנו דעתם מראש. לדוגמא: התחייבות הרופא בטופס ההסכמה לתקן את המכשיר הרפואי רק באמצעות החברה המשווקת ולהשתמש בחלקים מקוריים.

בחלק מהטפסים קיים סעיף המסיר, לכאורה, כל אחריות מהמטפל ומונע זכות פניה לערכאות משפטיות, שימוש במונחים שהמטופל לא מבין את משמעותם וכיו"ב.

3. כתיבה עצמית – קיים סיכוי טוב שטופס שכזה הנכתב על ידי המטפל עצמו יכלול מידע רפואי מדויק יותר, אך מה בנוגע לסעיפים משפטיים שמהווים את החלק הארי בטופס ?..

4. פנייה לעורך-דין מומחה בתחום הרפואי-מדיקולגלי, אשר ינסח עבור המטפלים טופס הסכמה מדעת מקיף וייעודי לפרוצדורה ואשר כולל מידע רפואי מעודכן וסעיפים משפטיים אשר יספקו, בבא העת, מעטפת הגנה משפטית נאותה.

ל ס י כ ו ם

טפסי הסכמה מדעת הם "מגן". יש להתייחס אליהם באחריות, לשמור אותם כחלק מהרשומה הרפואית ולעדכן אותם מפעם לפעם.

החוק נתן למטפלים מספר "מתנות" שיסייעו להם בתביעות רשלנות רפואית שיוגשו כנגדם. אחת "המתנות" הינה שימוש מושכל בטפסי הסכמה מדעת. יבצע כל אחד ניהול סיכונים עצמי ויחליט כיצד הוא מתמודד עם הנושא. האם לקחת את "המתנה" בשתי ידיים ובכך לצמצם מצבי חשיפה או להתנהל לפי "העולם הישן" שאיננו מעריך נכונה את הסיכון ואת הסיכוי.

בתחום האסתטיקה נדרשת מהמטפלים רמת זהירות ואחריות מוגברים ועדיף לבחון את הטפסים, לעדכן אותם, אם באופן עצמי ואם באמצעות עו"ד מומחה, לצורך אפקט ההערכות והמניעה .

———————————–

עורכת-דין שירלי גינזבורג (LL.M)

– עורכת דין, בוגרת תואר ראשון ותואר שני (מוסמך LL.M ) במשפטים ובוגרת מסלול ניהול סיכונים ברפואה מטעם אוניברסיטת תל-אביב.
– יועצת משפטית למוסדות רפואיים, בתי חולים, מעבדות, חברות ציוד רפואי, מרפאות ולרופאים פרטיים בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וייעוץ משפטי בביטוח אחריות מקצועית רפואית.
– מנחה סדנאות משפטיות לרופאים העוסקים בתחום האסתטיקה.
– מרצה בפורומים מקצועיים וביטוחיים- מוסדות רפואיים, בתי ספר לאסתטיקה רפואית בתחומי הרשלנות הרפואית, ניהול סיכונים וביטוח אחריות מקצועית רפואית.
0544-552213, 03-5714001
Medisafe@zahav.net.il
www.ShirLaw.co.il
https://www.lawreviews.co.il/provider/ginzburg-shirly
פייסבוק: עורכת-דין שירלי גינזבורג
** המידע המשפטי המוגש לעיל נכתב ונערך ע”י עו”ד שירלי גינזבורג במסגרת הרצאה משפטית לרופאים והוא מהווה מידע כללי וחלקי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי פרטני והמסתמך על מאמר זה בלבד ללא ייעוץ אישי עושה זאת על אחריותו הבלעדית.