בדיקת אלרגיה: סוגי בדיקות, הכנה ופענוח תוצאות

מהי בדיקת אלרגיה?

בדיקת טסטים לאלרגיה מיועדת לאבחון רגישות יתר לחומרים אלרגנים שונים, כלומר מרכיבים שהחשיפה אליהם מעוררת תגובת יתר חיסונית בגוף המטופל.

רוב האלרגנים אינם מזיקים באופן כללי, למשל סוגי מזונות וצמחים מסוימים, תרופות, פרווה של בעלי חיים ועוד.

אנשים שסובלים מאלרגיה ונחשפים לגורם האלרגני עלולים לחוות שורה של תסמינים ברמות חומרה משתנות, כולל עיטוש, שיעול, גרד בעיניים, פריחה עורית, נזלת והתקפי אסטמה.

מקרים חמורים של אלרגיה קשה, ייתכנו גם תגובות אלרגיות משמעותיות יותר ואף מסכנות חיים, דוגמת היצרות של מעברי הנשימה ושוק אנפילקטי (אנפילקסיס).

תוכן עניינים

• מהי בדיקת אלרגיה?
• סוגי בדיקות לגילוי אלרגיה
• מתי מומלץ לבצע בדיקת אלרגיה? (תסמינים ואינדיקציות)
• איך עושים בדיקת אלרגיה ומהו תהליך האבחון?
• פענוח תוצאות בדיקת אלרגיה
• איפה מבצעים את הבדיקה ומחירי השירות
• שאלות נוספות

סוגי בדיקות לגילוי אלרגיה

קיימות כיום מספר בדיקות אלרגיות מתקדמות:

• תבחיני עור (Skin Prick Test): בדיקה הבודקת את התגובתיות של מערכת החיסון לאלרגנים שונים שמונחים ישירות על העור בכמויות מזעריות. הדרך המקובלת לערוך את הבדיקה היא לדקור קלות את עור הזרוע או הגב באמצעות דוקרנים ולהזליף טיפות זעירות מתמיסות הכוללות את האלרגנים, כדי להבטיח את חדירתם לעור קודם מזליפים טיפות ואז דוקרים . לכן הבדיקה מכונה גם "תבחין שריטה". לאחר מכן, ממתינים כ-15 דקות, ובוחנים את התגובה המקומית לכל אלרגן. הופעת אודם, נפיחות וגרד מעידה על תגובה אלרגית. זוהי הבדיקה הנפוצה ביותר.
• בדיקות טלאי (Patch Test): מיועדת לזיהוי המקור לדלקת עור במגע (Contact dermatitis). במסגרת הבדיקה, מדבקות בגב מיוחדות משמשות לבחינת התגובתיות החיסונית למגע עורי ישיר עם אלרגנים שונים, בעיקר כאלו המצויים בתכשירים קוסמטיים, מתכות, שמנים, חומרים אקריליים ( לק ג׳ל) ועוד. לאחר 48 עד 72 שעות מרגע הדבקת המדבקות, בוחנים את מצב העור שמתחת למדבקה כדי להעריך את התגובות החיסוניות.
• בדיקות דם לאלרגיה (RAST/ImmunoCAP): ניתן לבצע מדידה של רמת נוגדני ה-IgE בבדיקת דם ייעודית לאלרגנים ספציפיים. הבדיקה נעשית כמו בדיקת דם רגילה, כלומר משתמשים במזרק ומחט או פרפרית כמו לשאוב דם מזרוע המטופל אל תוך מבחנה, ואת דגימת הדם שולחים למעבדה מיוחדת שמבצעת את בדיקת הנוגדנים.
• בדיקת תגר אלרגיה (Food/Substance Challenge): מיועדות בעיקר לבדיקת אלרגיה למזון, אך גם לתרופות וחומרי ניגוד רפואיים. הבדיקה נערכת על ידי מתן מספר מנות מדורגות כלומר בכמות הולכת ועולה של כל אלרגן לאורך זמן תחת השגחה רפואית צמודה. התהליך אורך בין 4 ל-8 שעות.

שימו לב: לעיתים תידרש בדיקת אלרגיה מורחבת המשלבת כמה מהתבחינים ושיטות הבדיקה הללו, או את כולן.

דוגמאות לבדיקות אלרגיה

• בדיקת רגישות למזון: בודקת את הרגישות לחלבונים אלרגניים המצויים במזונות כמו אגוזים, בוטנים, ביצים ופירות ים.
• בדיקת אלרגיה לחלב: מיועדת לזהות רגישות או אלרגיה לחלבונים המצויים בחלב הפרה.
• בדיקת אלרגיה לאבק: בוחנת את מידת הרגישות למיקרו-אורגניזם המכונה קרדית אבק הבית, שמהווה גורם נפוץ לנזלת אלרגית, התקפי אסטמה ותסמינים נשימתיים אחרים.
• בדיקת אלרגיה לפניצילין: נועדה לבחון רגישות לתרופות ממשפחת הפניצילינים.
• בדיקת אלרגיה לפרוות בעלי חיים: מיועדת לזהות רגישות לחלבונים המצויים בעור, ברוק או בפרווה,בעיקר חיות מחמד כמו כלבים וחתולים.

מתי מומלץ לבצע בדיקת אלרגיה? (תסמינים ואינדיקציות)

הרופא המטפל עשוי להמליץ על בדיקות לגילוי אלרגיות כאשר מופיעים תסמינים אופייניים, אך לא ידוע מה גורם להם. היסטוריה משפחתית ואירוע של אנפילקסיס או תגובות אלרגיות חמורות אחרות מהוות אינדיקציות נוספות לעריכת הבדיקה.

בדיקות לאוכלוסיות השונות

בדיקת האלרגיה מותאמת לכל מטופל בהתאם לתסמינים ולאלרגנים החשודים. בתהליך האבחון והתאמת הבדיקה, לוקחים בחשבון פרמטרים כמו גיל, סביבה, הרגלי אכילה וחשיפה לצמחים ובעלי חיים ( בישראל מקובל לבצע בדיקה לעצים וצמחים הנפוצים בישראל).

בדיקת אלרגיה לתינוקות ופעוטות מתמקדת בדרך כלל בזיהוי אלרגיות למזונות נפוצים כמו מוצרי חלב וביצים, והן מבוצעות בזהירות רבה בעזרת תבחיני עור ו/או בדיקות דם.

הבדיקות המתאימות עשויות להשתנות בהתאם לגיל המטופל, אך בעיקר לפי התלונות הקליניות והחשד הרפואי. באופן עקרוני, ניתן לבצע את מרבית סוגי בדיקות האלרגיה בכל גיל, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.

מהם הגורמים הנפוצים לאלרגנים? (סוגי אלרגנים)

אחת מהדרכים הנפוצות לסיווג אלרגנים היא לפי מקורן ואופן תפוצתם. יש אלרגנים נשימתיים, אשר מופצים באוויר דרך אירוסולים או טיפות זעירות, אלרגנים שהחשיפה אליהם נעשים בעיקר דרך המזון, ואלרגנים שמעוררים תגובת יתר חיסונית במגע עורי ישיר.

מתי כדאי להימנע מבדיקת אלרגיה?

במצבים של מחלת עור פעולה ונרחבת, כמו למשל פסוראזיס או אטופיק דרמטיטיס, בדרך כלל כדאי להימנע מביצוע בדיקות אלרגיה.

בנוסף, ישנם תרופות שעשויות לשבש את תוצאות הבדיקה ואף לסכן את המטופל, כמו חוסמי בטא ונוגדי דיכאון מסוגים מסוימים. אנטיהיסטמינים משבשים את תוצאות הטסט העורי

איך עושים בדיקת אלרגיה ומהו תהליך האבחון?

איפה עושים בדיקת אלרגיה?

בדרך כלל עושים בדיקות אלרגיה במרפאות אלרגיה ובמכונים אימונולוגיים ייעודיים בבתי החולים השונים, שכן נדרשת גישה מהירה לחדרי טיפול נמרץ במידה שמתפתחת תגובה אנפילקטית.

עם זאת, לעיתים חלק מהבדיקות יבוצעו במרפאות הקהילה. בנוסף, ישנם גם מרכזים רפואיים פרטיים המציעים בדיקות אלרגיה.

איך מתכוננים לקראת בדיקת אלרגיה?

ביום הבדיקה, יש להגיע עם טופס הפניה מרופא מטפל.

לפני בדיקות אלרגיות עוריות, צריך בדרך כלל להימנע מנטילת תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים) במשך 3 ימים עד שבוע, וכן משימוש בתכשירים קוסמטיים, קרמים ומשחות שונות.

לפני בדיקות דם לגילוי אלרגיות, אפשר לרוב להמשיך את הטיפול התרופתי נגד אלרגיות.

בשני המקרים, אין צורך להגיע בצום. מלבד ההנחיות האלו, אין לרוב צורך בהכנות נוספות לקראת הבדיקות.

האם קיימים סיכונים או תופעות לוואי מבדיקות?

בדיקות אלרגיה נחשבות לבטוחות מאוד ואינן כוללות סיכון משמעותי לסיבוכים. נדיר מאוד שיופיעו תופעות לוואי משמעותיות.

עם זאת, קיים סיכון מזערי של פחות מאחוז אחד לפתח תגובה אלרגית מערכתית וחמורה (כולל שוק אנפילקטי). בעיקר בשימוש במזון עצמו ולא בטסטים מסחריים כמו לדוגמא באגוזים טריים

כדי למזער את הסכנה במקרים כאלו, המכונים האימונולוגיים ומרפאות האלרגיה מצוידות בציוד החייאה מלא.

פענוח תוצאות בדיקת אלרגיה

פענוח תוצאות בדיקה אלרגיה נעשה על ידי רופא אלרגולוג מומחה, שקובע לפי הממצאים את פרוטוקול הטיפול המתאים.

תוצאות בדיקה אלרגיה בדם מתקבלות לרוב תוך כמה ימים, בעוד תוצאות הטסטים העוריים מתקבלות באופן מיידי בסיום הבדיקה.חשוב לדעת שתוצאה חיובית מתבחין מסוים איננה בהכרח מעידה על קיומה של אלרגיה משמעותית, שכן ישנן רמות רגישות שונות הנושאות עמן רמות סיכון משתנות.

עקרונית, תגובה חיובית לאלרגן בבדיקה עורית תתבטא לרוב בנפיחות ואדמומיות של לפחות 3 מ"מ מאזור הדקירה. לעומת זאת, בתוצאות בדיקות דם לגילוי נוגדני IgE לאלרגנים ספציפיים, מתייחסים לרמת הנוגדנים בדם כדי להעריך את מידת הרגישות.

כאשר מתקבלות תוצאות חריגות המעידות על אלרגיה לאלרגנים מסוימים בשילוב ביפור קליני המתאים לתגובה אלרגית, ההמלצה הראשונה תהיה להימנע מחשיפה אליהם ככל הניתן. מעבר לכך, האלרגולוג עשוי לרשום טיפול תרופתי כגון אנטיהיסטמינים או טיפול אימונותרפי שמיועד להפחית את התגובתיות החיסונית לאורך זמן ( חיסונים).

במקרים של אלרגיה קשה ומסכנת חיים, הרופא עשוי לרשום גם מזרק אפיניפרין (כמו אפיפן), שניתן לשימוש עצמי על ידי המטופל או אדם בסביבו במקרה של תגובה אנפילקטית מסכנת חיים.

איפה מבצעים את הבדיקה ומחירי השירות

בדיקות האלרגיה מתבצעות במכונים ובמרפאות ייעודיות, והעלויות משתנות בהתאם לסוג הבדיקה, למסגרת הרפואית ולכיסוי הביטוחי.

שאלות נוספות

האם יש סיכונים בביצוע בדיקת אלרגיה?

בדיקות לגילוי אלרגיה נחשבות לבטוחות מאוד, אך קיים סיכון קטן מאוד יחסית של פחות מ-1% לפתח תגובה אלרגית מערכתית חמורה. המרפאות והמכונים בהם מתבצעות הבדיקות מצוידות ציוד החייאה מלא כדי שניתן יהיה לתת מענה מיידי ומציל חיים גם במקרים הנדירים הללו.

כיצד בוחרים את בדיקת האלרגיה המתאימה?

בדיקות האלרגיה נבחרות על ידי רופא אלרגולוג מומחה, בהתאם לתסמינים הקליניים שמציג המטופל, מאפייניו האישיים ומצבו הרפואי, וכן סוגי האלרגנים החשודים.

האם כל אדם עם תסמיני אלרגיה צריך לעבור בדיקה?

לא בהכרח. בדיקות לגילוי אלרגיות יומלצו בעיקר כאשר מופיעים תסמינים משמעותיים שפוגעים באופן ניכר באיכות החיים, וכאשר המטופל חווה אירוע של תגובה אנפילקטית מסכנת חיים, אך הגורם אינו ידוע. הבדיקה מאפשרת לזהות את האלרגן כדי למנוע חשיפה עתידית ולהתאים את המשך הטיפול.

עד כמה בדיקות אלרגיה מדויקות?

בדיקות האלרגיה נחשבות למדויקות ביותר, אם כי תוצאות חיוביות אינן בהכרח מעידות על אלרגיה. ניתוח ממצאי הבדיקות והתאמת הטיפול נעשים על ידי אלרגולוג מומחה בלבד.

האם אפשר לבצע בדיקת אלרגיה באופן פרטי?

בהחלט. מרפאות מומחית ומרכזים רפואיים במגזר הפרטי מציעים בדיקות אלרגיה פרטיות ומותאמות אישית, לעיתים עם אפשרות לקבלת החזר כספי חלקי מחברות הביטוח.

מה חשוב לדעת לפני שפונים לבדיקת אלרגיה?

לפני בדיקות אלרגיה עוריות, צריך בדרך כלל להימנע מלקיחת תרופות אנטיהיסטמיניות , בהתאם להנחיית הגורם המטפל. אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקות הדם.

מה קורה לאחר קבלת תוצאות בדיקת האלרגיה?

הממצאים מועברים לאלרגולוג, שמפענח אותם וקובע את פרוטוקול הטיפול.

מתי כדאי לשקול בדיקת אלרגיה חוזרת?

כדאי לשקול בדיקות אלרגיה חוזרות אם מבחינים בשינוי כלשהו באופן הופעת התסמינים, חומרתם או שכיחותם. כלומר, אם הסימפטומים מופיעים בעוצמה רבה יותר ולעיתים תכופות יותר, או לחילופין אם נוצרת סבילות לאלרגן מסוים ( במקרה של חשיפה שגויה למזון ללא תגובה). לרוב הרופא המטפל יבקש בדיקה חוזרת למעקב.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות בעתיד?

הדרך היעילה ביותר להפחתת הסיכון לתגובה אלרגית עתידית היא הימנעות מהגורם המעורר את התגובה החיסונית, וכן נטילת טיפולים מונעים בהתאם להתוויית הרופא המטפל. למי שסובלים מאלרגיה חמורה ומסכנת חיים, יומלץ לשאת בכל עת מזרק אפינפרין.

**המידע במאמר נועד לצורכי ידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי,