קרוהן: תסמינים, אבחון, טיפול, תזונה וזכויות

מהי מחלת קרוהן?

קרוהן (Crohn’s Disease) הינה חלק ממחלות המעי הדלקתיות, משפחת מחלות הכוללת בתוכה גם את הקוליטיס הכיבית (Ulcerative Colitis). מחלות מעי דלקתיות מתפרצות כאשר קיימת יתר פעילות של מערכת החיסון הגורמת להפרשת חומרים מעוררי דלקת (ציטוקינים), ובסופו של דבר ליצירת דלקת במעיים.

תוכן עניינים

• מהי מחלת קרוהן?
• קרוהן תסמינים
• קרוהן - גורמים
• איך מאבחנים קרוהן
• טיפול במחלת קרוהן
• קרוהן תזונה
• סיבוכים של מחלת קרוהן
• קרוהן באוכלוסיות מיוחדות
• קרוהן וקוליטיס
• קרוהן-ביטוח לאומי
• חיים עם קרוהן
• שאלות נפוצות על קרוהן

איך מתאפיינת מחלת הקרוהן?

המחלה מתאפיינת בהיווצרות של איזורים דלקתיים לא רציפים במערכת העיכול, החל מחלל הפה, דרך המעי הדק והגס ועד לפי הטבעת. בו-בזמן, חלקים אחרים במערכת עשויים להיות תקינים לחלוטין. המהלך האופייני של המחלה כולל תקופות של התלקחות/התקף (flare up) ורגיעה/הפוגה (remission).

מהי השכיחות של מחלות מעי דלקתיות כרוניות באוכלוסייה?

על פי ההערכות, בישראל חיים כיום עשרות אלפי חולי מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס, שמהווים כ-0.5% מהאוכלוסייה הכללית. מדובר בנתון גבוה בהשוואה ליתר המדינות בעולם. מחלת הקרוהן, הינה הסוג השכיח יותר של מחלות המעי הדלקתיות בילדים.

מיהן קבוצות הסיכון העיקריות?

המחלה עשויה להתפרץ בכל גיל, אך אוכלוסיית הסיכון העיקרית היא צעירים בגילאי 15 עד 35. בישראל,כ-75% מחולי הקרוהן בישראל הם מבוגרים, כ-20% קשישים וכ-4% הם ילדים.

קרוהן תסמינים

תסמיני הקרוהן משתנים בהתאם לאזור המודלק במערכת העיכול:

● דלקות מעי: הפגיעה השכיחה ביותר היא בדופן המעי, לכל אורכו, ובעיקר באזור החיבור שבין המעי הדק למעי הגס. דלקות כאלו עלולות לגרום להיצרות של חלל המעי ולהיווצרות של הידבקויות בין האיברים הפנימיים שבחלל הבטן. תסמינים שכיחים של התפרצות של קרוהן במעי כוללים הפרעות במערכת העיכול כגון: שלשול, כאבי בטן קשים, רעשים בבטן, גזים ותסמינים נוספים. ייתכנו גם תסמינים מערכתיים כמו חום, חולשה, עייפות, ירידה במשקל ויכולת ספיגה נמוכה של מרכיבי תזונה (בעיקר ויטמיני B12, D, E, K ומינרלים כמו סידן).
● דלקות בפי הטבעת: כאשר הקרוהן מתפרץ באזור סביב פי הטבעת, עלולות להתפתח תופעות כמו אבצסים (כיסי מוגלה), פיסורות ופיסטולות.
● דלקות במערכת העיכול העליונה: במקרים פחות שכיחים אך עדיין קיימים, הדלקת עשויה להופיע בחלל הפה, בוושט, הקיבה או בתריסריון.

כמה זמן נמשכים התסמינים?

קרוהן היא מחלת מעי כרונית, משמע שהיא נמשכת לכל אורך החיים. בדרך כלל המחלה תכלול תקופות של התפרצות ורגיעה לסירוגין, אולם יש כאלו שיסבלו ממחלה פעילה ללא הפוגה כלל (פחות מ-5% מהמקרים). מנגד, יש מטופלים שיסבלו רק לעיתים נדירות מהתקפים, וביתר הזמן המחלה תהיה רדומה וא-סימפטומטית.

מתי חייבים לגשת מיד לרופא?

אם אתם חווים את התסמינים הבאים, יש לגשת בדחיפות לבדיקה רפואית:

1. כאבי בטן עזים ועוויתיים שמלווים בחום גבוה שאינו יורד.
2. שלשולים קשים ו/או הקאות שאינן פוסקות, מה שעלול לגרום לתופעות מסוכנות כמו התייבשות ושיבוש מאזן המלחים בגוף.
3. עצירות קשה המלווה בכאבי קטן עזים, הצטברות של גזים במערכת העיכול והקאות. מדובר בתסמינים המעידים על חסימת מעיים אפשרית.
4. עבור מטופלי קרוהן אשר מטופלים בתרופות סטרואידיות, ביולוגיות או אימונו-מודולטוריות, יש לדווח לרופא בהקדם אם מופיע חום.

קרוהן - גורמים

קרוהן היא מחלת מתווכת חיסון, כלומר הגורם המיידי להתפרצות הדלקת במעי הוא שיבוש בפעילות החיסונית. כמו ברוב המחלות האוטואימוניות, הגורם הראשוני איננו תמיד ידוע. הנחת העבודה המקובלת כיום בקרב חוקרים ואנשי רפואה היא שמחלת הקרוהן מופיעה כתוצאה משילוב של מספר גורמים שונים - גנטיים, אימוניים וסביבתיים.

האם מחלת קרוהן היא גנטית?

לפי הספרות המחקרית, ייתכן שכן. אך ככל הנראה המרכיב הגנטי קשור לגורמים אימוניים וסביבתיים נוספים. נמצא כי ל-30% עד 40% מהחולים קיימת מוטציה בחלבון ה-NOD-2 שבכרומוזום 16. ל-20% מחולי הקרוהן יש קרוב משפחה שסובל גם כן מהמחלה. הסיכון גובר ככל שהקרבה המשפחתית רבה יותר. בתאומים זהים, נמצא כי הימצאות המחלה אצל תאום אחד מעלה משמעותית את הסיכון של התאום אחר ללקות בה.

האם מחלת קרוהן מדבקת?

לא. מאחר שמדובר במחלה מתווכת חיסון, אין סיכון להדבקה בין אדם לאדם.** {#chapter-11}

איך מאבחנים קרוהן

תהליך האבחון של קרוהן איננו בהכרח פשוט, ולעיתים הוא מצריך ביצוע של סדרת בדיקות מעבדה והדמיה:

בדיקת צואה לקרוהן

לרוב במסגרת הבירור, רוצים קודם כל לשלול סיבות לדלקות זיהומיות (המתבטאות לעיתים באופן דומה לקרוהן), ולכן מקובל לבצע בדיקות צואה הכוללות תרבית לגילוי חיידקים, ותרבית לאיתור טפילים (פרזיטים) . בנוסף, ניתן לבצע בדיקת צואה לגילוי חלבון הקלפרוטקטין, אשר קיומו בריכוז גבוה מעיד על קיומה של דלקת מעי פעילה.

בדיקת דם לקרוהן

לצורך אבחון המחלה, מבצעים לרוב בדיקות דם מלאות הכוללות ספירת דם וכימייה מלאה. לרוב יידרשו בדיקות ייעודיות לאבחון תפקודי כבד, מדדי דלקת, רמות של וויטמינים ומינרלים כמו ברזל. בדיקות לגילוי נוגדני ה-ASCA וה-pANCA נותנות אינדיקציה מסוימת להימצאות המחלה, אם כי נוכחותם איננה מהווה ממצא חד-משמעי לצורך אבחון הקרוהן.

קולונוסקופיה, גסטרוסקופיה וסיגמואידוסקופיה

בדיקות פולשניות של המעי מאפשרות לבחון את מצב הריריות ואף לדגום את הרקמה (ביופסיה) ולשלוח אותה לבדיקות מעבדה נוספות. ישנן שלושה סוגי בדיקות פולשניות עיקריות שנהוג לעשות לאבחון קרוהן:
1. קולונוסקופיה: פרוצדורה אבחונית במהלכה מחדירים למעי דרך פי הטבעת צינורית עם מצלמה זעירה וסוקרים את המעי הגס לכל אורכו, ואת המעבר למעי הדק (האילאום הסופי).
2. סיגמואידוסקופיה: בדיקה שדומה במהותה לקולונוסקופיה, אך הדגש הוא על בחינת הרקטום והחלק האחרון של המעי הגס.
3. גסטרוסקופיה: הפעם מחדירים את הצינורית עם המצלמה דרך הפה בכדי לסרוק את מערכת העיכול העליונה - מהוושט, דרך הקיבה ועד לתריסריון (המעי הדק).

במקרים מסוימים, לצורך הערכת המעי הדק בלבד, נתן להשתמש בקפסולה אנדוסקופית - מעין גלולה שבתוכה מוטמעת מצלמה זעירה, אותה בולעים ואז סורקת את המעי הדק לכל אורכו.

בדיקות הדמיה של המעי

בדיקות הדמיה כמו CT (טומוגרפיה ממוחשבת) או MRI (תהודה מגנטית) יכולות לסייע להערכת מצב המעי וקצב התקדמות המחלה, כמו גם לזיהוי סיבוכים כמו פיסטולות, מורסות ואבצסים בטניים.

צילומי רנטגן ואולטרסאונד

צילום בטן רגיל יכול לסייע כאשר מתעורר חשד לסיבוך כמו חסימת מעי או היווצרות נקב במעי. אולטרסאונד בטן מאפשרת לאמוד את עובי דופן המעי, כאשר דופן מעובה עשויה להוות אינדיקציה לקיומו של תהליך דלקתי. בנוסף, ניתן לראות באולטרסאונד מצבים כמו מורסה בטנית, נוזל חופשי בחלל הבטן וסיבוכים נוספים.

טיפול במחלת קרוהן

האם ניתן לרפא קרוהן?

קרוהן היא כאמור מחלה מתווכת חיסון כרונית, מה שאומר שלא ניתן לרפא אותה בצורה מוחלטת. עם זאת, ניתן לנהל את המחלה בצורה שתביא למינימום של תסמינים. מטופלים מסוימים חיים לצד המחלה כמעט מבלי לחוות התקפים או סימפטומים, אך זה דורש אבחון, טיפול והתאמות באורח חיים (למשל בהיבט התזונתי והימנעות מהרגלים מזיקים כמו עישון).

טיפול בקרוהן

אופן הטיפול במחלת הקרוהן צריך להיות מותאם באופן ספציפי לכל מטופל, בהתאם למצבו הקליני הכללי, חומרת המחלה ומיקום המוקדים הדלקתיים במערכת העיכול. בדרך כלל, נשלב טיפול תרופתי (לעיתים מסוגים שונים) עם שינוי באורחות חיים. לעיתים יידרש גם פתרון ניתוחי. כחלק מהטיפול השוטף, יש להגיע למעקבים שגרתיים, גם בשלבי ההפוגה.

טיפולים תרופתיים למחלת הקרוהן

התקדמות המחקר הרפואי וההתפתחויות הפרמקולוגיות הביאו לכך שישנם כיום מספר סוגי תרופות לטיפול בקרוהן: תרופות ביולוגיות, תרופות אנטיביוטיות, תרופות אימונו-מודולטוריות ותרופות אנטי-דלקתיות (כולל סטרואידים). לעיתים יהיה צורך לשלב בין כמה טיפולים במקביל. הטיפול הרצוי מותאם כאמור לכל מטופל באופן אינדיבידואלי.

תרופות אנטיביוטיות לקרוהן

טיפולים אנטיביוטיים כמו מטרונידזול וציפרופלוקסצין נדרשים בעיקר בזמני התקף חריף ולטיפול בסיבוכי הקרוהן, כמו פיסטולות פריניאליות, אבצסים בטניים וזיהומים בחלל הבטן.

תרופות סטרואידיות ואנטי-דלקתיות לקרוהן

תרופות נוגדות דלקתיות ניתנות בדרך כלל לטיפול בקרוהן קל עד בינוני. לצד האפקטים החיוביים, חשוב לקחת בחשבון שייתכנו תופעות לוואי נפוצות כמו כאבי בטן, שלשולים, בחירות וכאבי ראש. במקרים חריגים ייתכנו סיבוכים כמו פגיעה כלייתית או ירידה בתאי הדם הלבנים.

לעיתים רושמים תרופות סטרואידיות כמו פרדניזון והידרוקורטיזון לטיפול בדלקת המעי, בין אם באופן אוראלי (בכדורים וטבליות) או לווריד (בעיקר במהלך התקף חריף). הטיפול בסטרואידים ניתן לרוב לתקופת זמן קצרה, מכיוון שבשימוש ממושך, הטיפולים הללו עלולים לגרום לתופעות בלתי רצויות כמו שיעור יתר, הפרעות עוריות, עלייה במשקל, עלייה ברמות הסוכר, יתר לחץ דם ואף הפרעות ראייה.

תרופות אימונו-מודולטוריות לקרוהן

תרופות מדכאות מערכת חיסון כמו אזתיופרין, מתוטרקסט ומרקפטופורין נחשבות ליעילות ביותר לטיפול בקרוהן, אך הן מחייבים מעקב רפואי הדוק הכולל בדיקות מעבדה תכופות מדי 3-8 שבועות. הסיבה לכך היא הצורך למנוע תופעות לוואי קשות כמו פגיעות במח העצם ובכבד. בנוסף, התרופות הללו מחלישות את מערכת החיסון ולכן מעלות את הסיכון לזיהומים, ובחלק מאוד קטן מהמקרים לממאירות.

תרופות ביולוגיות לקרוהן

תרופות נוספות לקרוהן מיוצרות בתהליכים ביולוגיים ולא כימיים. מדובר בטיפולים מתקדמים המיועדים לפעול באופן ממוקד כנגד רכיבים ספציפיים במערכת החיסון שאחראים לתהליך הדלקתי במעי. משפחת התרופות הביולוגיות הנפוצה ביותר היא מעכבי TNF-alpha, אשר חוסמים את היקשרות החלבונים מעוררי הדלקת. מדובר בטיפל קו ראשון או שני בקרוהן ברמת חומרה בינונית עד קשה. כמו יתר התרופות לטיפול בקרוהן, הטיפולים הביולוגיים עשויים לגרום לתופעות לוואי וסיבוכים, ולכן הם מצריכים מעקב רפואי צמוד לאורך כל התקופה.

טיפולים נוספים

1. טיפול טבעי בקרוהן

ישנם טיפולים נוספים לקרוהן מעולם הרפואה הטבעית, אם כי מדובר בטיפולים משלימים שאינם מהווים תחליף לתרופות הקונבנציונליות. טיפולים אלטרנטיביים לקרוהן כוללים למשל תוספי תזונה טבעיים (כמו מיצוי כורכומין) ודיקור סיני. עם זאת, העדויות המדעיות ליעילות התוספים הללו אינן חד-משמעיות, ולכן יש להתייחס אליהם בהתאם. קיימות עדויות מחקריות לפיהן לקיחת פרוביוטיקה עם חיידקים מזנים מסוימים עשויה להשפיע לטובה על התקדמות המחלה, אם כי גם הפעם מדובר בתוסף משלים לטיפול הסטנדרטי ולא תחליף.

2. השתלת צואה

השתלת צואה היא הליך רפואי חודרני במהלכו מעבירים פלורת חיידקים בריאה מתורם אל מעי המטופל, וזאת במטרה לאזן את המיקרוביום באופן שיקל על תסמיני הקרוהן. הפרוצדורה הוכחה כבעלת יעילות משמעותית לטיפול בזיהומים כמו קלוסטרידיום. מדובר בטיפול שמוגדר כניסיוני, והוא איננו מבוצע כחלק מפרוטוקול הטיפול הסטנדרטי בקרוהן.

קרוהן תזונה

תזונה היא חלק חשוב מהטיפול במחלת קרוהן, ובמצבים מסוימים טיפול תזונתי אף יכול לסייע בהשראת הפוגה במחלה ולהוות את קו הטיפול העיקרי.לאורך השנים, חוקרים ורופאים פיתחו שיטות תזונה לחולי קרוהן, הכוללות למשל הזנה אנטרלית בלעדית (EEN), Crohn's Disease Exclusion Diet (או CDED) או Inflammatory Bowel Disease Anti-Inflammatory Diet (או IBD-AID), הדוגלותבהגבלת פחמימות מסויימות ושינוי הרכב השומן התזונתי.. דיאטת CDED לדוגמא, היא תזונה מבוססת מזון מלא, שנועדה להפחית חשיפה לרכיבי מזון הנחשבים כבעלי פוטנציאל פרו־דלקתי. אפשרות טיפולית נוספת הינה EEN שבה התזונה מבוססת על פורמולה תזונתית מלאה למשך כ־6–8 שבועות. נכון להיום, אין תפריט אחד המתאים לכל חולי קרוהן. ההתאמה התזונתית תלויה בגיל, בפעילות המחלה, במצב התזונתי ובסבילות האישית, ורצוי שתיעשה בליווי דיאטן המתמחה במחלות מעי דלקתיות

קרוהן – האם יש מזונות שאסור לאכול?

בזמן הפוגה מומלץ בדרך כלל לשאוף לתזונה מגוונת ובריאה, בהתאם לסבילות האישית, ולהפחית צריכה של מזונות מעובדים ואולטרה־מעובדיםמה לאכול בזמן התקף קרוהן?** {#chapter-31}

במהלך השלב האקוטי של הקרוהן, כלומר לאחר שמתפרץ התקף דלקתי, חשוב במיוחד לשמור על צריכה תזונתית מספקת ולהתאים את התזונה לחומרת המחלה ולמצב התזונתי. מומלץ להקפיד על הזנה אנטרלית עם תכשירים תזונתיים רפואיים, באופן בלעדי או בשילוב הדרגתי עם מזונות הנכללים בדיאטות הייעודיות לחולי קרוהן. בחירת הטיפול צריכה להיעשות יחד עם הצוות המטפל והדיאטן.

אוכל לחולי קרוהן

התזונה המומלצת לחולי קרוהן משתנה כאמור בין מטופל למטופל ובהתאם לשלבי המחלה (התקף או רגיעה). ניתן להיעזר במתכונים לחולי קרוהן שניתנים על ידי תזונאים קליניים.

להלן טבלה עם המלצות כלליות לתזונה מותאמת קרוהן לשלב ההתקף ולשלב הרגיעה:

להלן דוגמא לתפריט תזונתי לחולי קרוהן בשלב הרגיעה:

*שימו לב: מדובר בהמלצות כלליות בלבד שאינן מהוות תחליף להתאמה אישית של התפריט התזונתי עם דיאטן קליני המתמחה במחלות מעי דלקתיות.

האם לחולי קרוהן מותר לצום?

היכולת לצום תלויה בפעילות המחלה, במצב התזונתי, בסיכון להתייבשות ובסוג הטיפול התרופתי בו משתמשים. אצל מטופלים עם מחלה פעילה, ירידה במשקל, חסרים תזונתיים או נטייה להתייבשות, צום עלול להיות בעייתי ואף מסוכן. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני צום, במיוחד כאשר המחלה פעילה או כאשר נלקחות תרופות שיש להתאים את מועד נטילתן לארוחות

סיבוכים של מחלת קרוהן

להלן הסיבוכים הנפוצים של מחלת הקרוהן:

חסימת מעיים בקרוהן

סיבוך שכיח המתבטא בכאבי בטן עזים, נפיחות, גזים כלואים, עצירות מוחלטת והקאות בלתי פוסקות. הסיבוך נגרם בדרך כלל כתוצאה מהיצרות של דופן המעי בעקבות הדלקת הכרונית, אשר גורמת להיווצרות רקמה צלקתית מעובה. הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המצב, ונע בין טיפול שמרני (הימנעות מאכילה, עירוי לוריד ולעיתים הזנה באמצעות זונדה) לבין ניתוח אנדוסקופי להרחבת ההיצרות או הסרה ניתוחית של המקטע החסום במעי.

פצעים בקרוהן

הכוונה היא להיווצרות של כיבים, פיסורות ופיסטולות כתוצאה מחדירת הדלקת לשכבות דופן המעי. לעיתים נוצרים כיסי מוגלה (מורסות). הטיפול במצבים האלו כולל לרוב שילוב של טיפול אנטיביוטי, ביולוגי ואנטי-דלקתי, לעיתים עם התערבות כירורגית לניקוז המורסה או תיקון הפיסטולה.

אריתמה נודוזום וקרוהן (Erythema Nodosum)

תופעה עורית שגורמת להופעת מעין גושים אדומים וכואבים בשוקיים. הטיפול בבעיה מבוסס על איזון הדלקת הסיסטמטית במעי, לעיתים בשילוב עם משככי כאבים.

סיבוכים נוספים

מחלת הקרוהן יכולה לגרום לסיבוכים נוספים ופגיעה באיברים ומערכות שונות חוץ מהמעי ומערכת העיכול, לרבות:
● דלקות עיניים
● דלקות מפרקים, בעיקר בברכיים ובקרסוליים
● דלקות בחניכיים ובחלל הפה
● דלקות עור ופריחות בגפיים
● היווצרות אבנים בכיס המרה ובכליות
● דלקות כבד כרוניות
● דלקות בדרכי השתן
● סרטן המעי הגס
● הפרעות ספיגה
● עיכובי גדילה אצל ילדים

קרוהן באוכלוסיות מיוחדות

קרוהן ילדים

קרוהן יכול להופיע גם אצל ילדים בגילאי בית ספר ומתבגרים (החל מגיל 6 לערך). לעיתים קרובות, המחלה מתגלה בגילאים הללו כתוצאה מזיהוי של עיכובי גדילה והתפתחות ותופעות כמו חוסר תיאבון, עוד לפי שמופיעים כאבי הבטן ויתר תסמיני מערכת העיכול. הדגש הטיפולי יהיה על תזונה ייעודית, טיפול תרופתי ביולוגי ומעקב רב-תחומי של דיאטן קליני, גסטרואטרולוג ואנדוקרינולוג לפי הצורך.

קרוהן אצל נשים הרות ולאחר לידה

מחקרים מצאו שהתעברות בזמן מחלת קרוהן פעילה מגבירה את הסיכון לסיבוכי היריון. בתקופת ההיריון, ניתן ליטול את מרבית הטיפולים, אך יש להיוועץ בגורם הרפואי המטפל כדי להתאים את הטיפול לתקופת ההיריון, הפוסט-פארטום(לאחר הלידה) וההנקה.

קרוהן וקוליטיס

מה ההבדל בין קרוהן לקוליטיס?

אמנם מדובר בשתי מחלות מעי דלקתיות הפועלות במנגנון דומה, אך השוני העיקרי ביניהם הוא במיקום הדלקת ובתסמינים. מחלת הקרוהן יכולה לפגוע בכל מקטע במערכת העיכול ובכל שכבות דופן המעי, ומתאפיינת באיזורים בריאים בין האיזורים הדלקתיים ( skip lessions( בעוד קוליטיס פוגעת במעי הגס באופן רציף, ןמתאפיינת במעורבות שטחית של השכבות הפנימיות של הרירית בלבד.

האם הטיפול בקרוהן שונה מהטיפול בקוליטיס?

הטיפול בשתי המחלות דומה באופן כללי ומבוסס על אותן קבוצות של תרופות ביולוגיות, מדכאות חיסון ונוגדות דלקת, אך יש הבדלים דקים באופן מתן התרופות ובסוג התרופות הפרטניות שיבחרו לתת. כך למשל, בחלק מהתרופות לטיפול בקוליטיס אפשר לעשות שימוש מקומי ולא סיסטמי, בעיקר כאשר הדלקת ממוקמת בפי הטבעת.

קרוהן-ביטוח לאומי

קרוהן וביטוח לאומי

במדינת ישראל, חולי קרוהן רשאים לפנות לביטוח הלאומי בתביעה להכרה באחוזי נכות וקבלת קצבה בהתאם. עם זאת, הזכאות להטבות איננה אוטומטית, אלא מבוססת על עמידה בקריטריונים ותנאים מקדימים הנקבעים על ידי המוסד לביטוח לאומי. למיצוי זכויות חולי קרוהן בביטוח לאומי, יש להגיש תביעה מסודרת עם כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ולעבור וועדה ייעודית.

האם קרוהן זה נכות?

לא בהכרח. עבור חולי קרוהן אחוזי נכות עשויים להיקבע כאשר ניתן להוכיח כי המחלה היא קשה וכרוכה בפגיעה תפקודית ניכרת ובפגיעה בכושר ההשתכרות. בדרך כלל, כדי לזכות בקצבת נכות, נדרשים אחוזי נכות משוקללים של כ-60% לפחות.

זכויות חולי קרוהן בביטוח לאומי

מעבר לאפשרות לזכות בקצבת נכות, הביטוח הלאומי מעמיד בעבור חולי קרוהן תמיכה נוספת בדמות הנחה בתשלום ארנונה וחשבונות אנרגיה ומים, כמו גם סיוע של מטפל/ת.

פטור ממס הכנסה לחולי קרוהן

מס ההכנסה עשוי להקנות פטור מתשלום המס עבור מטופלי קרוהן שנקבעו להם אחוזי נכות גבוהים של למעלה מ-90%, או הטבות מצומצמות יותר לבעלי 75% אחוזי נכון.

*שימו לב: קריטריונים, האחוזים ותהליך האישור של אחוזי הנכות, הזכויות והפטורים נקבעים בהתאם למקרה הפרטני, ולכן מומלץ לברר זאת מראש בעזרת גורם מקצועי המעורה בתחום.

חיים עם קרוהן

האם אפשר לחיות חיים רגילים עם קרוהן?

במצבים של קרוהן קל, ניתן לנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי כמעט לחלוטין, במיוחד בתקופות הרגיעה. ניתן לייצב את המחלה באופן שימזער למינימום את ההתקפים והתסמינים. עם זאת, גם במקרים ברמת חומרה בינונית וקשה יותר ניתן להשיג הפוגות ארוכות טווח המאפשרות איכות חיים גבוהה. כמובן שנדרשת מידה מסוימת של הסתגלות והקפדה על שגרת הטיפולים, המעקבים והרגלי החיים (בעיקר בהקשר התזונתי).

קרוהן-תוחלת חיים

אין הבדל משמעותי בין תוחלת החיים של חולי קרוהן לבין זו של יתר האוכלוסייה, וזאת הודות להתקדמות המשמעותית ביכולת לאבחן את מחלה ובאפשרויות הטיפול הזמינות כיום.

האם קרוהן יכול לעבור?

כאמור, מחלת הקרוהן היא מצב כרוני שלא ניתן לריפוי מלא, אך ניתן לנהל את התסמינים ולאפשר תקופות ממושכות של הפוגה בהתקפים. בקיצור, אפשר בהחלט לחיות בשלום יחסי לצד הקרוהן מבלי לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

שאלות נפוצות על קרוהן

איך אני יודע אם יש לי קרוהן?

כדי לדעת זאת, יש לבצע בירור רפואי מעמיק ומקיף אצל רופא גסטרואנטרולוג מומחה. תהליך האבחון כולל בדרך כלל סדרה של בדיקות מעבדה ודימות כמו בדיקות דם, צואה, צילומי רנטגן, אולטרסאונד ובדיקות אנדוסקופיות פולשניות כמו גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה.

איך נראה התקף קרוהן?

התקף קרוהן מתבטא בעיקר בתסמיני עיכול כמו כאבי בטן קשים, שלשולים תכופים (לעיתים עם ריר ודם), ירידה בתיאבון ולעיתים גם תסמינים סיסטמטיים כמו חום, עייפות ותשישות.

האם קרוהן יכול לעבור?

לא בדיוק. מדובר במחלה כרונית שלא ניתן לריפוי מוחלט, אך קיימת אפשרות לתקופות ממושכות של רגיעה והפוגה חלקית או מלאה בתסמינים.

האם קרוהן תורשתי?

לא מדובר במחלה תורשתית קלאסית העוברת מדור לדור, אך ככל הנראה קיים מרכיב גנטי האחראי להתפרצותה.

האם קרוהן זה נכות?

לעיתים הביטוח הלאומי בישראל מקנה אחוזי נכות על מחלת הקרוהן, בעיקר כאשר מדובר במחלה קשה המלווה בפגיעה משמעותית באיכות החיים וביכולת התפקוד.

האם מחלת קרוהן היא גנטית?

יש עדויות מחקריות המצביעות על מרכיב גנטי, אך לרוב ההתפרצות נגרמת כתוצאה מאינטראקציה בין גורמים גנטיים, חיסוניים וסביבתיים. כלומר, הגנטיקה איננה גורם בלעדי וישיר, אלא גורם סיכון נוסף למחלה.

האם מחלת קרוהן מדבקת?

לא. מדובר במחלה אוטואימוניות ולא זיהומית, ולכן היא איננה מדבקת כלל.

האם מחלת קרוהן מסוכנת?

מחלת הקרוהן איננה מסוכנת כשלעצמה, אך בהיעדר טיפול מתאים ומעקב סדיר היא עלולה להוביל לסיבוכים קשים ומורכבים.

האם יש פורום קרוהן וקוליטיס?

כן, קיימים מרחבים פיזיים ומקוונים שמספקים תמיכה לחולי קרוהן. ניתן למצוא פורומים וקבוצות ברשת, ברשתות החברתיות ובאתר העמותה הישראלית לקרוהן וקוליטיס.

האם יש ספר מתכונים לחולי קרוהן?

כן, קיימים ספרי מתכונים המיועדים לחולי קרוהן, בהתאם לדיאטות ייעודיות למחלה. עם זאת, רצוי להיעזר בדיאטן קליני להתאמת התפריט התזונתי.

האם חולי קרוהן יכולים לצום?

תלוי. בזמני רגיעה, לרוב אפשר. אך לא מומלץ לצום כאשר המחלה נמצאת בשלב של התקף דלקתי פעיל. הדבר תלוי גם בתכנית התרופתית של המטופל. בכל מקרה, יש להיוועץ מראש בגורם המטפל.

האם יש העמותה לחולי קרוהן?

כן, העמותה הישראלית לקרוהן ולקוליטיס מספקת מידע, תמיכה וסיוע לאנשים שמתמודדים עם מחלות מעי דלקתיות ובני משפחותיהם.

מאמר זה נכתב ע"י ד"ר טל ברגר, גסטרואנטרולוג ילדים ומומחה בנוירוגסטרואנטרולוגיה.

**המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.