המנגיומה אצל תינוקות

המנגיומה הינו גידול (הצטברות תאים מאותו סוג) שפיר שכיח ביותר בגיל הינקות, אשר מורכב מכלי דם שמתפתחים בקצב ובהיקף מוגזם במקום מסוים. שכיחות הממצא, לפי חלק מהמחקרים, היא 5 עד 10 אחוז מהילדים בגיל שנה.

למרות שמדובר בנגע מולד, ברוב מוחלט של המקרים אין בלידה רמז לגידול. במהלך חודש ראשון תופיע נקודה אדומה/כתם/שריטה וכו’, אשר תתחיל לגדול ולהתנפח. שלב זה נקרא שלב הגידול או הפרוליפרציה.

שלב זה נמשך עד גיל שנה ואז תהליך הגדילה נעצר ומתחיל השלב האחרון – נסיגת הנגע.

תהליך נסיגת הנגע הוא משמעותית איטי יותר מתהליכי פרוליפרציה, ונמשך עד כ- 10 שנים.

בכמחצית מהמקרים צפויה נסיגה מלאה.

רוב ההמנגיומות אינן מסוכנות, כואבות או מחייבות טיפול. עם זאת, קיימים מקרים בהם הטיפול הכרחי או מומלץ ביותר:

• מיקום הנגע מסכן תפקודו של איבר חיוני. לדוגמה, המנגיומה המופיעה על העפעפיים עלולה להתנפח וליצור בליטה שמסתירה חלק משדה הראייה של התינוק. כשהדבר קורה בחודשים הראשונים של החיים, כשמערכת הראייה של התינוק מתפתחת, עלולה להיווצר תופעה של עין עצלה ואפילו נזק ראייתי לצמיתות.
• המנגיומה מתכייבת (מופיע פצע מפריש ומדמם). המנגיומה שכזו עלולה לגרום לזיהומים מישניים וכאבים עזים באזור.
• מיקום הנגע במקום בולט לעין. המנגיומה שכזו מעוררת תגובות של הסביבה: תחילה מסביבתם של ההורים, שנשאלים ללא הרף מה פשר הכתם והנפיחות המוזרים על גוף התינוק, ובשנים מאוחרות יותר גם מהסביבה החברתית של הילד, בגן או בבית-הספר.

עד לפני כ 12 שנים, הטיפול העיקרי בהמנגיומות של יילודים היה באמצעות סטרואידים במינונים גבוהים עם אחוזי הצלחה של כ-50% והרבה סיבוכים. לאור זאת, הטיפול בוצע אך ורק במיקרים קיצוניים עם הכרח רפואי או סכנת חיים ממשית.

כל זה השתנה בשנת 2008, כשהתגלה – לגמרי במקרה – שתרופה, בשם דרלין, מקבוצת חוסמי בטא, שבכלל מיועדת להורדת לחץ דם במבוגרים ובילדים עם בעיות לב מולדות, יעילה מאוד בטיפול בהמנגיומות. הדבר התגלה כאשר רופאים בצרפת טיפלו בבעיית לחץ דם בילד שסבל גם מהמנגיומה.

היום, 12 שנים אחרי, יש אלפי ילדים בעולם אשר מטופלים בהצלחה בטיפול זה, שהוכיח את עצמו כיעיל ובטוח.

מדובר בתרופה שניתנת דרך הפה, פעם ביום, תוך מעקב שבועי לאחר מדידת לחץ דם ודופק (במסגרת קופת חולים).

במידה שיש חשד שילדכם סובל מהמנגיומה, יש לפנות לרופא עור ילדים בהקדם. אם יש צורך בטיפול, הילד יופנה לבדיקת קרדיאולוג, אשר יאשר תחילת טיפול זה, ובהמשך הטיפול יוחל באופן אמבולטורי (ללא צורך באשפוז כלל) והמעקב יבוצע ע”י רופא עור ילדים אחת לחודש.

מומלץ להתחיל בטיפול בשלב מוקדם ככל הניתן להשגת הצלחה מירבית.