גלאוקומה|18 באוגוסט 2026
רופא עיניים ומנתח, תת-התמחות בגלאוקומה
גלאוקומה (ברקית) היא קבוצה של מחלות עיניים הפוגעות בהדרגה בעצב הראייה. במקרים רבים הפגיעה קשורה ללחץ תוך-עיני גבוה, אך המחלה יכולה להתפתח גם כאשר הלחץ תקין. בשלבים המוקדמים לרוב אין כאבים או תסמינים, ולכן היא מכונה לעיתים "הגנב השקט של הראייה". אם הגלאוקומה אינה מאובחנת ומטופלת בזמן, היא עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשדה הראייה ואף לעיוורון.
גלאוקומה גורמת לנזק פרוגרסיבי ובלתי הפיך לעצב הראייה עקב הרס של תאי הגנגליון והסיבים שלהם, שמוליכים את האותות לגבי מה שהעין רואה אל המוח.
כן. ישנם מגוון טיפולים, תרופתיים וכירורגיים שעוזרים להאט את קצב התקדמות המחלה ואף לעצור אותה.
גלאוקומה היא מחלה כרונית ונכון להיום לא ניתן לרפא אותה לחלוטין אלא רק לתת טיפול שמאט את התקדמות המחלהץ
כן. על סמך מחקרים אפידמיולוגיים כשליש מחולי הגלאוקומה פיתחו את המחלה כאשר הלחץ התוך עיני היה בטווח הנורמלי.
ללא טיפול שיעצור את התקדמות המחלה הנזק לעצב הראייה כתוצאה מגלאוקומה עשוי להוביל לעיוורון מוחלט.
הנזק שנגרם כתוצאה מגלאוקומה לרוב לא מורגש בהתחלה מכיוון שהעין והמוח מצליחים לפצות על הפגמים והחוסרים בשדה הראייה. ככל שהמחלה מתקדמת והפגמים נעשים משמעותיים יותר, הנזק נעשה יותר מורגש ויכול לגרום לפגיעה בתפקוד שמתבטאת בקושי בהתניידות במרחב, טשטוש ראייה, קושי בקריאה ונהיגה ועוד.
מידת ואופי ההפרעה קשור באיזור הפגיעה. בגלל שהנזק מתפתח בשקט בלי שמרגישים, גלאוקומה מכונה לעיתים "הגנב השקט של הראייה". חשוב להדגיש שהנזק שנגרם אינו הפיך ולכן חשוב מאוד לגלות את המחלה בשלבים מוקדים לפני שמתחילים התסמינים.
ככלל, לא מרגישים שינויים בלחץ התוך עיני. במקרים חריגים בהם יש שינוי חד ומשמעותי בלחץ, הדבר יכול להתבטא בכאבים, אודם וירידה בחדות הראייה.
לא
טשטוש ראייה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. גלאוקומה היא הסיבה השכיחה ביותר לנזק בלתי הפיך לראייה.
לרוב הפרעה בראייה מסוג זה קשורה יותר למחלות של הקרנית או התפתחות של עכירות בעדשה (קטרקט)
הנזק לשדה הראייה משתנה בין אנשים ובין עיניים. לרוב מזהים את הנזק בשדה הראייה ההיקפי אך מחקרים עדכניים הראו שבמקרים רבים גם בשלבים המוקדמים של המחלה יש נזק בשדה הראייה המרכזי.
גלאוקומה מתייצגת לרוב באופן א-סימטרי כך שבדרך כלל עין אחת נפגעת יותר מהשנייה ולעיתים יש פגיעה בעין אחת בלבד. עם זאת, ישנם מקרים בהן המעורבות דומה בשתי העיניים.
גלאוקומה נקראת הגנב השקט של הראייה. זאת משום שברוב המקרים הנזק שנגרם אינו מורגש עד שלבים מאוד מתקדמים של המחלה בהם הפגיעה חמורה עד כדי כך שהיא גורמת להפרעה בתפקוד היום יומי.
התקף גלאוקומה מתרחש כאשר ישנה עליה חדה ופתאומית בלחץ התוך עיני. כתוצאה מהשינוי הפתאומי בלחץ, העין יכולה להיעשות אדומה, גרויה וכואבת. בנוסף יכולה להתפתח בצקת של הקרנית אשר גורמת לירידה משמעותית בחדות הראייה.
כאבים, אודם או ירידה חדה בראייה הן סיבות לפנות לבדיקה בהקדם.
באוכלוסייה הכללית הלחץ התוך עיני נמצא בטווח של בין 10 ל21 מ"מ כספית. עם זאת יש להתחשב בגורמים שיכולים להשפיע על מדידת הלחץ התוך עיני, כמו עובי הקרנית אשר יכול להוביל להערכת יתר (קרנית עבה) או חסר (קרנית דקה) של הלחץ התוך עיני.
כן. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שכשליש מחולי הגלאוקומה מפתחים את המחלה למרות שמעולם לא נמדד להם לחץ תוך עיני מעל לטווח הנורמה.
לא. גם בעין עם לחץ תוך עיני תקין יכולה להתפתח גלאוקומה ולכן חשוב לקחת בחשבון גורמי סיכון נוספים כמו היסטוריה משפחתית, עובי הקרנית, הימצאות של סינדרומים מסוימים הקשורים בהתפתחות של גלאוקומה ועוד.
לא. לחץ תוך עיני הוא רק אחד מגורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה אז ישנם מספר רב של גורמי סיכון נוספים שיש לקחת בחשבון. האבחון של גלאוקומה מבוסס על הערכה של מספר רב של גורמים ובעיקר על פי עדות לנזק לעצב הראייה התואם לגלאוקומה.
ניתן לחלק את הבדיקות לאבחון הגלאוקומה לשלושה סוגים:
בדיקות שמטרתן להעריך הימצאות של נזק מבני - בעבר התבססו בעיקר על הערכה קלינית של מבנה הדיסקה, היום מקובל יותר להסתמך על ממצאים הדמייתיים כגון OCT או צילומי תלת מימד.
בדיקות שמטרתן להעריך נזק תפקודי - הסטנדרט המקובל מתבסס על בדיקות שדה ראייה ממוחשב
בדיקות שמטרתן להעריך גורמי סיכון להתפחות או החמרת המחלה - כולל בדיקות למדידת לחץ תוך עיני, הערכת עובי הקרנית, הסתכלות על מבנה הזווית (גוניוסקופיה) ועוד.
בדיקת הדמייה של הרשתית המבוססת על אור תת-אדום (אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואינה מסוכנת) שיכולה להדגים את השכבות השונות של הרשתית ברמת דיוק גבוהה מאוד של מיקרונים בודדים. בגלאוקומה בעיקר מתמקדים בשכבת תאי הגנגליון ושכבת סיבי העצב שמעליה, שכן שם בא לידי ביטוי עיקר הנזק במחלה. כיום זו הבדיקה הרגישה ביותר לגילוי ומעקב אחר שינויים במחלת הגלאוקומה.
בבדיקת שדה ראייה מעריכה את סף הרגישות לאור בנקודות שונות בשדה הראייה של הנבדק. על ידי השוואה לערכים נורמטיביים ניתן להעריך האם ישנה הפרעה בשדה הראייה ומה התבנית שלה. בדיקה זו משמשת גם למעקב אחרי שינויים וזיהוי של החמרה בעומק הנזק.
בדיקת עובי קרנית, הקרויה גם פכימטריה, חשובה בהקשר של גלאוקומה משתי סיבות:
גורם סיכון בלתי תלוי לפתח גלאוקומה - מחקרים הראו שאנשים בעלי קרנית דקה נוטים לפתח גלאוקומה בשכיחות גבוהה יותר. לעומת זאת קרנית עבה מהווה גורם מגן מפני התפתחות גלאוקומה.
השפעה על מדידת הלחץ - קרנית דקה גורמת להערכה בחסר של הלחץ התוך עיני (הלחץ בתוך העין גבוה מהלחץ הנמדד במכשיר) ואילו קרנית עבה גורמת להעריך ביתר את הלחץ (הלחץ בתוך העין נמוך מהנמדד במכשיר).
בכדי לראות את תעלות הניקוז בעין, הנמצאות באיזור המכונה "הזווית" (החיבור בין הקשתית לבין הקרנית), יש להשתמש בעדשה מיוחדת המוצמדת לעין. המבנה והמראה של של הזווית בעל חשיבות רבה מבחינת הערכת הסיכון לפתח גלאוקומה, זיהוי סינדרומים וסיבות שעלולות להוביל לעלייה בלחץ התוך עיני, וכן בחירת הטיפול המתאים.
תדירות הביקורים צריכה להיות מותאמת באופן אישי כתלות במספר גורמים כגון: חומר הנזק, הסיכון לפתח גלאוקומה או החמרה של נזק קיים וכן הצורך במעקב להערכת השפעה של טיפול. כמו כן יש לקחת בחשבון את קצב התקדמות המחלה.
כן. הלחץ התוך עיני משתנה לאורך היום ואף מושפע משינוי תנוחה. כמו כן יכולים להיות הבדלים בלחץ התוך עיני בימים שונים באותה שעה.
על מנת להעריך שינויים והחמרה בגלאוקומה יש לבצע שילוב של בדיקות עזר להערכה מבנית ותפקודית. כיום הבדיקה הרגישה ביותר לשינויים בגלאוקומה היא הדמייה של הנזק המבני בעזרת OCT המסוגלת לזהות שינויים קלים ביותר גם בשלבים מוקדמים של המחלה. בנוסף יש להתחשב גם בשינויים תפקודיים בעזרת בדיקת שדה ראייה ממוחשב.
הסיכוי לפתח גלאוקומה תלוי במגוון גורמים עיניים, סיסטמיים, תורשתיים ואף סביבתיים. גורמי הסיכון המשמעותיים והנפוצים ביותר כוללים קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מגלאוקומה, מספר גבוהה במשקפיים, מדידות חוזרות של לחץ תוך עיני מוגבר, קרנית דקה ולחץ דם נמוך.
גלאוקומה היא מחלה מולטי פקטוריאלית המתפתחת כתוצאה משילוב של מספר גורמי סיכון. היסטוריה משפחתית הינה גורם סיכון משמעותי להפתחות גלאוקומה, אך לא כל מי שיש לו היסטוריה משפחתית של גלאוקומה יפתח גלאוקומה, והיעדר היסטוריה משפחתית לא שוללת את האפשרות לפתח גלאוקומה.
במידה ויש קרוב משפחה מדרגה ראשונה רצוי להתחיל מעקב שגרתי החל מגיל 40 או מוקדם יותר במידה והגלאוקומה אצל קרוב המשפחה התגלתה בגיל צעיר יותר.
נכון להיום אין המלצה גורפת לביצוע בדיקות סקר לגלאוקומה בהיעדר גורמי סיכון ידועים. במקרים כאלה מומלץ לבצע בדיקת סקר שגרתית אצל רופא עיניים אחת לשנה החל מגיל 40.
כן. סכרת היא גורם סיכון להתפתחות והחמרה של גלאוקומה. במקרים קשים, סכרת יכולה גם להביא להתפתחות של גלאוקומה משנית לצמיחה של כלי דם בקשתית.
כן. קוצר ראייה גבוה מעלה את הסיכון לפתח גלאוקומה ראשונית וגם עשויה להביא להתפתחות של סינדרום פיזור פיגמנט שיכול לגרום לחסימה של תעלות הניקוז בעין וכתוצאה לעלייה בלחץ התוך עיני והתפתחות של גלאוקומה.
כן. שימוש ממושך בסטרואידים מכל סוג (משחה, טיפות, כדורים, ספריי) עלול לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני שיכולה להוביל לפגיעה מתמשכת בעצב הראייה והתפתחות גלאוקומה.
באופן כללי רוב ניתוחי העיניים בפני עצמם לא גורמים באופן ישיר להפתחות גלאוקומה. עם זאת בניתוחים מסוימים יכולים להתפתח סיבוכים
באופן כללי אין קשר ישיר בין התפתחות של קטרקט וגלאוקומה. עם זאת, במקרים מסוימים כמו מבנה זווית צרה התקדמות של הקטרקט עשויה להגביר את הסיכוי להחמרה של הגלאוקומה. בנוסף מחקרים הראו שניתוח קטרקט מביא בממוצע לירידה בלחץ התוך עיני, בעיקר בשנה הראשונה לאחר הניתוח.
ישנם סוגים רבים של גלאוקומה המסווגים בעיקר לפי המנגנון שמביא לעלייה בלחץ התוך עיני. נהוג באופן כללי לחלק את הגלאוקומה לגלאוקומה סגורת זווית - אשר נובעת ממבנה של עין קטנה והיצרות הפתח המוביל ליציאת הנוזל מהעין (הזווית) - לבין גלאוקומה פתוחת זווית - בה איזור הניקוז פתוח אך לא מתפקד/סתום.
בגלאוקומה של זווית פתוחה, איזור הניקוז של נוזל העין (ה trabecular meshwork) אינו חסום, אך גם לא מנקז בכמות מספקת כך שהנוזל מצטבר בתוך העין וגורם לעלייה בלחץ התוך עיני. החסימה יכולה להיות ראשונית (סיבה לא ידועה) או משנית לסינדרומים שונים כמו סינדרום פיזור פיגמנט או פסמאודואקפוליאציה.
גלאוקומה של זווית סגורה נגרמת כתוצאה מחסימה מכנית של אזור דרכו מתנקז הנוזל התוך עיני: החיבור בין הקשתית לקרנית. קרבה זו יכולה לגרום באופן הדרגתי להצטלקות שחוסמת את מעבר הנוזלים ולעלייה איטית בלחץ התוך או לחסימה פתאומית שמובילה לעלייה חדה בלחץ התוך עיני ולהתקף גלאוקומה.
גלאוקומת סגורת זווית נובעת ממבנה של עין קטנה והיצרות הפתח המוביל ליציאת הנוזל מהעין (הזווית). לעומת זאת בגלאוקומה פתוחת זווית איזור הניקוז פתוח אך לא מתפקד/סתום.
מדובר בתהליך של נזק בתבנית התואמת לנזק קלאוקומטוטי בעיקר עתידות ללחץ תוך עיני מוגבר או הסבר אחר להיווצרות הנזק. במקרים כאלו חשוב לוודא שאכן מדובר בגלאוקומה ולא בנזק על רקע אחר שעלולים לפספס.
כן. מחקרים אפידמיולוגיים הראו שבכשליש מחולי הגלאוקומה המחלה התפתחה למרות שלא נמדד לחץ תוך עיני חריג.
זוהי כותרת של קבוצת מחלות אשר גורמות לחסימה/סתימה של דרכי הניקוז של העין ועלייה משנית בלחץ התוך עיני. סינדרומים נפוצים כוללים: סינדרום פיזור פיגמנט ופסיאודואקפוליאציה.
מדובר במחלת עיניים נדירה יחסית שמופיעה בשנים הראשונות לחיים. עקב התפתחות לא תקינה של דרכי הניקוז בעין הלחץ יכול להיות מאוד גבוה עד כדי צורך בהתערבות כירורגית. לרוב יש קשר להפרעות נוספות בהתפחות של העין כמו קטרקט מולד או מבנה קרנית לא תקין.
מדובר במחלת עיניים נדירה יחסית שמופיעה בגיל צעיר ויכולה להיות קשורה להתפתחות לא תקינה של דרכי הניקוז בעין הלחץ או פגיעה בדרכי הניקוז כתוצאה מחבלה.
סוג של גלאוקומה שמתפתח בעיקר בעיקר אצל אנשים עם קוצר ראייה גבוה. החלק האחורי של הקשתית משתפשף בהסיבים שמייצבים את העדשה בעין וגורמים לפיזור פיגמנט בתוך העין. הפיגמנט מגיע לאזור הניקוז וגורם לחסימה שמובילה לעלייה בלחץ התוך עיני.
סוג של גלאוקומה שנפוץ בעיקר בקרב יוצאי ברית המועצות ומדינות סקנדינביות. קשור בהצטברות של חומר חלבוני בתוך העין אשר מגיע לאזור הניקוז וגורם לחסימה שמובילה לעלייה בלחץ התוך עיני.
מדובר בעלייה בלחץ התוך עיני כתוצאה משימוש ממושך בסטרואידים הגורמת לנזק לעצב הראייה. כל שימוש כרוני בסטרואידים (משחה, תרסיס, כדורים או טיפות) עשוי להוביל לעלייה משנית בלחץ התוך עיני.
מדובר בסוג ייחודי של גלאוקומה שנגרם כתוצאה מצמיחה של כלי דם לא תקינים המגיעים לאזור הזווית ודרכי הניקוז בעין ומביאים לחסימה של יציאת הנוזל מהעין. גלאוקומה מסוג זה נגרמת בד"כ עקב מחלת סכרת של הרשתית או עקב חסימה של כלי הדם של הרשתית בעין.
סוג של גלאוקומה שניונית אשר נגרמת כתוצאה מדלקת תוך עינית שפוגעת במבנים של תעלות הניקוז בעין וגורמת לעלייה בלחץ התוך עיני. לעיתים עצם הטיפול בדלקת יכול להביא לאיזון בלחץ התוך עיני אך מקרים רבים מצריכים בסופו של דבר התערבות כירורגית ליצירת מעקף.
גלאוקומה שנגרמת כתוצאה מעליה חדה בלחץ התוך עיני. מצב זה יכול להיגרם ממגוון סיבות כמו התקף זווית סגורה או עליית לחץ לאחר ניתוח תוך עיני.
חבלה בעין יכולה להוביל לנזק לתעלות הניקוז בעין וכתוצאה לעלייה בלחץ התוך עיני שלאורך זמן מוביל לפגיעה בעצב הראייה והתפתחות גלאוקומה. מחקרים הראו שכאשר יש גלאוקומה על רקע טראומה בעין אחת קיים סיכון מוגבר לפתח גלאוקומה גם בעין השנייה.
השכיחות של סוגי הגלאוקומה השונים תלוי באוכלוסיה. באופן כללי, גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית נחשבת לסוג הנפוץ ביותר.
התקף גלאוקומה פתאומי יכול להתרחש ממספר סיבות אך הסיבה השכיחה ביותר היא גלאוקומה של זוית סגורה. במקרים אלו איזור הניקוז מוצר ויכול להיסגר לגמרי באופן פתאומי שמוביל להתפתחות התקף חריף המצריך התערבות דחופה.
כן. טיפולים מסוימים מיועדים לסוגים ספציפיים של גלאוקומה, כמו למשל לייזר אירידוטומי המיועד לטיפול בגלאוקומה של זווית צרה.
בהחלט. במקרים מסוימים יכול להיות שילוב של סיבות שמונעות את יציאת הנוזל מהעין כמו שילוב של סינדרום פסיאודואקפוליאציה עם מבנה של זווית סגורה. למרות זאת, ברוב המקרים ישנה סיבה עיקרית אחת.
האבחון של סוג הגלאוקומה מצריך בדיקה קלינית במנורת סדק כולל ביצוע של גוניוסקופיה להסתכלות על הזווית. לעיתים יש צורך בבדיקות עזר נוספות להדמייה של מבנים שונים בעין.
הטיפול בגלאוקומה כיום מתמקד בעיקר בהורדת הלחץ התוך עיני. ניתן להשיג ירידה בלחץ התוך עיני בעזרת טיפול תרופתי, טיפולי לייזר שונים או התערבות כירורגית לשיפור הניקוז או יצירת מעקף.
נכון להיום אין אפשרות לתקן נזק שנגרם כתוצאה מגלאוקומה
קיימות 6 קבוצות טיפול עיקריות של תרופות להורדת לחץ תוך עיני: אלפא אגוניסטים, חסמי ביטא, אנלוגיים של פרוסטגלנדינים, מעכבי קרבוניק אנהידראז, אגוניסטים כולינרגים ומעכבי rho kinase. ישנם תרכיבים המכילים באותו בקבוק מספר קבוצות של תרופות.
גלאוקומה היא מחלה כרונית - כמו סכרת, יתר לחץ דם, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד - ולכן גם מצריכה טיפול קבוע לאיזון הלחץ. יש לציין שבמקרים מסוימים ניתוח יכול להחליף את הצורך בטיפול תרופתי אך גם כרוך בסיכון לסיבוכים.
במידה ואין תגובה לטיפול תרופתי להורדת לחץ ניתן לנסות גישות אחרות כמו טיפול בלייזר או התערבות ניתוחי.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטיפות להורדת לחץ קשורות באי-נוחות או אודם בעיניים. ישנן גם תופעות לוואי ספציפיות לסוגי טיפות מסוימים (כמו ירידה בדופק בשימוש בחסמי ביטא או התארכות של הריסים בשימוש באנלוגיים של פרוסטגלנדינים). יש לציין שרוב האנשים שלוקחים טיפות אינם סובלים מתופעות לוואי משמעותיות.
ברוב סוגי הטיפות, האפקט הטיפולי של קצר טווח יחסית (6-12 שעות) ולכן אם שוכחים לקחת טיפות בזמנים קבועים הלחץ התוך עיני יכול לעלות מעל לטווח הרצוי. יש לציין שתנודות בלחץ התוך עיני גם מגבירות את הסיכון להחמרת המחלה.
יש לשים טיפה אחת בעין תוך כדי הפעלת לחץ על איזור החיבור בין האף לעין. פעולה זו מקטינה את הסיכוי לספיגה סיסטמטית של התרופה ומפחיתה תופעות לוואי לא רצויות.
בהחלט.סוגי טיפות שונים יכולים לסייע ולהביא לירידה משמעותית יותר בלחץ התוך עיני מאשר סוג בודד.
טיפות מקבוצת האנלוגיים לפרוסטגלנדינים כמו קסלטן, טרבטן או לומיגו, עושיין להכהות את צבע העין. תופעת לוואי זו מתרחשת בעיקר בעיניים ירוקות עם שונו לגוון חום.
במידה ויש תגובה מספיק טוב לטיפול בלייזר המביא את הלחץ התוך לטווח הרצוי ניתן לשקול הפסקה של הטיפול בטיפות.
כן אך לא בגרסה מסחרית אלא רק דרך בתי מרקחת פרטיים. ניתן לפנות לרופא העיניים למרשם מיוחד הכולל רקיחה של התרופה הנדרשת ללא חומר משמר.
מנגנון הפעולה המדויק אינו מובן עד הסוף אך כנראה האנרגיה של הלייזר גורמת לשפעול של התאים באופן שמשפר את מעבר הנוזלים דרך פילטר הניקוז התוך עיני: ה trabecular meshwork
קיצור של Selective Laser Trabeculoplasty. סוג של לייזר הגורם לערעור של תאים ברקמת הtrabecular meshwork שמהווה מעין פילטר במערכת הניקוז של העין. הלייזר משפעל את התאים ועוזר להגדיל את הניקוז ובכך לפחית את הלחץ התוך עיני.
כן, במקרים מסוימים בהם התגובה לטיפול בלייזר מספיק טובה בשביל להביא את הלחץ התוך עיני לטווח הרצוי.
לא.מדובר בפעולה לא פולשנית שאינה כרוכה בכאב.
כמה זמן נמשך הטיפול?
דקות ספורות
מתי רואים ירידה בלחץ לאחר לייזר?
לרוב רואים את האפקט המקסימלי כ-6 שבועות לאחר הטיפול.
בממוצע הלייזר משפיע לתקופה של כשנה. עם זאת ישנם מקרים בהם ניתן לראות השפעה יותר ארוכת טווח ומקרים אחרים בהם היעילות נעלמת תוך זמן קצר יותר.
כן. אם כי יש עדויות בספרות שהיעילות פוחתת עם כל טיפול חוזר.
מדובר בפעולה עם פרופיל בטיחות מהגבוהים בעולם הרפואה והסיכוי לסיבוכים נדיר ביותר. במקרים חריגים יכולה להתפתח תגובה דלקתית או דימום שלרוב חולפים עם טיפול תרופתי.
ההחלטה להתקדם לניתוח גלאוקומה היא החלטה מורכבת התלויה במספר גורמים כמו סוג הגלאוקומה, חומרת המחלה, גובה הלחץ התוך עיני, טיפול תרופתי נוכחי ועוד. הסיבות העיקריות לבצע ניתוח גלאוקומה הן כאשר יש עדות למגמת החמרה של הגלאוקומה או כאשר הלחץ התוך עיני אינו מאוזן ויש חשש להחמרה עתידית.
ניתן לחלק את ניתוחי הגלאוקומה ל3 סוגים עיקריים:
ניתוחי זווית - בניתוחים אלו מנסים בדרכים שונות לשףר את הזרימה בדרכי הניקוז הטבעיות של העין, בעיקר על ידי מעקף של הtrabecular meshwork - הפילטר של דרכי הניקוז.
ניתוחי פילטרציה - בניתוחים אלו מייצרים מעקף לדרכי הניקוז הטבעיות. ניתוחים אלו ניתן לבצע עם או בלי השתלה נקז מלאכותי.
הרס של הגוף הציליארי - בניתוחים אלו פוגעים בתאים שמייצרים את נוזל הלשכה ובכך מנסים להפחית את קצב ייצור הנוזל.
ניתוח שבו מייצרים מעקף ליציאה של הנוזלים מהעין אל תוך "כר סינון" של הלחמית.
ניתוח שבו משתילים צינורית ליצירת מעקף ליציאה של הנוזלים אל החלל התת לחמיתי.
Minimally Invasive Glaucoma Surgeries הם ניתוחים זעיר פולשניים בהם לרוב מנסים בגישות שונות לשפר את זרימת הנוזל התוך עיני דרך תעלות הניקוז הטבעיות של העין.
ניתוחי הגלאוקומה המסורתיים מייצרים מעקף ליציאה של הנוזלים מהעין בעוד ניתוחים זעיר פולשניים מנסים לשפר את הזרימה של הנוזל בדרכי הניקוז הטבעיות. באופן כללי הניתוחים המסורתיים יעילים יותר בהורדת הלחץ התוך עיני אך גם פרופיל הבטיחות שלהם נמוך יותר.
לרוב ניתן לבצע ניתוח משולב. עם זאת יש מצבים שבהם עדיף לבצע את הניתוחים באופן מדורג בכדי לצמצם את התגובה הדלקתית ולהגדיל את סיכויי ההצלחה של הניתוח. ההחלטה על ביצוע ניתוח משולב תלויה במספר רב של גורמים כמו חומר המחלה הגלאוקומה, דרגת הקטרקט והגישה שבה מתכננים לבצע את ניתוח הגלאוקומה.
שיעור ההצלחה משתנה בין סוגי הניתוחים השונים, כאשר לרוב מדובר על הצלחה של 70-90% בחמש השנים הראשונות לאחר הניתוח.
זמן ההחלמה תלויה מאוד בסוג הניתוח. בניתוחים זעיר פולשניים יש לרוב החלמה תוך שבועות ספורים בעוד שההחלמה מניתוחי פילטרציה יכולה לקחת 4-8 שבועות
הכל תלוי בתוצאות הניתוח והאם הצליח להביא את הלחץ התוך עיני לטווח הרצוי. מגדירים הצלחה מלאה כאשר לאחר הניתוח הלחץ התאזן ללא צורך בטיפול תרופתי והצלחה חלקית כאשר מגיעים ללחץ הרצוי ביחד עם טיפול תרופתי.
לא.ניתוחי הגלאוקומה רק עוזרים למנוע המשך החמרה של הנזק אך כיום אין אפשרות לתקן נזק שכבר נגרם.
מדובר בניתוחים בטוחים יחסית אך בדומה לרוב הניתוחים בעיניים יש סיכון לדימום, תגובה דלקתית ואף זיהום בעין שעשויים להוביל לפגיעה בראייה. בניתוחי גלאוקומה ובייחוד בניתוחים שבהם מייצרים מעקף ליציאה של הנוזלים בעין (ניתוחי פילטרציה) קיים סיכון נוסף לניקוז ביתר שיביא לתת לחץ תוך עיני. מקרים כאלה לרוב ניתנים לטיפול באופן תרופתי אך עשויים גם להצריך התערבות ניתוחי נוספת.
נכון להיום אין טיפול טבעי מומלץ לגלאוקומה אך ישנם מספר מחקרים שבודקים את היעילות של תוספי תזונה וויטמינים שונים בהגנה על עצב הראיה מפני המחלה.
ישנם הרבה מחקרים אשר בודקים גישות וטיפולים חדשניים לגלאוקומה כולל טיפולים לתיקון הנזק, אמצעים תרופתיים להקטין את קצב התקדמות המחלה וגישות ניתוחיות חדשות שאמורות להביא לאיזון טוב יותר של הלחץ התוך עיני עם פרופיל בטיחות גבוה יותר. יש לזכור שפיתוח ובדיקה של טיפולים חדשניים אלו לוקח זמן רב וייתכן ויעברו מספר שנים עד שיקבלו אישור לשימוש במטופלים.
טיפולים בלייזר כמו SLT או DSLT יכולים לעזור להפחית את התלות בטיפול התרופתי. גם ניתוחי גלאוקומה וניתוח קטרקט יכולים לשפר את איזון הלחץ ולהפחית את הצורך בטיפול תרופתי. בנוסף, יש מחקרים על טיפולים חדשים ואף תוספי תזונה שעשויים להפחית את הצורך בטיפות אם כי אלו עדיין לא עברו את כך הבדיקות הנדרשות לאישורן כטיפול רפואי.
ניתוחים אלו בעלי פרופיל בטיחות גבוה ביחס לניתוחי הפילטרציה אך גם היעילות שלהם בהורדת הלחץ התוך עיני פחותה יותר. לכן ניתוחים אלו בעיקר מתאימים למקרים שהמחלה מאוזנת ורק מנסים להפחית את התלות בטיפול התרופתי או מקרים בדרגת חומרה קלה-בינונית שלא זקוקים להורדה קיצונית בלחץ התוך עיני.
בדיקה ראשונית ניתן לבצע על ידי רופא עיניים עם שילוב של ביצוע בדיקות עזר כמו פכימטריה, הדמייה של עצב הראייה והרשתית בעזרת OCT ושדה ראייה ממוחשב. במידת הצורך כדאי להתייעץ גם עם מומחה גלאוקומה, במיוחד בשלב האבחון או כאשר יש חשד להחמרה.
בארץ כל רופאי העיניים מוסמכים לבצע אבחון של גלאוקומה, להחליט על התחלת טיפול תרופתי באמצעות טיפות עיניים, לנטר את התגובה לטיפול ולעקוב אחר התמקדות המחלה. עם זאת, חשוב לשלב את המעקב עם ייעוץ אצל מומחה גלאוקומה בעל ניסיון בפענוח של שדה ראייה וoct בגלאוקומה בכדי לבנות תוכנית טיפול ומעקב מותאמת אישית. כמו כן, בכל מקרה שבו יש ספק לגבי ניהול המחלה או צורך בטיפול מתקדם יותר כמו טיפול בלייזר או ניתוח יש להתייעץ עם מומחה גלאוקומה.
בספרות המדעית הקיימת לא ידוע על קשר ישיר וברור בין תזונה לבין גלאוקומה. עם זאת, ישנם מספר מחקרים הבוחנים את היעילות של תוספי מסוימים בעיכוב התפתחות המחלה.
יש עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים שצריכת קפאין עשויה להביא לעלייה מתונה בלחץ התוך עיני ואולי אף קשורה בסיכון להחמרה של גלאוקומה. עם זאת, לא קיימת המלצה גורפת לחולי גלאוקומה להימנע מקפאין.
ככלל אין מניעה לבצע פעילות גופנית בגלאוקומה. ישנם תרגילים, כמו עמידת ראש, שיכולים להוביל לעלייה זמנית בלחץ התוך עיני. כמו כן לאחר ניתוח גלאוקומה עדיף להימנע מפעילות גופנית מאומצת. חשוב לזכור שיש לדון כל מקרה לגופו ורצוי להתייעץ עם מומחה הגלאוקומה לגבי הנחיות מדויקות.
תרגילים כמו יוגה עמידת ראש ממושכת יכולים להביא לעלייה בלחץ התוך עיני. באופן כללי רצוי לעדכן את מומחה הגלאוקומה שלכם לגבי תרגילים המעמידים את הגוף במצבי קיצון.
כן. תרגילים אלו עשויים להעלות באופן זמני את הלחץ התוך עיני.
נכון להיום אין הוכחה מדעית לכך ששימוש במסכים קשור בהתפתחות או החמרה של גלאוקומה.
האם מותר לטוס עם גלאוקומה?
אין מניעה מטיסה בגלאוקומה.
למרות שאין הוכחה מדעית ישירה לכך שעישון קשור בהתפתחות גלאוקומה, הנזק שנגרם לכלי הדם הקטנים המזינים את עצב הראייה עשוי להביא להאצת המחלה.
ישנם מספר מחקרים שבוחנים את היעילות של ויטמינים שונים כמו ניקוטינאמיד (ויטמין B3) אך נכון להיום אין עדיין המלצה ברורה לגבי שימושם בקרב מטופלי גלאוקומה.
בהתחשב באמצעים הניתוחיים והתרופתיים העומדים לרשותנו היום ניתן בעזרת טיפול ומעקב נכונים לעצור או להאט את התקדמות המחלה כך שהיא לא תביא להתדרדרות נוספת בתפקוד ברוב המקרים. עם זאת, כיוון שאין אפשרות כרגע לתקן נזק שנגרם יש חשיבות עליונה לגילוי מוקדם ומתן טיפול בזמן בכדי למנוע פגיעה בראייה. ככל הנזק בנקודת האבחון עמוק יותר כך קשה יותר לשמר את הראייה.
לחץ תוך עיני מוגבר הינו גורם סיכון לפתח גלאוקומה ולא בהכרח מעיד על נזק לעצב הראייה. עם זאת, גם שדה ראייה תקין אינו שולל שיש כבר התחלה של נזק ראשוני. מומלץ להשלים הדמייה של עצב הראייה והרשתית בעזרת OCT ולפנות להתייעצות עם מומחה גלאוקומה.
לחץ תוך עיני מעל 21 נחשב מעל לטווח הנורמלי באוכלוסיה הבריאה ומצדיק בירור. אצל חלק מהאנשים גם לחץ 24 לא בהכרח מצדיק טיפול. מומלץ להשלים בירור כולל מדידת עובי הקרנית ובדיקות עזר להערכת נזק תפקודי ומבני בגלאוקומה ולהתייעץ עם מומחה גלאוקומה לגבי הצורך בטיפול.
כן. הורדת הלחץ מקטינה באופן יחסי את הסיכון להתקדמות המחלה אך לא מעלימה אותו באופן מוחלט. יש להמשיך מעקב מסודר אצל מומחה גלאוקומה בכדי לבנות תוכנית טיפול ומעקב מסודרת.
הידקקות של עצב הראייה עשויה להעיד על נזק כתוצאה מגלאוקומה או ממחלות אחרות של עצב הראייה. רצוי להתייעץ עם מומחה גלאוקומה מנוסה בפענוח של בדיקות OCT של עצב הראייה.
אצל רוב האנשים קיים הבדל בלחץ התוך עיני בין שתי העיניים וכלל הפרש של עד 2 מ"מ כספית נחשב נורמלי. במידה וההפרש משמעותי יותר רצוי להשלים בירור.
מטרת הטיפות לטיפול בגלאוקומה היא להוריד את הלחץ התוך עיני בכדי למנוע המשך התדרדרות של המחלה. הטיפול כיום לא מתקן נזק שכבר נגרם לראייה.
נכון להיום אין טיפול שיכול לתקן את הנזק שנגרם כתוצאה מגלאוקומה. עם זאת, ישנם מקרים בהם הטיפול מביא לשיפור מסוים בתפקוד.
בהחלט. גלאוקומה היא מחלה נפוצה יחסית ומיליונים של בני אדם ברחבי העולם חיים חיים מלאים ועשירים למרות המחלה.
היכולת לנהוג תלויה מאוד במידת הנזק שנגרם לעצב הראייה וההשפעה על התפקוד בכל עין.
כן, קיימים מספר פורומים וקהילות ברשת המוקדשים לגלאוקומה, הן בארץ והן בעולם.
בישראל פועלים פורומים רפואיים מקוונים המנוהלים ישירות על ידי מומחי גלאוקומה ומאפשרים התייעצות ישירה ושאלות על טיפולים ובדיקות.
בנוסף, קיימות קבוצות תמיכה וקהילות בפייסבוק, לצד פורומים בינלאומיים רחבים המופעלים על ידי ארגונים כמו ה-Glaucoma Research Foundation.
כן. בעיקר כאשר יש נזק משמעותי הגורם לצמצום היקפי ניכר של שדה הראייה ואף ירידה בחדות הראייה המרכזית.
מאמר זה נכתב ע"י פרופ' ארי לשנו, רופא עיניים ומנתח בכיר, מומחה גלאוקומה.
**המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי,
השירות הניתן באמצעות האתר אינו שירות רפואי. תיעוד ומידע רגיש יש למסור לרופאים בלבד.
אודות
MedReviews היא אינדקס לרופאים המתקדם והאמין בישראל המרכז מידע וחוות דעת מאומתות על רופאים ומרפאות. המערכת, המהווה חלק מקבוצת אתרי חוות הדעת המובילה בישראל, מחברת בין מטופלים המחפשים טיפול רפואי איכותי לבין רופאים מומלצים ומובילים. אנו עושים זאת באמצעות טכנולוגיית אימות קפדנית ("חכמת ההמונים") ומנגנוני סינון מתקדמים, המספקים שקיפות מלאה בעולם הרפואה ומאפשרים בחירה מושכלת.
ניווט
יצירת קשראודות MedReviewsמדיניות פרטיותתנאי שימושהצהרת נגישותמאמרים רפואיםגלריית תמונותיצירת פרופיל רופא.הכניסה לאזור אישירופאים מומחים
גינקולוגיםאורתופדיםרופאי עינייםמנתחים פלסטייםדרמטולוגיםקרדיולוגיםרופאי אף אוזן וגרוןפסיכיאטריםכירורגים כללייםאונקולוגיםרופאי אסתטיקהרופאי שינייםמדיניות ותנאי שימוש
המידע והתוכן המוצגים באתר זה מיועדים לספק מידע אינפורמטיבי והבעת דעה סובייקטיבית מטעם צדדים שלישיים בלבד הם אינם תחליף לייעוץ רפואי מקצועי ואין להסתמך עליהם כייעוץ כאמור. כל שימוש במידע באתר טעון בדיקה ואימות עם הגורמים הרלוונטיים. השימוש באתר ובתכניו הינה באחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש